המלאכים של ynet יוצאים לדרך

למעלה מ-10,000 ילדים ובני נוער בסיכון, שהורחקו מביתם בשל מצוקה קשה, התעללות והזנחה, גדלים בעשרות פנימיות ברחבי הארץ. ל-400 מתוכם, מרביתם יתומים, אין כלל הורים הדואגים להם, והגוף היחיד המשמש לחלק מהם כאימא הוא הגוף לאפוטרופוסות המופעל על-ידי "ילדים - המועצה לילד החוסה". כיוון שהפרויקט ממומן באמצעות תרומות בלבד, רק 30 ילדים ומתבגרים משתתפים בו כיום. זהו סיפורם.  

היכרות עם פרויקט האפוטרופוסות (צילום וידיאו: שי רוזנצוויג)

באמצעות עובדות סוציאליות, כל-אחת מהן נמצאת בקשר ישיר עם כמה ילדים ומתבגרים, הגוף מהווה עבורם אפוטרופוס חוקי צמוד הדואג לכל צורכיהם. אחת מהם היא שירה (שם בדוי) בת ה-17, שאמה נטשה בגיל שנתיים ואביה אינו מסוגל לטפל בה ובאחיה. למרות נקודת הפתיחה הקשה לחייה, היום היא תלמידה מצטיינת שהאפוטרופוסית שלה צופה לה גדולות.

"מתרגלים למצב הזה", שירה מסבירה. "אני לא יכולה להבין הרגשה אחרת כי אני חייה ככה מגיל אפס בערך. זה כמו לשאול מישהו איך זה להיות שמאלי. אבל לאחרונה אני שמה לב יותר לשוני. יש לי חברות מבית הספר ואני רואה איזה חיים שונים יש להם. מצד שני, יש לי גם את החברות מהפנימייה שנמצאות במצבי והן הכתף שלי".

שירה מספרת שכאשר לאחד מחבריה יש בעיה עם מורה בבית ספר, או אפילו סתם כשהוא רוצה לפתח תמונות מהטיול, הוא פונה להוריו. אבל לשירה אין למי לפנות. וכך, את התמונות שצילמה במסע לפולין בשנה שעברה, אליו נשלחה מטעם בית הספר, היא ראתה לראשונה רק בשבוע שעבר. "מישהי שאני

מכירה פיתחה לי אותן", היא מסבירה. "פשוט אין לי את הדברים האלו, שהם מובנים מאליהם לילדים רגילים.

"רק עכשיו, כשאני גדלה, אני מבינה כמה קל כשיש אימא ואבא. כשאנחנו נתקלים בבעיה בבית הספר, למשל, אין לנו הורים שיסבירו מה הבעיה, שיגנו עלינו ויילחמו עבורנו. לפעמים אני רוצה את הגב הזה. גם החום האימהי חסר. תמיד חושבים שלילדים קטנים יותר קשה לגדול בלי אימא. אבל רק היום אני מבינה שתמיד יש צורך בהורים".

לצד הכמיהה לתשומת לב הורית, שירה מתמודדת גם עם מחסור כלכלי. "בכל חודש אני מקבלת 150 שקל בערך כדי להסתדר, כדי לקנות את כל אותם דברים קטנים שתמיד יש בבית. לא מדובר באוכל אלא במוצרי היגיינה כמו דיאודורנט וקרם גוף, בנעלים לחורף, בבגדים. לטיול השנתי, למשל, החברות שלי הביאו מוצרי רחצה. בסוף הטיול הן השאירו את הסבונים והשמפו במקלחת. זה היה ממש מוזר בעיני. הייתי בהלם, כי אין מצב שיקרה לי דבר כזה. זה לא שהן מפונקות או משהו, יש להן ערכים, אבל אלה הדברים הקטנים שיש להן - ולי חסרים". 

גולשי ynet פותחים את הלב

וכאן אתם יכולים לעזור לשירה, ולעשרות ילדים ובני נוער שנמצאים במצבה. שכן הדברים הקטנים הללו, תשומת הלב המובנת מאליה לילדים הגדלים עם הוריהם, הם בדיוק מה שחסר להם. "אנחנו נמצאים עימם בקשר ישיר כדי לספק את צורכיהם השונים: החל מדאגה לשלומם הנפשי והגופני ועד לאבחונים חינוכיים ופסיכולוגיים, מימון חוגים, דמי כיס, ציוד לימודי, רכישת בגדים, ציוד קוסמטי ומתנות לחגים ואירועים", מרחיבה חמוטל גורדון-שמיר, ראש התחום הסוציאלי במועצה. "אבל בהיעדר תקציב, אנחנו מתקשים מאוד להעניק להם את כל מה שהם זקוקים לו".

למה הם זקוקים?

בעצם לכל דבר שילד או מתבגר ישראלי ממוצע נהנה מהם בקביעות. בגדים חדשים או זוג נעליים אופנתיות, צעצועים ומשחקים, טיפולים קוסמטיים או ביקור מפנק במספרה, כרטיס לסרט, ספר מרתק או הזמנה למופע, יישור שיניים או השתתפות בחוג העשרה באזור מגוריהם. בקיצור, כמעט כל דבר שעולה בדעתכם.

"צריך לחשוב במושגים של ילדים רגילים, שחיים עם ההורים בבית ומקבלים מהם את כל מה שדרוש להם", מוסיפה גורדון-שמיר. "באשר לקורת גג, אוכל וטיפולים רפואיים לא צריך לדאוג, אבל כל דבר מעבר לזה כרחוק מלהיות מובן מאליו. טלפון סלולרי, למשל, אולי נחשב מותרות, אבל כמעט לכל-אחד יש היום טלפון כזה. עבור בני נוער, כל נושא ההתחברות לעולם משמעותי במיוחד. ניסינו לחשב את העלות של תשומת הלב הזו, והגענו לסכום של כ-5,000 שקל בשנה. כמובן שאין לנו אפשרות לעמוד בו".

איך זה עובד?

התקשרו 1-700-505-202 למוקד עמותת "רוח טובה" שם מחכים לפניותכם. מתנדבי העמותה ירכזו את הפניות ויעבירו אותן לאחראים על הפרויקט, שיתאימו ביניהם ובין צורכיהם של הילדים ובני הנוער. בהמשך, ניצור עימכם קשר כדי לקשר ביניכם ובין מי שזקוק לנדיבות לבכם.

בפרק הבא של "המלאכים של ynet" נציג בפניכם פרויקט נוסף הזקוק לעזרתם - ונדווח על הפניות שהתקבלו, על תגובת הילדים ובני הנוער ובעיקר על הנס הקטן שהצלחתם לחולל בחייהם.

• רוצים לעזור אבל לא יודעים מי זקוק לכם? בואו לפורום "להושיט יד"
  

• פרויקטים חברתיים הזקוקים לסיוע מוזמנים לפנות לערוץ המעורבות