חלום לבן: סקי לצעירים

תארו לעצמכם את הסצינה הבאה: אתם ניצבים זקופים על ראש הר מושלג. לפניכם משתרע ים לבן שלא נגמר. בחוץ שקט מקפיא שרק צווחת הרוח מצליחה לשבור. לגופכם סרבל שעוטף אתכם מכף רגל עד השערה האחרונה, על עיניכם ספק משקפיים שלא מאפשרים לבוהק של השמש והשלג לסנוור אתכם ולכפות הרגליים שלכם מחוברים מין כלונסאות עץ ארוכים ודי מגוחכים. עכשיו אתם מחממים מנוע, נושמים עמוק, והנה זה מתחיל – אתם גולשים מטה, רוקדים בין יתדות, עושים סילואטות ושומעים רק את הלב שלכם דופק ואת המגלשיים חותכים את האוויר – ותמיד תמיד זה נגמר מהר מדי. למטה אולי מחכה לכם בקתת עץ עם אח בוערת. וההורים? נו, טוב, השארתם אותם בבית.

זה החלום של מעיין בת ה-18. "זה מה שאני רוצה לעשות לפני הגיוס באפריל. לא תאילנד, לא הודו, לא דרום-אמריקה – רק אני והחבר'ה וסקי בשלג", היא אומרת. כשהיתה בת 11 לקחו אותה ההורים לחופשת סקי בצרפת. בהתחלה היא קיטרה שמשעמם לה, אבל אחרי הסלאלום הראשון במדרונות על הסנובורד – תיכף יבוא ההסבר – באה ההתמכרות. "אין, אין כיף גדול מזה", היא מצהירה.

תדמית פרועה

בחורה מוזרה? לא ממש. עשרות אלפי ישראלים יוצאים מדי שנה לחופשות סקי בחורף – באוסטריה, שווייץ, ספרד, צרפת, ובשנים האחרונות גם לבולגריה וצ'כיה הזולות יותר – ורבים מהם לוקחים איתם את הדור הצעיר וחושפים אותו לחדוות הגלישה. אחרים מסתפקים בכ-40 המסלולים של אתר החרמון המקומי (רק לשם השוואה, אתר "פורט דה סוליי" בצרפת מתהדר ב-50 פסגות וב-650 מסלולים) ועושים שם את הצעדים הראשונים בגלישה יחד עם הטף.

סקי הוא ענף ספורט שסבל במשך שנים רבות מדימוי מבוגר: משהו שקשישים עשירים עושים בימי הבטלה של החורף. אבל התדמית נסדקה עם הזמן, בין השאר בגלל ירידת המחירים, שהפכה את אתרי הסקי לנגישים יותר מבחינת עלות. גם המצאת המאה – הסנובורד – הביאה לאתרים קהל חדש ובעיקר צעיר.

סנובורד הוא גלשן לשלג, ארוך פי 2 מקרש סקייטבורד רגיל ורחב ממנו פי 1.5. את ענף הספורט הזה, אחיו החורג של הסקי, פיתחו בסוף שנות ה-60 גולשי גלים וסקייטרים מקליפורניה, שחיפשו אקשן לימי החורף.

אב-הטיפוס המסחרי של "גלשן השלג" הומצא בשנת 65' על-ידי הכימאי שרמן פופ, ששנה אחר-כך כבר דיווח על מכירת חצי מיליון גלשנים. אבל רק בשנות ה-80 הפך הסנובורד לספורט אקסטרים רשמי, עם תחרויות בינלאומיות ושאר ירקות. היום עשרות מיליוני אנשים בעולם מכורים לו, בעיקר בגילאי 13-30. "הצעירים אוהבים את זה כי זה קוּל", אומר רועי אידלסון, מחברת "סקי-פס". "יש לסנובורד תדמית יותר פרועה ופחות ממוסדת מאשר לסקי".

אבל גם אתרי הסקי עברו מהפך בשנים האחרונות. "פעם הם נחשבו למשהו שרק העשירון העליון, אנשים יותר מבוגרים ואמידים, יכול להרשות לעצמו", אומר אידלסון. "היום הם יותר נגישים לכלל האוכלוסייה מבחינת תקציב ומציעים לצעירים גם הרבה אווירה ואקשן. הצעירים ממילא לא משתגעים על הקלאבים, עם האג-דו-דו בערב. הם מעדיפים לשכור חדרים בבתי-דירות, לגלוש ביום ובערב לצאת לבלות עם החברים שלהם במועדונים או בפאבים המקומיים".

- איפה יש בכל זאת מועדונים לצעירים יותר?

- "באוסטריה למשל יש שני אתרים – בעיירות אישגיל ומאירהופן – עם הרבה אקשן, מועדונים, חיי לילה, סאונות משותפות, פאבים וכד'".

- מי הצעירים שנוסעים לחופשת סקי?

- "עד גיל 18 נוסעים בדרך-כלל עם ההורים. החבר'ה שנוסעים לבד ומיוזמתם הם בדרך-כלל אחרי צבא ועד גיל 25. אני מעריך שמדי שנה נוסעים עד 7,000 ישראלים עד גיל 25 לאתרי סקי בעולם".

וגם הרבה פוזה

סקי וסנובורד זה לא רק ספורט, זה גם הרבה פוזה. היות ושני סוגי הספורט האלה מצריכים שימוש בציוד עזר מגוון, התפתחו סביבם מיליון ואחד אקססוריז, לא בהכרח נחוצים. אז נכון, אפשר לקנות באלפי שקלים מעילים תרמיים, מגלשיים משובחים, מסכות סקי מעוצבות ושאר "עזרים", שעושים הרבה רושם על הסביבה, אבל אפשר גם להסתפק באופציה הצנועה והזולה יחסית.

"מה שגולש צריך באופן בסיסי זה מכנסיים ומעיל איכותיים, כפפות טובות ומשקפי שלג טובים", אומר אידלסון. "ציוד אפשר לשכור בכל אתר. באירופה בדרך-כלל העלות של השכרת ציוד מלא היא 90-100 יורו לשישה ימים. אפשר גם לקנות ציוד משומש, שהוא זול יותר. גלשן ונעליים חדשים לסנובורד עולים בין 1,600 ל-3,000 שקל".

אם אתם יוצאים בפעם הראשונה לחופשת סקי, חשוב שתתכננו אותה מראש היטב: בררו אם המדריכים שילמדו אתכם לגלוש דוברי אנגלית ובעלי מוניטין באימון מתחילים. חשוב מאוד להישמע להוראות ולא לנסות תעלולים מסוג גלישה מחוץ למסלולים מסומנים (אוף-פיסט) או גלישה עצמאית לבד. המסלול שלכם יהיה המסלול הירוק, שהוא קל יותר לגלישה ומיועד לבעלי ניסיון של מספר ימים. אם לא תתייאשו ותחליטו להתמיד, תקפצו כיתה למסלול הכחול. המסלול האדום יהיה מחוץ לתחום עבורכם: זה המסלול לגולשים עם ותק וניסיון שכבר חוו פסגות מושלגות ומדרונות תלולים.

לפני הגלישה הראשונה כדאי גם שתשננו כמה מושגי מפתח, שאם לא יעזרו לכם בשטח, לפחות יעשו רושם על החבר'ה. למשל "שדרת דג" (סוג של הליכה בעלייה במדרון), "צ'יפס" (גלישה במדרון עם שני מגלשיים מקבילים), "פודרה" (סוג של שלג), "מרק גולש" (שלג שהפשיר), "אפרה סקי" (אפשרויות הבילוי שמציע האתר אחרי הגלישה), "פארק של"ג (איזור מגודר באתר עם מסלולי סלאלום, חצי צינור ועוד). 

ומילה אחרונה – אם אתם בטטות טלוויזיה, אל תחלמו אפילו לצאת לסקי לפני שתחזרו לכושר. סקי הוא פעילות גופנית שמערבת כל שריר ושריר בגוף. בנוסף, באתרי סקי רבים האוויר דליל יותר (בגלל הגובה), ולכן לגולש נדרשת סיבולת לב-ריאה מוגברת אם הוא אכן רוצה באספקה מספקת של חמצן לגוף. אנשים שמתחילים לגלוש היישר מעמדת המחשב, מועדים יותר לנפילות, התכווצויות שרירים ופציעות. בכל מקרה, לפני שיוצאים לשטח, צריך לבצע תרגילי חימום ומתיחות, ואחרי הגלישה – תרגילי שחרור והרפיה.