"2006 - שנת הסלמה והידרדרות"
מה צופים באמ"ן בשנה החדשה? משטרו של בשאר אסד עלול להתמוטט עוד השנה, הג'יהאד הולך ומתקרב לישראל, נטייתו של נסראללה לקחת סיכונים הולכת וגדלה, ואיראן תמשיך להתקדם לנשק גרעיני. נשמע מלחיץ? תסתכלו גם על חצי הכוס המלאה: הרגיעה צפויה להימשך, והמצב האסטרטגי שלנו טוב למדי
"בטווח הזמן הקצר, המסר העיקרי של אמ"ן הוא ששנת 2006 יכולה להתאפיין בהסלמה ובהידרדרות. ואולם, השאלה המהותית היא האם הסביבה האסטרטגית נוחה לישראל, והגישה הכללית שלנו היא שאכן כך. אחרי הפלת סדאם חוסיין, התפרקות לוב מנשק להשמדה המונית, נסיגת סוריה מלבנון ועוד שורה ארוכה של אירועים, נוצר מצב אסטרטגי טוב יותר לישראל בטווח הרחוק יותר".
"אסד עלול ליפול עוד השנה"
רק בסוף השבוע העניק סגן נשיא סוריה לשעבר, עבד אל-חלים חדאם, ראיון דרמטי לרשת "אל-ערביה", שכונה "פצצה" בעיתונים הלבנוניים ובמפרץ, אולם באגף המודיעין ידעו להצביע על כסאו המתנדנד של בשאר כבר לפני מספר חודשים. עתה, כך נראה, כסאו לא יציב יותר. "משטרו של בשאר נמצא בסכנה. רעידת האדמה שהוא עובר היא חזקה מאד, והוא איבד כמה גורמי הכוח של משטרו ובהם שר הפנים, ראזי כנעאן, שאני מאמין שהוא אכן התאבד, וסגן הנשיא, חדאם. סופו של המשטר עלול להיות קרוב ואיננו מוציאים מכלל אפשרות שהדבר יקרה כבר בשנה הקרובה. אם נקום מחר בבוקר ונשמע שמישהו בדמשק מציע להחליף את בשאר לא נוכה בתדהמה", אמר הקצין הבכיר.
"אולם מצד שני המצב לא פשוט כל כך. לבשאר אין אלטרנטיבה אמיתית ואין גורמי כוח פוטנציאלים שמסתמנים עתה כמי שמתכוונים או יכולים לרשת אותו, ולכן אפשר שהמצב הזה מסייע לו לשמור על שלטונו. כל הגורמים בסוריה, בשל היעדר אלטרנטיבה זו, חושש מכאוס שישרור בסוריה עם לכתו של בשאר ולכן המערכת הבינלאומית רואה יתרון מסויים בהישארותו של בשאר מוחלש ובהתאם היא מפעילה עליו לחץ מדוד. השאלה היא מה בשאר יעשה ברגע האמת – אם הוא יחליט להקריב מישהו ממקורביו ובכך לאפשר את שרידות שלטונו או שיחליט לעשות טעות טיפשית נוספת שתמוטט את הכל כמו חיסול דרמטי נוסף או משהו מסוג זה. בגלל שאין לו אלטרנטיבה של ממש, לא בטוח שמשטרו יתמוטט בסוף".
"הג'יהאד העולמי מתקרב לישראל"
אם נשיא סוריה נמצא בלחץ, אי אפשר להתעלם מהמצב המורכב בו נתון מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שלפני מספר שבועות ניסה לחטוף חיילים בגזרת הכפר רג'ר תחת מבצע מתואם ובחימוש יוצא דופן. "נסראללה נמצא בלחץ גדול מאד סביב הזהות של ארגון חיזבאללה כארגון לוחם. נטייתו של נסראללה לקחת סיכונים הולכת וגדלה, אולם לדעתו מדובר בסיכונים מחושבים. נסראללה רוצה 'הסלמה נשלטת' והוא חושב שהזירה הצפונית היא זירה נשלטת שבה ישראל לא תשבור את כל הכללים".
עדות לחושים המחודדים של חיזבאללה ניתן היה לראות דקות אחדות אחרי ירי הקטיושות האחרון לעבר ישראל. דקות בודדות אחרי הירי מיהר גורם בתנועה להכחיש כל אחריות לירי עצמו, וימים ספורים אחר כך נטל ארגון ג'יהאד המשייך עצמו לאל-קאעידה אחריות לירי. גם כאן, התמונה לפי שעה נראית קודרת. "אנו בעיצומו של שינוי יסודי, כאשר הג'יהאד העולמי הולך לכיוון ארצות הלבנט, וישראל במיוחד", הוא מסביר.
"אם בארבע השנים הראשונות לאינתיפאדה, אותו 'ג'יהאד עולמי' לא היה אמור לעסוק בישראל משום שבראייתו היא זכתה לעיסוק מאסיבי מצד גורמי הטרור כאן, הרי שעם תחילתה של הרגיעה נוצר ואקום אליו אותו ג'יהאד שואב את עצמו. ישראל הפכה למטרה לג'יהאד העולמי והדבר יכול להתבצע במספר מתווים – ירי רקטות ונשק תלול מסלול אחר או פיגועי מגה-טרור כמו פגיעה בריכוזים יהודיים וישראלים ברחבי העולם. לפיכך, על ישראל להיערך בצורה מיוחדת לאיום החדש שנוצר בתקופה זו".
"איראן לא חשה בלחץ של ממש"
גם בזירה האיראנית אין לקצין הבכיר מילים מרגיעות במיוחד: "השאיפה האיראנית להשגת יכולת גרעינית צבאית מתוך אסטרטגיית-על של המשטר להגביר את שרידותו ולהשפיע על האזור – ברורה מאי פעם", הוא אומר. "איראן ביצעה תעלול מוצלח ביותר, הפרה את הפרוטוקול של הסכם פריז משנת 2003 והמירה אורניום לגז ה-UF6, ומכאן יש בידיה כמה טונות של חומר גלם שטרם הועשר אך יכול לשמש אותה בעתיד לייצור פצצות. אנו חוששים שאיראן תחזור על אותו התעלול גם בתהליך ההעשרה", הוא מזהיר. "האיראנים קרובים לעיתוי שבו הם ייחצו את הסף הטכנולוגי הדרוש לייצור פצצה. ההעשרה ככל הנראה טרם התחדשה והיא צפויה להתחדש בחודש מרס, סביב כינוס מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם. אם אכן כך יהיה – בתוך כמה חודשים עד שנה היא תחצה את הסף הזה (מה שמכונה – "נקודת אל-חזור") ובסביבות 2008-9 היא תוכל לייצר פצצת גרעין".
בסוף השבוע דיווח השבועון הגרמני, "דר שפיגל", כי הנשיא בוש החל בהכנות לקראת תקיפה אפשרית באיראן. לפי הקצין, הסיכויים לכך נראים לפי שעה נמוכים: "אני לא חושב שיש סבירות גבוהה לפעולה אמריקנית בשל היעדר 'אקדח מעשן' ובצורך לנפק הוכחה טובה לאור הלקחים מעיראק. ככלל, ארה"ב, אירופה וישראל מאוחדות בדעה שהציר המדיני הוא העיקרי כרגע".
הבאתה של איראן למועצת הביטחון, הטלת סנקציות כבדות עליה וגיבוש מדיניות תקיפה ואחידה שתבהיר לה שהיא לעולם לא תהיה גרעינית תוכל לשנות את איראן שכן היא איננה מדינה 'התאבדותית', אולם כרגע איראן לא חשה בלחץ הזה. היא לא מתקרבת למועהבי"ט, אין מדיניות אחידה ואין סנקציות".
"הרגיעה צפויה להימשך"
הבחירות ברשות הפלסטינית מתקרבות והטמפרטורה קרובה לרתיחה. גורמים רבים בפתח קוראים לדחות את הבחירות, אבו מאזן מתמהמה, ובשטח עצמו – כאוס הולך וגובר. הבחירות יתקיימו במועדן? "אני נוטה לחשוב שכך בסופו של דבר אכן יהיה, ואבו מאזן מחויב לכך. יש גורמים כבדי משקל שקוראים לו לדחות את הבחירות, אולם אבו מאזו סבור שבסופו של דבר החמאס יזכה בעוצמתו האמיתית, שהיא לתפישתו 20-25%. לדעתי הוא לא טועה באופן ניכר והחמאס יקבלו אולי מעט יותר – 30-40%. מה יהיה אח"כ? יש מי שטוען שככל שהחמאס תהיה שבעה יותר – יהיה לה יותר קשה לחזור למאבק. הבעיה האמיתית היא שהחמאס נכנסים לבחירות כארגון חמוש ולכן אנחנו ממשיכים לדבר ברמת השטח על שתי רשויות. אנו גם יודעים בוודאות שהחמאס ניצל את תקופת הרגיעה לבניין הכוח".
הרגיעה תתחדש או תקרוס? "הרגיעה אמנם הסתיימה מבחינה פורמלית, אך האינטרס של מרבית הגורמים נותר כשהיה. האינטרס של החמאס, בוודאי אם תזכה בבחירות, לא ישתנה, במיוחד כשזה מה שהציבור הפלסטיני רוצה. לכן, לדעתנו, חצי השנה הקרובה תתאפיין בדשדוש ובהמתנה – יהיו בחירות בשטחים, אח"כ בישראל ואח"כ ימתינו להרכבת הממשלה בישראל והנה חלפה כמעט חצי שנה".
אתה רואה סכנה למשטרו של אבו מאזן? "לאבו מאזן, עוד יותר מבשאר, אין באמת אלטרנטיבה. האג'נדה שלו, שמנוגדת לחמאס, זוכה לתמיכה
עממית רחבה. הבעיה שעלולה להיווצר היא אם אבו מאזן לא יוכל לתפקד במערכת הפוליטית הפלסטינית שתיקלע לשיתוק או אינה סרה למרותו".
מכאן מסכם אותו גורם את הערכתו לשנה הקרובה ואומר: "שנת 2006 אולי לא תהיה שנת ההכרעה ב-ה' הידיעה, אבל יהיו בה הרבה הכרעות קטנות וחשובות. אולי תהיה הכרעה בנוגע לגורל משטרו של אסד, ולפירוק החיזבאללה מנשקו, אך לא תהיה הכרעה גדולה בזירה הפלסטינית. לפיכך, ישראל צריכה להיערך לאפשרות של הסלמה והידרדרות וזאת בתוך סביב אסטרטגית לא רעה עבורה".