תקלות בטיסת ארקיע לאילת ובחזרה
אב ושני ילדיו, שביקשו לנפוש באילת, נאלצו לבזבז חלק מחופשתם בהמתנה ארוכה לטיסות שהתעכבו. השופט אמנם סבר ש"עדיף להמתין בשדה התעופה במקום להסתכן בנסיעות בכבישי המדינה", אך חייב את חברת התעופה להשיב לשלושה את עלות כרטיסי הטיסה
"מדובר בכוח עליון, התקלות לא היו בשליטתנו", התגוננו נציגי "ארקיע" בתביעה לפיצויים שהגישו שלושה בני משפחה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב נגד החברה. השלושה, אב ושני ילדיו, טענו שעיכובים בהמראת המטוסים, בזה שבו היו אמורים לטוס לאילת ובזה שבו היו אמורים לחזור, הרסה את חופשתם וגרמה להם לסבל ולעוגמת נפש. השופט שדן בתביעה חייב את חברת התעופה להשיב לשלושה את עלות כרטיסי הטיסה לאילת, הלוך ושוב, בסך כולל של 1,083 שקל.
ל"כוח עליון" יחסה ארקיע תקלה חמורה שאירעה למטוס שבו אמורים היו שלושת התובעים לעשות את דרכם לאילת. המטוס, שהמריא מנמל התעופה בן גוריון, חזר על עקבותיו עקב תקלה ובעת נחיתתו ניתק ועף ממנו חלק. השלושה ו-175הנוסעים האחרים, הורדו מן המטוס והתבקשו להמתין בבית הנתיבות לטיסה חילופית, שאת מועדה לא נקבו אנשי ארקיע.
ההמתנה הארוכה, גרמה לאב ולשני ילדיו, על פי הנטען בתביעתם, לסבל רב. לדבריהם, בשלב מסוים קצה נפשם ברביצה חסרת המעש על רצפת בית הנתיבות, שנמשכה כחמש שעות, והם החליטו לבטל את הטיסה, לשכור רכב ולנסוע בו לאילת, אלא שנציגי ארקיע סירבו, לדברי התובעים, להחזיר להם את מזוודותיהם. "לא רצו לתת לנו את המזוודות שלנו וגם לא נתנו לנו מידע מה קורה איתנו ומתי נטוס", התלונן ר' בבית המשפט.
בסופו של דבר יצאו השלושה לאילת במטוס חלופי שהמריא מנמל בן גוריון באיחור רב. הם הגיעו לבית המלון עייפים וכעוסים על שעות חופשתם שבוזבזו, וסברו שבכך בא קיצו של סבלם, אבל בתום חופשתם ציפתה להם הפתעה לא נעימה נוספת. לדבריהם, הם יצאו מהמלון בשעה 15:00 וכיוון שהיה עליהם להיות בשדה התעופה ב-16:15 לקראת הטיסה שמועדה נקבע ל-17:05, את הזמן הפנוי החליטו להעביר בקניון המקומי. ר', שהיה, לדבריו, למוד ניסיון וסבל, החליט לבדוק אם לא חל שינוי במועד טיסתם. הוא טלפן למוקד ההזמנות של החברה בשדה דב והתבשר כי הטיסה נדחתה ל-21:00.
כשהתייצבו השלושה לטיסה במועד החדש הם הופתעו לגלות שאיחרו להגיע אליה ברבע שעה. בירור שערכו העלה, לטענתם, כי פקידת החברה, שהזדהתה בפניהם בשם "ריקי" הטעתה אותם כשאמרה להם כי טיסתם נדחתה לתשע בלילה.
ר' וילדיו ששבעו מרורים מטיסת התלאות לאילת ובחזרה, הגישו נגד ארקיע שלוש תביעות נפרדות בסך של 53,400 שקל. בדיון בבית המשפט הם הסכימו לאחד את התביעות לאחת ולהתאים את סכום התביעה למסגרת הכספית שבה מוסמך לדון בית משפט לתביעות קטנות.
בדיון עצמו טען נציג הנתבעת, אלון נהור, כי "ארקיע פועלת על פי מערך תחזוקה שוטף והבטיחות היא בראש סדר העדיפויות שלה". "לא היה דופי בפעילות שלנו", אמר וסיפר כי החברה פנתה בעקבות האירוע לחברת בואינג, יצרנית המטוס וביקשה לבדוק מה גרם לתקלה. במקביל, ציין, דווח על האירוע של נפילת החלק מהמטוס למינהל התעופה האזרחית ונמסרו לאנשיו המסמכים הדרושים בעניין התקלה.
נהור טען כי העיכוב בהמראת המטוסים נגרמו בגלל כוח עליון ולא היו בשליטת החברה, הוא הכחיש את טענת התובעים בעניין טיסתם חזרה מאילת ואמר כי לא חל כל עיכוב בטיסה. "הם קיבלו הודעה מראש בדבר השינוי והיו צריכים להתייצב ב- 19:45 לטיסה, אבל הגיעו אליה ב- 20:10", אמר.
בעניין בקשתם של התובעים להחזיר להם את מזוודותיהם כדי שיוכלו לנסוע לאילת ברכב שכור, אמר ש"זה לא היה מעשי", וכי לא הייתה מניעה שיסעו ברכב השכור ויקבלו את המזוודות באילת. "אני עצמי", סיפר, "עמדתי לרשות הנוסעים בשדה דב, אנשי באו וצעקו וכל פנייה שלהם נענתה".
לטענתו לא נגרם להם כל נזק. "התובע קיבל מארקיע מכתב הסבר מנומס ומנומק, כל אחד מבני המשפחה קיבל 100 שקל כפיצוי והם בחרו לא לפדות את הצ'ק", אמר והוסיף "במכתב הראשון ששלחו הם דרשו פיצויים בסך 72,000 שקל".
השופט, פאול שטארק, ששמע את טענות הצדדים קבע כי התובעים לא הוכיחו שהתקלות ביציאת המטוס מנמל התעופה בן גוריון היו בשליטת הנתבעת. "ניתן להתרשם שמדובר בכוח עליון" כתב בפסק הדין, "הנתבעת ניסתה להתמודד עם המצב במיטב יכולתה, נציגה נכח באופן אישי בנמל התעופה". "אין להקל באי הנוחות שנגרמה לנוסעים בהיותם תקועים בשדה התעופה", ציין השופט, יחד עם זאת התייחס בביטול לטענת התובע שלא נתנו לו לצאת עם המזוודות כדי לשכור רכב ולהגיע לאילת בכוחות עצמו, "הוא היה מגיע לאילת בערך באותה שעה של הגעת המטוס, אם לא מאוחר יותר, ואפשר לומר כי עדיף להמתין בשדה התעופה במקום להסתכן בנסיעות בכבישי המדינה כדי להגיע לאילת".
בעניין טענת התובע כי פקידת החברה הטעתה אותו לגבי המועד המדוייק של הטיסה מאילת, כתב השופט כי התרשם מעדות התובע שהוא אדם מאד דייקן ועומד על זכויותיו. "קשה לקבל את טענת הנתבעת שהתרשל והגיע באיחור לשדה התעופה או שפספס את טיסתו במתכוון כדי לזכות בפיצוי כלשהו".
הייתה לו לשופט ביקורת מרומזת נגד התובע, "תביעות כנגד סוכני נסיעות ומארגני טיולים, דברים שכתב שופט אחר בעניין אחר, הפכו כך נראה ל'ספורט לאומי' ורבות מהן מתגלות למרבה הצער כניסיונות שווא לעשות רווחים קלים ולהכין תשתית לטיול נוסף".
"האמור לעיל", אמר השופט שטרק, "משקף את הלך הרוח של בתי המשפט בתביעות כגון אלו. יחד עם זאת כשבית המשפט מגיע למסקנה שנגרמה לנוסע אי נעימות בשל תקלה כלשהי עליו לחייב את הנתבעת לפצותו". (ת"ק 6171/05 ).
