נחל ציפורי: די ללכלך!

איזה כאב לב מצפה בסיבוב למטיילים בנחל ציפורי. למה? בגלל ערימות הזבל שנערמות בכמויות באחת מהפנינות הרטובות המרתקות בצפון. טיול רגוע במסלולי הנחל יכול היה להסתיים ללא מורת הרוח הזו, אילו המטיילים והיישובים מסביב היו שומרים על הניקיון ומפתחים מודעות גבוהה יותר לסביבה הקרובה שהיא החמצן של חיינו. כשאני אומרת שהאשפה נערמת בכמויות, הכוונה לא רק לשקיות חטיפים ובקבוקי שתייה שהותירו מטיילים (שכמותם עדיף שיישארו בבית): מדובר במכונות כביסה חלודות, רהיטים ישנים וציוד ביתי כבד שנזרק בקרבת הנחל. הנזק והזיהום שאלה גורמים לסביבה ולמי התהום - בלתי הפיך, והוא בכייה לדורות. למי לבוא בטענות? לעצמנו. פשוט להסתכל מקרוב ולהתחלחל.  

העצבות הזו מהזלזול בערכי הטבע נופלת עלי כל פעם מחדש כשאני מטיילת ביפים מאתרי הארץ, וכמה כאלה עדיין נותרו לנו? גם הפעם, הטיול שלנו, קבוצת חובבי טבע, אל נחל ציפורי, החל במצב רוח מרומם בשבת נאה, נטולת דאגות (הכל יחסי). הנחל, שנקרא על שם ציפורי הקדומה, זורם לאורך 32 ק"מ במרכז הגליל התחתון - מהר נדב שבתחום נצרת עילית, ומשם בעמק רחב לכיוון צפון מערב.

מדרום למושב ציפורי נובעים עינות ציפורי שהם מקור המים הראשי של הנחל. סביב המעיינות משתרע שטח נפלא של צמחים חובבי מים ובהם עצי צפצפה גדולים וליד המעיין הראשי יש מתקן שאיבה עם בריכה עתיקה. בשנת 1187 שימש אזור המעיינות שטח היערכות של הכוחות הצלבניים ועל פי ההערכות, נערכו בו התייעצויות שהובילו לכניסת הצלבנים למלכודת שטמנו להם המוסלמים ולתבוסתם בקרב קרני חיטין.

המעיינות מזינים פלג איתן, שלמרבה הצער, זורמים בו גם מי שפכים שבאים

 מא- ריינה ומנצרת. מעינות ציפורי נמשך הנחל מערבה בין גבעות מיוערות באלוני תבור ועל גדותיו בוסתנים וטחנות קמח. כשני ק"מ מדרום מערב לצומת המוביל, נפגש נחל ציפורי עם נחל יפתחאל, ומכאן הוא נמשך בין גבעות אלונים, מטעים ושדות שמעבדים תושבי הכפרים הבדואים השוכנים לגדותיו.

בטיול בנחל ציפורי, כדאי לעצור בעין יבקע, מעיין גדול ולידו בריכה מהתקופה הרומית, בבית חווה וטחנת קמח שהקימו נזירים כרמליתים ובטחנת הקמח של גבעת עליל. בחלקים מהנחל אפשר לטייל ברכב רגיל, ברכב שטח, באופניים והכי טוב – ברגל. את האוויר הצח שהביאו הגשמים האחרונים, קשה לזהם גם עם פגרי פרות שהושלכו בקרבת הנחל.