שתף קטע נבחר
 

אנחנו השפנים בכובע הקיסר

מתי התרחש האירוע המוחי הציבורי הזה, שהפך את העם תתרן לצחנת השחיתות, חירש לאזהרות?

בימי הדיונים על ההתנתקות, תהו רבים ושבו ופקפקו בתבונה הביטחונית שבתכנית המחזקת את החמאס ברצועת עזה ומקרבת את עמדותיו אל מתקני התשתית האסטרטגית הרגישים ביותר של ישראל: אל החשמל, הנפט והתפלת המים שבאשקלון. שר הביטחון וראש הממשלה שבו והרגיעו את המודאגים: מצבה הביטחוני של ישראל ישתפר כתוצאה מהנסיגה החד-צדדית. ואם בכל זאת יעז מישהו לירות מרצועת עזה - ישראל תפצפץ את הרצועה לרסיסים. "גם לנו יש מרגמות", גיחך כממתיק סוד שר הביטחון, והרמטכ"ל הנהן לצדו ואישר. ואכן, על פי מקורות זרים, יש גם לישראל מרגמות. מופז אפילו פיתח סוג חדש של גיאומטריה תיאורטית מופלאה: "הנסיגה תגדיל את העומק האסטרטגי של ישראל", אמר. באזני שמעתי.

 

והנה - הקסאמים ופצצות המרגמה ממשיכים להתפוצץ בפאתי אשקלון ובנגב המערבי. זו רק שאלה של זמן עד שיהרגו מישהו או יפגעו במתקן חיוני. וצה"ל מבזבז את כספי משלם המסים ויורה על שטחים ריקים. בעצם, לא ממש ריקים. חלק מהפגזים נורה אל הריסות דוגית, שהפכה בסיס שיגור טילים קדמי לחמאס. אולי רוצה ישראל לחסוך את 25 מיליון הדולר שהבטיחה לעזתים כדי שאלה יטחנו את הריסות היישובים וייצרו חומר גלם לבניה חדשה ברצועה. ואולי-אולי באמת מדובר בהתחייבות אישית של שרון לנשיא בוש להבליג על התקיפות עד לבחירות ברשות הפלסטינית. במקרה כזה, אין ספק שגם החמאס יבקש את דחיית הבחירות - תעודת ביטוח טובה מזו לא העלה אפילו בחלומותיו הוורודים ביותר. בחמאס כבר הבינו ששרון עבר תהליך מוחי ששינה את אישיותו, השתנה, אבל - עד כדי כך?

 

כיוון שהיה ברור לכל מי שרצה לשקול שיקול הגיוני, שדברי הרהב של ראש הממשלה ושר הביטחון, כי יפציצו את עזה, אינם אלא איומי סרק לצרכים פנים-ישראליים; וכיוון שברור ששרון אינו יכול להורות על פעולה קרקעית נרחבת שתוכיח את איוולת היציאה מחבל עזה בכלל ומצפון הרצועה בפרט (איזה "נימוק דמוגראפי" הצדיק את הנסיגה משם ואת הרס ניסנית דוגית ואלי סיני?) - תמהים אנו, אילו שפנים יכול עוד הקברניט החולה לשלוף מכובעו כדי להפסיק את הטרור מעזה?

 

אחרי הטיל הראשון חשבנו - איפוק. הבלגה היא עדות לכוח. בטיל השני על בסיס צה"ל כבר פקפקנו. הערבים בעזה לא קלטו את הרמז שחוסר האונים שלנו מרמז על העוצמה שבידינו. בטיל העשירי כבר הבנו: אנחנו השפנים. שוב, כמו בימי אוסלו, מתקיים כאן ניסוי אנוש ענק. ואנחנו שפני הניסיון, הפעם לא של רבין ושותפו פרס - אלא של שרון ופרס שותפו. ומה מטרת הניסוי? לעתים נדמה לי כי הם בודקים את גבולות הטמטום. עוד אין להם פתרון לטילים הנורים מעזה, וכבר הם מציעים לאמץ את המודל הזה גם בירושלים. תחרות פרועה מתקיימת בין שרון ואנשיו, ביילין ושותפיו, פרץ ועמיתיו, מי יוותר על יותר שכונות ערביות מירושלים ויהפוך אותה לבירת פלסטין. מישהו חושב שהחמאס שניצח בבחירות בעזה בשכם ובג'נין לא ינצח בבחירות בירושלים? ומה נעשה כשיירו טילים על מרכז הבירה? אה, שכחתי, גם לנו יש טילים...

 

אם נאמין לסקרים - הניסוי מתקדם על פי התכנית. שליש מאזרחי ישראל כבר מרוצה מהניסוי ומבקש כי שרון ימשיך

בו. בסוף השבוע התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ראיון עם פרופ' בולק גולדמן, רופאו של שרון. הוא סיפר כי זה עשרים שנה סובל שרון משיגדון, גאוט בלעז, המכונה "מחלת הציידים". עונת הבחירות היא עונת הציד. שרון צריך ללכוד רק עוד כמה מאות אלפי שפנים - ויוכל להכתיר עצמו לקיסר. ולנו לא נותר אלא לתמוה, מתי התרחש האירוע המוחי הציבורי הזה לעם ישראל, שהפך אותו לתתרן לצחנת השחיתות והדיקטטורה, חירש ואטום אוזניים לאזהרות, עיוור לכתובת שעל הקיר?

 

ח"כ אריה אלדד, האיחוד הלאומי

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים