מחקר: רק שוודיה ובריטניה עומדות באמנת קיוטו

בריטניה ושבדיה הן המדינות היחידות באירופה הממלאות את מלא התחייבויותיהן לפי אמנת קיוטו, לצמצום פליטת גזי החממה לאטמוספירה. כך חושף מחקר חדש של ה-IPPR, המכון למחקר מדיניות ציבורית.

מבין 15 המדינות האירופיות שחתמו על החוזה הבינלאומי המחייב, עשר לא יגיעו ליעדים שנקבעו להן, אם לא ינקטו באמצעי חירום לצמצום פליטת החומרים המזהמים. עוד מראה המחקר, כי בריטניה היא המדינה המובילה בצמצום פליטת גזי החממה, ובהחלת תהליכים למניעת זיהום אוויר.

אירלנד, איטליה וספרד השיגו במדרג ציון נמוך במיוחד ("אור אדום") ויש סבירות גבוהה כי הן יעברו את המכסה המקסימלית של פליטת גזי חממה מזהמים. צרפת, יוון וגרמניה קיבלו ציון בינוני ("כתום"), והן יגיעו ליעדיהן רק אם ימשיכו ליישם תוכניות שכרגע נמצאות בשלבי תכנון ועדיין לא נכנסו לשלבי ביצוע במלואן.

"אנו מגיעים לנקודת האל-חזור, בכל הקשור לשינויים האקלימיים", אמר טוני גריילינג, מנהל-שותף בארגון IPPR. "נותר לנו רק מעט זמן כדי לצמצם את פליטת גז החממה, לפני שיגרמו נזקים בלתי הפיכים לסביבה ולכן חיוני שמדינות אירופה תמשכנה לקיים את התחייבויותיהן באמנת קיוטו, כדי לצמצם את הזיהום", הוסיף.

אמנת קיוטו מגבילה את נפח תחמוצות הפחמן ושאר גזי החממה שיכולות המדינות המתועשות לפלוט בתקופה קצובה, במטרה למנוע את העליה בהתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. רוב מדינות אירופה חתומות על האמנה המחייבת אותן להקטין את פליטת הגזים עד שנת 2012 בשיעור של 5.2 – בהשוואה ל-1990.

גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה בעיקר כתוצאה משריפה של דלקים פוסיליים, גורמים לכליאה של הקרינה המגיעה מהשמש ומונעים את בריחת החום החוצה לחלל. כתוצאה מכך, נוצר "אפקט החממה", בו הטמפרטורות ברחבי כדור-הארץ עולות בקצב מהיר יחסית, ומביאות לשינויים אקלימיים נרחבים. בשנים האחרונות נאספו עדויות רבות לעליה בטמפרטורות, ורק לאחרונה דווח על צמצום בגודל הקרחונים הגדולים, העלמות מעטה הקרח בהרים גבוהים, ועוד שינויים אקלימיים רבים. לפי ההערכות, תביא העליה בטמפרטורות והתמוססות הקרחונים לעליה במפלס הימים.

פעילי איכות הסביבה אומרים כי אירופה צריכה לנקוט גישה תקיפה יותר בשילוב חקיקה קיצונית, שתסדיר הפחתה של פליטת הגזים גם אחרי 2012. ארצות-הברית השתחררה מאמנת קיוטו ב-2001, בטענה שהיא תביא לירידה בצמיחה הכלכלית ושהשמיטו ממנו שלא בצדק מדינות מתפתחות כמו סין והודו.

"אמנת קיוטו היא בסך הכל צעד ראשון, קטן וסמלי - וגם אותו די קשה ליישם", אומר פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. "הפתרון לא טמון ברגולציה מגבילה על ייצור גזי החממה, אלא בהשקעה מסיבית בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון אנרגיית הרוח, השמש, המים ואנרגיה אטומית בטוחה". לדברי רוזנפלד, היא שאפילו אם כל מדינות העולם ימלאו בדקדקנות את כל סעיפי אמנת קיוטו, העולם ימשיך להתחמם – בקצב גדל והולך, וטירוף המערכות האקלימיות לא ייעצר. "הסיבה לכך היא שדו-תחמוצת הפחמן, גז החממה שאנו מייצרים, נשאר באטמוספירה למשך דורות. קצב סילוקו איטי ביותר – ולכן הוא הולך ומצטבר".