"הצילו את עצמכם מן הגיהינום"
גם אני שתקתי שנים רבות. למעשה, שתקתי כל החיים. גם עכשיו אני שותקת כי כבר מאוחר מדי. הייתי ילדה מוכה באופן קשה ביותר מגיל שלוש בערך. לא רק מוכה פיזית, אלא גם נפשית. סבלתי חרפות, גידופים, השפלות ועלבונות אין ספור כי כך חשב אבי שצריך לחנך ילדים. אמי, שידעה במעמקי נפשה שהדרך שגויה, לא עשתה דבר כדי לגונן עלי. היא עמדה מנגד כשהיא טומנת את ראשה בחול, מסתירה את הדברים הקשים מן המשפחה ומעין כל. לא אחת הצטרפה גם היא למעגל האלימות נגדי, כי כך חשבה שצריך לבטא את אהבתה לבעלה, ושניהם עמדו נגדי כחומה בצורה. הרגשתי בודדה בעולם, בלא קרוב ובלא גואל. לא היה ולו אדם אחד בלבד איתו יכולתי לשוחח ולשפוך את מר לבי או לבקש עזרה.
באותה עת לא היו יועצות בבתי הספר, החינוך היה קפדני וקשה, ועם המורים לא הייתה תקשורת כפי שיש היום. אני זוכרת כי הייתי קמה בבוקר מן המיטה והמחשבה הראשונה שחלפה בראשי הייתה "אולי היום אבא לא ירביץ לי". רוב ילדותי ונעוריי עברו עלי במשטר של טרור תחת מכות רצח בחגורות, במקלות, בהשלכת אבנים וברדיפה אחרי ברחוב כאשר הצלחתי לברוח מידיהם. הייתי עצובה, חסרת ביטחון ומלאת רגשי נחיתות, ולא הבנתי למה. הם בנוסף לזה האשימו אותי שאני מתוסבכת, מטומטמת ולא יודעת להסתדר כשאר הילדים. הייתי תלמידה טובה ושקדנית, אהבתי לקרוא ולקנות דעת, אולם לא יכולתי להתרכז בלמודים. מה עוד שהמצב הכלכלי בבית היה מביש.
אחרי עשר שנות למוד 'שכנעו' אותי הורי (בצעקות והשפלות) ללכת לעבוד כדי לעזור בפרנסת הבית. מעולם לא חשבו על העתיד הנכון לי, ורק חיכו בקוצר רוח לרגע שבו אנשא והם ייפטרו מן העול הכבד של גידולי. הגעתי לגיל 18 כשאני לא יודעת מי אני, מה אני, חסרת ידע בסיסי בדרכי החיים ובעלת מנטליות של 'סמרטוט ריצפה', כפי שאבי היה קורא לי. לאחר שירותי הצבאי נטשתי את הבית ואחרי כמה שנים נישאתי לאדם משכיל שהבין את מצוקותיי. הוא לא העריך אותי רק על פי 'חוסר ההשכלה' הפורמלי שלי, אלא על פי תכונותיי הסגוליות.
היום אני בת 59, אם לילדים בוגרים, אולם עדיין לא בא מזור לנשמתי. למרות האינטליגנציה הגבוהה שלי מעולם לא השלמתי את השכלתי הפורמלית, כי לא האמנתי בעצמי. מעולם לא מצאתי מקום עבודה ראוי ומעולם לא השתכרתי כדי מחייתי. גם היום רודפים אחרי הסיוטים ולא אחת אני פורצת בבכי פתאומי. עדיין לא מצאתי נחמה, והילדה שבתוכי עדיין בודדה, חסרת אונים ומצפה לעזרה. אל תשתקו. בקשו עזרה. הצילו את עצמכם מן הגיהינום.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
