יחימוביץ': בג"ץ נתן גושפנקא למדיניות נתניהו

"במצב חמור שבו לא קיימים קריטריונים לקיום בכבוד שהם הבסיס לקיומה של מדינה נאורה ומוסרית, חבל שבית המשפט העליון בחר לפתע שלא לגלות אקטיביזם שיפוטי, שאותו הוא מרבה לגלות בכל הנוגע לזכויות אדם".

כך הגיבה שלי יחימוביץ', המתמודדת החדשה בעבודה להחלטת בג"ץ לדחות את העתירה של "קיום אנושי בכבוד" בשיחה עם ynet. "גם זכויות אזרח של מלבוש, חינוך, הזכות להזדקן בכבוד והזכות שלא להיות מושפל ולהיות מועסק בידי קבלני אדם גם הן זכויות בסיסיות וראשוניות שבלי קיומן, מדינת ישראל היא מקום מאוד לא מוסרי לחיות בו.

לדברי יחימוביץ', "החלטת בית המשפט העליון נותנת גושפנקא למדיניות הכלכלית שהנהיגו שרון ונתניהו. מדיניות המקבעת מצב שבו המדינה מתנערת מאחריותה כלפי אזרחיה ושולחת אותם לקבל נדבות של אוכל ובית תמחוי ולחטט בפחי הזבל. בטחון חברתי הוא לא פחות חשוב מבטחון מדיני".

עו"ד יובל אלבשן, הפעיל בארגונים חברתיים ומתמודד אף הוא ברשימת העבודה, אמר ל-ynet: "שוב הוכח שבג"ץ, באופן עקבי, הופך להיות 'חסר אג'נדה' כשזה מגיע לזכויותיהם של העניים והחלשים. כל האקטיביזם השיפוטי שמאפיין את בג"ץ בשנים האחרונות נעלם כלא היה, והעניים שוב נזרקים ממדרגות בית המשפט העליון מחוסרי הגנה ונטולי כבוד. אם הקיצוץ הזה לא מהווה עילה להתערבות בג"ץ, אז באמת אין שום סיבה שהעניים יאמינו במוסד השיפוטי הגבוה".

עו"ד אלבשן הבטיח שיפעל לחוקק חוק יסוד זכויות חברתיות, "שלא יאפשר עוד לבית המשפט העליון להתעלם מזכויותיהם של העניים כפי שהוא עשה היום. מה שמאכזב זה שלפני שלוש שנים הנשיא ברק בעצמו יצא בהצהרות שחשוב לקיים זכויות חברתיות ושאין שום הבדל בין זכויות העניים לזכויות היאפים, אבל במבחן המעשה הוא נכשל פעם אחר פעם ומסרב להגן על אלו שזקוקים להגנתו".

העמותה שעתרה: חשים רגשות מעורבים

עורך הדין אבישי בניש, שייצג את עמותת מחויבות לשלום וצדק אמיתי, שהגישה את העתירה אומר שקיבל את פסק הדין ברגשות מעורבים: "מצד אחד, אנחנו שמחים שבית המשפט קבע שקיום בכבוד הוא חלק מהתשתית החוקתית במדינת ישראל ושהוא פתח פתח לאנשים שנפגעים מהמצב הכלכלי באופן קשה - להגיע לבית המשפט ולהציג את טענותיהם.

"מצד שני, אנחנו מצרים על כך שבית המשפט לא ניצל את ההזדמנות הזו על מנת לבחון לעומק את האופן שבו המדינה קיבלה את ההחלטות בנוגע לקיצוצים הללו, שבהם קיצצו בכשלושים אחוז בקצבאות הקיום של האוכלוסיות הפגיעות במדינת ישראל.

"הקיצוץ החד התקיים בחקיקה חפוזה בחוק ההסדרים, תוך שהמדינה מודה שלא היו לה הנתונים לגבי האם הגמלה המקוצצת יכולה לאפשר קיום של משפחות במצוקה. אסור לשכוח שדעת המיעוט כן קיבלה את טענותינו, וקבעה שיש לבטל את הקיצוץ בגלל שהוא פוגע בזכות לקיום בכבוד של משפחות אלו".

ראשי התנועה למלחמה בעוני (הל"ב), עו"ד עמית מור וגיא בייגל, אומרים שהם מכבדים את ההחלטה וטוענים שמדובר באות לממשלה ולמחוקק לדאוג בעצמם לשכבות החלשות ולקבוע רף של מינימום למחייה בכבוד. ראשי התנועה למלחמה בעוני (הל"ב) קוראים לממשלה הבאה, "תהא אשר תהא, לעלות את הנושאים החברתיים, בראשם את הזכות לקיום מינימלי בכבוד, לראש סדר העדיפויות הלאומי".

העתירה עוררה, כצפוי עוד גל של תגובות פוליטיות מכל קצוות הקשת הפוליטית. יושבת ראש סיעת מרצ, זהבה גלאון, מתחה ביקורת חריפה: "בג"ץ מפקיר את הזכות לקיום בכבוד של אלו שאין להם, אבל מגן על זכות הקניין של העשירים". חבר סיעתה, רן כהן: "מסתבר שלהגנת העניים בישראל אין לא בג"ץ ולא בצלם. המפלט היחיד שלהם הוא החלפת השלטון בשלטון שישכיל לדאוג להטחון תעסוקתי תזונתי וחינוכי לכל אזרח".

יושב ראש ש"ס, אלי ישי, אמר שאטימות המערכת המשפטית כרתה ברית עם אטימות המערכת הפוליטית. "פסיקת בג"ץ היא כתם מוסרי בדבר ימי המשפט. בג"ץ החמיץ הזדמנות להפגין אנושיות כלפי מאות אלפי נזקקים, ומצער שהוא טוען שהכל שפיט ונותן למשפחות לקרוס".

ח"כ מאיר פרוש: "החלטת בג"ץ מוכיחה שוב שבג"ץ תלוש מהעם. הם יושבים במגדל השן ואין להם שום קשר עם מה שקורה בשדרות הרחבות של הציבור ובעיקר בשכבות החלשות".