שתף קטע נבחר
 

איסלמו-פאשיזם מגורען

הדיפלומטיה לא תעבוד מול הכת הקיצונית באיראן. לישראל לא תישאר ברירה אלא לממש אופציה צבאית

נשיא איראן שוב התיר את חרצובות לשונו: בראיון עיתונאי הוא ביטל את זכות קיומה של ישראל ואת השואה ודרש מן הציונים "לשוב לאירופה". ניתן היה לעבור על דבריו לסדר היום ולהסתפק בתגובה של משיכה אדישה בכתפיים, אלמלא עמד מחמוד אחמדי-נג'אד בראש מדינה המתקדמת בצעדי ענק להשגת נשק גרעיני. ישראלים רבים מנסים להדחיק מעצמם את אימת הגרעין האיראני. יש המתייחסים לבעיה כאל סיסמת בחירות, יש המושכים בכתפיים ואומרים, אין מה לעשות, ויש המפנים את מבטם לעבר אומות העולם, שיתערבו למעננו. אלא שהמציאות האיראנית כבר אינה מאפשרת הדחקה שכזאת.

 

בחורף 2005, שלא כמו לפני שנה ושנתיים, מצוי השלטון בטהרן בידי קומץ של מהפכנים מוסלמים קנאים וקיצוניים. לנשיא המכהן אין לגיטימציה מן העם כפי שהייתה לקודמו. הוא "נבחר" לאחר שכל יריביו הפוליטיים נפסלו מראש על-ידי מועצת גדולי האיסלאם. דעותיו הבסיסיות אנטישמיות קיצוניות, כפי שחשף אותן בהצהרותיו האחרונות. תהליך הדמוקרטיזציה של החיים האזרחיים באיראן נפסק עתה כליל, הטרור הפנימי הדתי חזר, המשטרות החשאיות לסוגיהן משתוללות ללא רסן והסכסוכים בצמרת המשטר מונעים איוש משרות וקבלת החלטות. במצב כזה מנסה הכת השלטת שם לבצר את שלטונה השנוא על-ידי זירוז של תוכניות החימוש הגרעיניות והצגת "הקרב על הגרעין" כסוג של מלחמת עצמאות איראנית מול מערב עוין, המשרת את הציונים. ולמרבה הדאגה, עומדים כעת לרשותו של משטר האימה בטהרן תקציבים בלתי מוגבלים כמעט, תוצאה צפויה של התייקרות הנפט.

 

האם ישראל מגזימה בהערכותיה הפומבית על הסכנה הברורה והמיידית של נשק גרעיני באיראן? את התשובה סיפק השבוע ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א): "כאשר תחדש איראן את העשרת האורניום, היא תהיה במרחק של חודשים ספורים בלבד מנשק גרעיני". דבריו של מוחמד אל-בראדעי - אדם שקול ואמין, חתן פרס נובל לשלום, שערב המלחמה בעיראק טען בעקביות שלסדאם חוסיין אין נשק גרעיני - תואמים את ההערכות של המודיעין הישראלי. איראן קרובה כפסע מלהיות למעצמה גרעינית מזרח-תיכונית, כשהיא מונהגת בידי חבורה רודנית של קנאי דת ונשיא אנטישמי.

 

המערב טומן ראשו בחול רווי נפט 

 

מה ניתן לעשות כדי לעצור את הסכנה? אל-בראדעי, כמו רבים במערב, ממליץ על איפוק. זו המלצה מובנת מפיו של העומד בראש ארגון בינלאומי, אך היא מסוכנת לנו ולכל המזרח התיכון. הכת האוחזת בשלטון בטהרן מעוניינת להרדים את דעת הקהל העולמית לתקופה קצרה, לחודשים ספורים, כדי שתוכל בפרק זמן זה להשלים בהצלחה את תהליכי העשרת האורניום. לאחר שזה יקרה, דבר לא יעצור אותה מלהגיע לקו הסיום במרוץ הגרעיני.

 

מהלך אחר הוא הבאת הנושא למועצת הביטחון של האו"ם, כדי שזו תחליט על הטלת עיצומים כלכליים ופוליטיים מרחיקי לכת על איראן. אך הדיון המיוחל באו"ם לא צפוי להיערך בעתיד הקרוב. מדינות רבות מכשילות אותו מראש, משום שהן רואות באיראן שוק עשיר למוצריהן וספקית נפט חשובה. מדינאי המערב ברובם מדברים על המשכיות במשא ומתן עם "ממשלת איראן", ומסרבים להבין שזו כבר איננה אותה מדינה רפורמיסטית מלפני שנים אחדות. הם מעדיפים לטמון את ראשם בחול רווי בנפט.

 

לפיכך, אני פסימי: הדיפלומטיה ביחס לגרעין האיראני לא תעבוד עד שינוי המשטר שם. לישראל לא תישאר ברירה אלא לממש אופציה צבאית למניעת הגשמתו של חלום הבלהות - מדינת איסלאם קנאי החמושה בנשק גרעיני. הפצצת מתקני הגרעין האיראנים מן האוויר לא מעשית ולא רצויה, אך יש אינספור דרכי פעולה אחרות, עם ובלי להשאיר עקבות, כמו למשל חיסול החוליות המרכזיות בשרשרת האספקה והייצור.

 

מדינת ישראל חייבת לשבש בהקדם את המרוץ האיראני לגרעין, כי אין לה אופציה של השלמה איתו. הדיבורים על "מאזן אימה גרעיני" חדש במזרח התיכון הם הבל ורעות רוח: איראן 2005 היא מדינה איסלמו-פאשיסטית אלימה, שהעומד בראשה קורא בגלוי לביטולה של מדינת היהודים. ולנו יש ניסיון רע במיוחד עם שכמותו. עוד לא קרה בהיסטוריה של האנושות שמדינה החותרת לחסל מדינה אחרת הצליחה לשים את ידיה על נשק גרעיני. טרם קרה ולא יקרה.

 

עוד בבלוג של סבר פלוצקר: כלכלת בחירות - המע"מ ופטפוטי עוני

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מדינה אחרת לגמרי: אחמדי-נג'אד
צילום: רויטרס
מומלצים