טכנולוגיה צבאית: בים, באוויר וביבשה

בשיא המלחמה הקרה בין ארצות-הברית לברית-המועצות, הכריז נשיא ארצות-הברית דאז, רונלד רייגן, על "יוזמת ההגנה האסטרטגית", שזכתה לשם הקוד "מלחמת הכוכבים". החשש האמריקני מפני התקפה סובייטית בנשק גרעיני הביאה למאמץ הגנתי חסר תקדים, שבבסיסו עמדה מערכת לוויינים המצוידת בקרני לייזר, המסוגלת להשמיד טילים בליסטיים בין-יבשתיים, בעודם מרחפים בחלל בדרך לארצות-הברית. התוכנית נזנחה לבסוף, לאחר שברית-המועצות החלה לצמצם את מאגרי הנשק הגרעיני שברשותה, ועם סיום המלחמה הקרה היא נשכחה לחלוטין.

אין זה פלא שהמצאת קרני הלייזר נתפסה בראש ובראשונה כפיתוח אסטרטגי-צבאי, ועוררה התלהבות רבה בקרב קצינים ואנשי מערכת הביטחון בארצות-הברית. קרן החלקיקים עתירת האנרגיה, שכיום משמשת למגוון רחב של צרכים, רבים מהם אזרחיים לחלוטין (מדידות, ניתוחים, ואפילו הליכים קוסמטיים של הסרת שיער והעלמת כתמי עור), נתפסה ככלי נשק ששלהב את רוחם של אנשי צבא, כמו גם סופרים בתחום המדע הבדיוני ויוצרי הקולנוע הפנטסטי. צבאות העתיד, לפי סרטים, ספרים וסדרות הקומיקס שהחלו לצבור תאוצה בשנות ה-60, היו מצוידים ברובי סער שירו קרני לייזר, תותחי פוטונים ופגזי קרינה מייננת.

ב"מסע בין כוכבים" השתמשו גיבורי הנעורים של רובנו ב"פייזרים", רובים משוכללים שפלטו פעימות אנרגיה שעוצמתן יכלה להמם, להכאיב ואף להמית. ב"מלחמת הכוכבים" היו אלה חרבות אור שהשמיעו קולות אופייניים, שהפכו את קרבות הסייף למחזה מרהיב של אורות וצבעים. אך במציאות, הצבאות של 2005 עדיין עושים שימוש בנשק הפלדה, בקליעי עופרת ובפגזים מלאים בחומר נפץ. אך לאלה הצטרפה טכנולוגיה צבאית מרשימה – התקפתית והגנתית גם יחד – ופיתוחים צבאיים שמשנים את המצב בכל זירת לחימה.

לפני כשנה ערכה גרמניה ניסיון ראשון ומוצלח לשימוש בנשק המבוסס על אנרגיית לייזר. חברת EADS-LFK הגרמנית הציגה נשק המבוסס על פעימות לייזר בהספק גבוה, ברמת דיוק גבוהה למדי. כתב העת RMADA, שעוסק בטכנולוגיה צבאית וחשף את הטכנולוגיה הזו, כתב כי בכוונת החברה לפתח שימושים צבאיים נוספים של קרן הלייזר, למטרות התקפה והגנה. פיתוחים דומים הוצגו גם בארצות-הברית בשנים האחרונות, אך אף אחד מהם לא הגיע ליישום מעשי ככלי נשק תוקפני בשדה הקרב.

אך בעוד שסופרי המדע הבדיוני מתמקדים בטכנולוגיות עתירות פעלולים, הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים כיום בשטח והולכים ותופסים תאוצה, הם דווקא אלה הנראים לא מעניינים במיוחד. הם לא כוללים קרני לייזר קטלניות או פעימות אנרגיה המשמידות בניין שלם בירייה אחת, אלא דווקא מתמקדים במשימות היומיומיות, השגרתיות וה"משעממות", של החיילים הלוחמים בשטח. פיתוחים אלה מוסיפים יכולות חדשות לחיילים, ומסייעים להם להתגבר על מגבלות וקשיים בהם נתקלים החיילים.

אחת המגבלות העיקריות של חיילים בשדה הקרב היא יכולתם המוגבלת לשאת משאות כבדים וציוד רב. אפוד וחגור מלא, נשק אישי וציוד נוסף הדרוש לתפקוד מבצעי בשטח, כל אלו מכבידים על החיילים, הופכים את תנועותיהם למסורבלות ביותר וחושפים אותם לסכנות שונות. חוקרים באוניברסיטת ברקלי בארצות-הברית פיתחו שלד מתכת תומך, המאפשר לחיילים לשאת כמות גדולה יותר של ציוד וכלי נשק, ואפילו לפנות חיילים פצועים מהשטח בקלות. המערכת נקראת "BLEEX" - The Berkeley Lower Extremity Exoskeleton.

שלד המתכת מונע באמצעות מערכת הידראולית, הנשלטת על-ידי עשרות חיישנים המורכבים על חליפה מיוחדת אותה לובש החייל. החיישנים מתרגמים את תנועת הגוף לתנועה מכנית, המניעה את השלד. המשקל הכולל של השלד והציוד הנלווה מגיע לכמעט מאה קילוגרמים, בעוד שהחייל נדרש למאמץ השקול לנשיאת משקל של קצת יותר מ-3 קילוגרמים. המדענים עובדים על פיתוח מערכת צבאית זמינה וזולה, יחסית, שתאפשר פעולה שקטה ומהירה בשדה הקרב העתידי, ותונע באמצעות דלק רגיל.

מערכת קשר אלחוטית בין חיילים נמצאת בשימוש כבר שנים, ומאפשרת לחיילים לשוחח ביניהם באמצעות פקודות קוליות. כאשר צריכים החיילים לשמור על שקט וחשאיות בפעולה, וחוששים מזיהוי על-ידי כוחות האויב, עושים שימוש בשפת סימנים מיוחדת לצורך יצירת קשר, העברת פקודות ומידע בשדה הקרב ובזמן פעילות מבצעית. אך מה קורה כשהחיילים נמצאים בעלטה מוחלטת, או כשאין ביניהם קשר עין? כאן נכנסת לפעולה מערכת מחשבים אלחוטית אותה פתחו מדענים ב-MIT.

המערכת, שזכתה במקום השני בתחרות הפיתוחים הצבאיים של האוניברסיטה היוקרתית בשנת 2004, מתרגמת את תנועות הגוף, כף היד והזרוע של החייל, ומעבירה אותן באמצעות הודעות מיידיות בין החיילים. התרגום המיידי מועבר בפקודת טקסט, בערוץ קשר מקודד ומוגן, בין הלוחמים במקום.

גירסה משודרגת של המערכת מאפשרת שידור של המידע גם למרכז הבקרה ולמפקדים שמחוץ לזירת הפעילות, היכולים להעריך את מצב החיילים במקום ולשגר פקודות והנחיות מבחוץ – תוך שמירה על דממה. אבטיפוס ראשוני של המערכת הוצג, כאמור, בתחרות של 2004, והיא זכתה להתעניינות רבה מצד גורמים צבאיים שונים שדחקו להעבירה לבחינה וליישום מיידי על-ידי כוחות בשטח.

המכורים למדע בדיוני התקנאו תמיד ביכולותיהם המופלאות של גיבורי העל לראות דרך קירות באמצעות הבחנה בקרינה האינפרה אדומה. בפועל, המכשור הטכנולוגי הדרוש להפעלה של מערכות צפייה בקרינה אינפרה אדומה – קרינת החום – הוא יקר מאוד ומסורבל ביותר. בבסיס השיטה עומדת טכנולוגיה של זיהוי פוטונים, המצריכה סביבה קרה מאוד, כדי "לסנן" רעשים של חום הנפלט מהמכשיר עצמו ומהסביבה שבה מתבצע הניסוי. המערכת לזיהוי הפוטונים מגלה את הקרינה האינפרה אדומה הנפלטת ממקורות שונים, ומתרגמת אותה לתמונה מוחשית.

מערכות צפייה באינפרה אדום פותחו כבר בשנות ה-70, בעיקר לשימוש של מערכות טיס, ריגול ונשק. בסוף שנות ה-80' הן נכנסו לשימוש אינטנסיבי גם אצל חיילים ביחידות עילית של הצבא האמריקני, ובמהלך שנות ה-90, ובפרט לקראת שנות ה-2000, הפכו משקפות האינפרה אדום לפריט בסיסי אצל חיילים ברוב יחידות השדה של צבא ארצות-הברית. בישראל, משמשות המשקפות ביחידות מסוימות והן אינן נפוצות בשימוש נרחב.

פיתוח טכנולוגי חדיש, המאפשר ייצור סדרתי וזול יחסית של מערכות ראייה הפועלות על קרינה אינפרה אדומה, הפך אותן לפופולריות ביותר. מתקנים אלה ממקדים את הקרינה הנכנסת דרך חומר המגיב לחום, ובאמצעות השינויים המתרחשים בו נוצרת התמונה. טכנולוגיה זו מאפשרת ליצור מערכות צפייה רגישות לחום, גם ללא שימוש במתקני קירור כלשהם, וניתן לפתח באמצעותה משקפות קטנות המשמשות את החיילים בשדה הקרב, אך גם לשימושים אזרחיים.

חברת L-3 האמריקנית מתמחה בייצור של מערכות אינפרה אדום לשימושים שונים. בכמה מאות עד אלפי דולרים, תוכלו לרכוש שורה ארוכה של מתקני צפייה באינפרה אדום. עיקר השימוש, אומרים בחברה, הוא אצל כוחות הביטחון והסיוע, כמו מכבי אש, שוטרים וחיילים. כך לדוגמה, מערכת Thermal Eye על דגמיה השונים, יוצרת בזמן אמת מפת אינפרה אדום של השטח המצולם, ומאתרת חיילים לכודים בשדה הקרב, או אויבים התופסים מחסה.

מלבד מצלמות ומשקפות, מפתחת החברה את מערכת "Night Drive", מערכת ניווט המציגה בפני הנהג את טוואי הנסיעה באינפרה אדום. היתרון הוא ברור: במצבים של תאורה לקויה, סנוור או חושך, מתקשים נהגים רבים לראות סיכונים הנמצאים על הדרך. בנוסף, המערכת מרחיבה באופן משמעותי את שדה הראייה של הנהג, פי שלושה עד ארבעה לערך מאשר באורות רגילים, ופי שניים מאשר ב"אורות גבוהים". המערכת משובצת ברכבי שטח צבאיים, ומאפשרת נסיעה גם בתנאי תאורה קשים ביותר.

הבינה המלאכותית תחשוף את סודות האויב

היכולת לדעת מה בדיוק חושב האויב – מה הם שיקוליו האסטרטגיים ומה הן תוכניותיו להמשך הלחימה – היא המטרה המרכזית הנמצאת בבסיס עבודתן של זרועות המודיעין בכל צבא. מפורטות ככל שיהיו, סקירות ופרשנויות מודיעיניות מתבססות, בראש ובראשונה, על המשמעות שנותנים גורמים שונים מעבר לקווי האויב, ועל הדרך שבה המידע מתקבל בדרג המדיני והביטחוני. ההיסטוריה האנושית רצופה בפרשנויות שגויות למידע מודיעיני ברור וחד-משמעי.

הבינה המלאכותית באה לעזרתם של אנשי המודיעין, בהתגברות על הדיסוננס הקוגניטיבי שעלול להיווצר כתוצאה מפערים בין המידע כפי שהוא בשטח, לבין תפיסות והנחות מקדימות עליו. טכנולוגיית ה"צפייה לפנים" (Forward Looking) מאפשרת לחזות את כוונותיו של האויב באמצעות הזנת שורה של פרמטרים פיזיים ומודיעיניים הנאספים ממספר שיטות מודיעיניות: האזנות, ניתוח מפות ותצלומי אוויר, מידע מודלף ומסמכים מסווגים, פריסת הכוחות בשטח ועוד.

הסוכנות לפרויקטי פיתוח מתקדמים (DARPA) עוסקת, בין היתר, בפיתוחה של טכנולוגית חיזוי צבאית בזמן אמת (Real Time), המאפשרת הזנה של נתונים מודיעיניים הנאספים בזירה, ומתרגמת אותם למהלכים אפשריים של האויב, לפי סבירות יורדת. בפני המפקד בשטח, או הקצינים והמפקדים הבכירים במרכזי השליטה והפיקוח, מוצגת שורה של תרחישים אפשריים, ומידת הסבירות לפיה כל אחד מהם עלול לצאת אל הפועל.

הרובד המודיעיני הממוחשב, שנוצר בתהליכי חישוב הדומים לאלה ששימשו את "כחול עמוק" בעת שהתעמת מול אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב, יצטרף להערכות מודיעין שיופקו בדרך "המסורתית" של ניתוח על-ידי אנשי מודיעין מקצועיים, בשיתוף קצינים בכירים המכירים את הזירה בה מתרחשת הפעילות, ויוצלב עם מידע שייאסף מסוכני מודיעין נוספים וכן מידע מפעולות קודמות.

באמצעות הצלבה זו של מידע ממקורות שונים, יכול המחשב להקטין את מידת ההשפעה של החשיבה המקובעת המאפיינת את המוח האנושי, ומנגד, תשפר יכולת הניתוח האנושית את חוסר היצירתיות של המחשב. מפת המודיעין שתורכב מחיבור בין מקורות המידע השונים, תהיה מדויקת יותר ומהימנה יותר מזו שתיווצר בכל אחד מהם בנפרד.

בחלק השני של הכתבה: טכנולוגיות תקשורת ייחודיות המיושמות בצה"ל, רכב-על תוצרת מצרים, תגי RFID משוכללים, מיגון יעיל יותר ועוד.