לא חינוכי, רייכמן

פרופסור אוריאל רייכמן, הרכש החדש של אריאל שרון, מקווה להיות שר החינוך הבא של מדינת ישראל. דווקא כמי שזכה לסיקור תקשורתי נרחב ומפרגן, הוא לא הציג עדיין את המשנה החינוכית שבכוונתו להוביל מהמשרד הנכסף. שתיקתו אינה מקרית; רייכמן לא יביא כל שינוי למשרד, שמשווע לרוח חדשה במפרשיו. סקירת עמדותיו ועשייתו - מחוקה לישראל, דרך מפלגת שינוי ועד למרכז הבין-תחומי - מראה כי פרופ' רייכמן, עוד יותר מלימור לבנת, הוא מאמין גדול מדי בשוק הפרטי מכדי לנהל מדיניות חינוך מאוזנת.

די אם נבחן את מצעה של שינוי, שרייכמן נמנה עם מעצביו. אמנם, "המדינה חייבת לחתור למתן חינוך חינם מהגן ועד לאוניברסיטה", ו"שינוי תעשה לשיפור הזדמנויות בחינוך, לצמצום הפערים ולקידום כל תלמיד לפי כישוריו". אך בנוסף קוראת המפלגה, אותה ייסד ועזב רייכמן, להחיש את קצב ההפרטות, להפחית בעומס המסים ולתמוך ללא סייג ביוזמה החופשית. האם ניתן להעניק חינוך חינם כה נרחב - ובה בעת להפריט ללא סייג ולהקטין מסים? כנראה שלא.

בנושא ההשכלה האקדמאית, עמדותיו של רייכמן ברורות יותר. מבחינתו, על המדינה לבטל כליל את התמיכה באוניברסיטאות ולתת את הכסף ישירות לסטודנטים במענק כספי. תהליך שכזה ישלים את המהפכה בה החלה לבנת במבנה האוניברסיטאות, ויהפוך את הרציונל הכלכלי למוטיבציה היחידה של האוניברסיטה. חוגים שלא ימשכו מספיק סטודנטים - ייסגרו. התלות של האוניברסיטאות בסטודנטים תהיה מלאה, ובמקום לשפר את ההוראה והמחקר, הן תעסוקנה בפיתוי וסחיטה של סטודנטים על-ידי בניית תוכניות לימודים נוחות, קלות ויקרות.

תמיכתו הקיצונית של רייכמן ברעיונות השוק החופשי תביא להמשך התהליך של הפרטת האוניברסיטאות והתערבותם של בעלי הון בנעשה באקדמיה. העובדה שבזמן כהונתה של לבנת נהפך התעשיין דב לאוטמן לדמות החזקה באוניברסיטת תל-אביב, צעד שהגדיל את אפשרות מעורבותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים במוסד זה - לא תפריע לרייכמן, שגיבה את שרת החינוך בדיוני המועצה להשכלה גבוהה עת קוצצו 20% מתקציב האוניברסיטאות.  

חינוך איכותי בקנה מידה לאומי לא יכול לפעול לפי עקרונות השוק החופשי וה"יד הנעלמה". מדיניות שכזו לא יכולה לממן יום

 לימודים ארוך בבתי-הספר, וגם לא סמינרים איכותיים ומעבדות יקרות באוניברסיטאות. אלה, כידוע, אינם צעדים "הגיוניים" או "משתלמים" כלכלית. לכך דרושה השקעה ציבורית נרחבת, דבר העומד בניגוד גמור לעמדותיו של מייסד שינוי והמרכז הבין-תחומי. רק שינוי מקיף של המערכת הפוליטית, עם מהפך שלטוני אמיתי, יביא לשינוי במערכת החינוך ויוכל להציל את הספינה השוקעת.

אשר לרייכמן עצמו, באחד מכתביו הוא מדבר על "האטימות של ממשלת גולדה, שהביאה עלינו אסון כבד והובילה גם לשחיתות שלטונית ולהתקרנפות חברתית". היום הוא מצטרף לראש ממשלה הנגוע בשחיתות, שתמך ללא סייג בהתקרנפות חברתית וחינוכית עצומה. האם באמת צריכים שני אלה להוביל את חינוך הילדים במדינת ישראל?     

דניאל ספרן-הון היה ממובילי מאבק הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב