מגדל דוד: המצודה שעשתה היסטוריה

הוא ראה כובשים ונכבשים כבר למעלה מאלפיים שנה. הוא ראה את רבי יהודה הלוי, נדרס למוות ברגע השיא של חייו – הכניסה לעיר הקודש. הוא ראה את הקייזר הגרמני, הגנרל אלנבי, יוספוס פלביוס ושאר שועי עולם. אפילו טיטוס הרומאי, מחריבה של ירושלים, נתן לו כבוד והשאירו בשלמותו למען יראו וידעו הדורות הבאים מה היתה ירושלים. ישנם הקוראים לו בטעות על שם דוד המלך. סיור במגדל דוד, הוא ה"מצודה", שבשער יפו.

אפשר להגיד שמוזיאון מגדל דוד הנו המוזיאון היחיד בעולם הסוקר ומספר את ההיסטוריה של ירושלים מימי דוד המלך ועד הקמת מדינת ישראל. אם תרצו מימי התנ"ך ועד הפלמ"ח. ואולי זה בעצם סיפורו של מגדל דוד - עבור מי שאינו מכיר את ההיסטוריה של העיר, זה המקום להתחיל.

לטעמי, אתר המצודה הנו אחד האתרים המשוקמים והמתוחזקים ביותר מבין אתרי התיירות בישראל. נכון, ישנם המבקרים את המוזיאון על כך שאינו מתחדש או מחדש את מוצגיו במסלול ההיסטורי, אולם מלבד מסלול זה, ישנן במתחם עוד כמה אטרקציות מצויינות.

3,000 שנה בביקור אחד

נתחיל את סיורנו בשער המצודה, כמאה מטרים משער יפו ובתוך העיר העתיקה. השער, ממנו ניכנס, זכה לשיר פרי עטו של אחד מהמשוררים המזוהים ביותר עם העיר, יהודה עמיחי ז"ל:

פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד,

את שני הסלים הכבדים שמתי לידי.

עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושמשתי להם נקודת ציון.

"אתם רואים את האיש הזה עם הסלים?

קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו".

אבל הוא זז, הוא זז!

אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם - אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית?

לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו.

שימו לב לכתובת החקוקה בחלקו העליון של השער, המתארת את בנייתו בשנת

 1538 על ידי סולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים הנוכחיות, אשר בריכת הסולטן נקראת על שמו.

מיד עם הכניסה בשער ניתן לראות את תעלת החפיר המרשימה. החפיר מהמאה ה-12 הקיף את כל המצודה. בעבר חצה אותו גשר עץ מתרומם, ממש כמו בסרטים.

ממרומי הכיפה הממלוכית של חדר הכניסה העגול משתלשל פסל זכוכית צהוב, שריד לאחת מהתערוכות המתויירות ביותר בישראל - תערוכתו של אמן הזכוכית דייל צ'יהולי, שהתארחה כאן בין השנים 1999-2001. כמיליון איש ביקרו במוזיאון בזמן התערוכה.

נמשיך ונעלה בדלת מימין עד לגג המגדל, לתצפית יפה. שימו לב כי בקומה שמתחת לגג יש אולם בו מוקרן סרטון מצוייר על תולדות העיר. סרט משעשע ולדעתי מצויין, שדוחס 3,000 שנה בכעשר דקות. איך אפשר לפשל כשקולו הערב של יוסי בנאי מלווה את הסרט על רקע מוזיקה מתאימה?

כל ירושלים בנקודה אחת

מבט מזרחה מהתצפית שעל הגג משקיף על העיר העתיקה על כל רובעיה, הר הבית ואתריו, רכס הר הזיתים והר הצופים ועוד. נוף מהמם באחריות! לכיוון מערב, ניתן לראות את העיר החדשה - משכנות שאננים, מלון המלך דוד, כיכר העירייה ועוד. כל ירושלים בכרטיס אחד, תרתי משמע. ניתן גם לרדת מהגג ולעשות סיור מעגלי קצרצר על חומות המצודה.

נרד מהגג וניכנס אל החדר הראשון (והממוזג כמו שאר החדרים) המייצג את

 תקופת בית ראשון. בכל אחד מהחדרים של המוזיאון, סרגל זמנים ומוצגים המספרים את ההיסטוריה של העיר בתקופה המדוברת - סיור כרונולוגי מחדר לחדר, מתקופה לתקופה.

לא אלאה אתכם בכל החדרים והפרטים, אולם אזכיר רק כמה שכדאי לדעת עליהם קצת מעבר למה שרואים תוך כדי סיור במצודה. ההולוגרמה שבחדר בית ראשון מראה את צורתו המשוערת של בית המקדש הראשון של שלמה המלך. הזיזו את גופכם מעט ימינה ושמאלה ותראו זוויות שונות של המקדש. באחת מהן, ניתן להבחין בשני עמודי הנחושת שהיו בכניסה למקדש, יָכִין וּבוֹעָז (מלכים א', פרק ז', כ'א).

בחדר בית שני דגם מרשים של הר הבית, הכתל המערבי והדרומי. ביציאה מן החדר פסל ברונזה (העתק) בדמות דוד, מתנת העיר פירנצה לכבוד יומולדת 3,000 שנה לירושלים. במקור היה אמור להגיע העתק פסלו של מיכאל אנג'לו, אולם בשל מבושיו הבלתי מכוסים, קיבלנו פסל תחליף זה. רק בירושלים.

בחדר האסלאם, הגדילו ועשו מקימי המוזיאון ובנו אותו בתוך מסגד אמיתי לשעבר. המִּנְבָּר והָמִּחְרָאבּ הפונים לכיוון מכה כנהוג בכל מסגד (פרטים והסברים על הקיר) אותנטיים לחלוטין. אגב, צריח המסגד, הנראה בהדרו מעל למצודה, הפך לסמלה של ירושלים בתמונות וגלויות רבות. ישנם החושבים בטעות שהוא משוייך לדוד המלך, שככל הנראה מעולם לו ביקר באזור זה. דגם כיפת הסלע מהמאה ה-7 מרשים גם הוא.

בהמשך החדר אולם צלבני ובו ארבעה פסלי אבירים, אחד לכל מסדר צלבני שהיה בעיר. חפשו על פניו של אחד מהם "פצעונים". אין אלה פצעי בגרות אלא צרעת, לא עלינו.

ביציאה מאולם זה לכיוון החדר הבא, הורידו עיניכם מטה לתחתית חצר המצודה ותראו ממש לידכם אבני בליסטראות עגולות בגודל כדורי באולינג, שנחתו כאן בזמן מצור ומלחמה. שיוכם ככל הנראה לתקופה החשמונאית.

בתחילתו של החדר הבא , פסליהם של לוחמים מַמְלוּכִּים. הממלוכים, לדאבוני,

 אינם מקבלים את הכבוד המגיע להם. לזכותם נזקפת העובדה שהם נכנסו לרשימת גדולי בוני העיר. באזור הר הבית, בעיקר במערבו וכן בהר הבית עצמו, מבנים ושווקים רבים שנבנו על ידיהם החל מהמאה ה-13. הממלוכים, אגב, היו גם הראשונים בעולם לבלום את המונגולים, צאצאיו של ג'ינגאס חאן, כובשי סין ופרס שהגיעו עד פולין. האירוע ההיסטורי התרחש ככל הנראה ליד קיבוץ עין חרוד (איחוד או מאוחד).

בחדר האחרון סרטון בין דקות ספורות, המוקרן על 9 מסכי טלוויזיה ומספר את סיפורו של המנדט הבריטי בישראל עד קום המדינה. חדי העין מבינכם יזהו את חיים וויצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, הרב קוק, וינסטון צ'רצ'יל ועוד.

ירושלים הלא בנויה

אחרי שראינו והבנו מה עבר על העיר בשלושת אלפים השנים האחרונות, אמליץ על חדר נוסף, קצת פחות מתוייר, אבל צופן בתוכו אוצר גדול - דגם סטפן איילש. הדגם שעשוי אבץ מתאר בצורה מופלאה את ירושלים של אמצע המאה ה-19 - כולל משכנות שאננים, מגרש הרוסים וכמובן העיר העתיקה וסביבתה. שימו לב לחוט הטלגרף.

הדגם נבנה למען הטורקים ובהזמנתם, ולכן מי שמכיר את העיר ישים לב לחוסר הפרופורציות שבין מבנה כיפת הסלע הענק בהשוואה לכיפת כנסיית הקבר. מי שיעלה אל התצפית שעל גג המצודה, יראה שלמעשה שתי הכיפות שוות בגודלן. מי בנה את הדגם וכיצד הגיע לכאן, ניתן לקרוא בכניסה אל החדר. לא לפספס.

עוד במגדל דוד: תערוכת קבע, נקודת תצפית, מסלול הליכה על החומות ותערוכות מתחלפות. חצר המצודה, שרידיה הארכיאולוגים והתערוכות המתקיימות בה, כולם שלובים אחד בשני באותו מסלול הליכה.

בעבר, בעקבות תערוכה בשם "חלומות בהקיץ - ירושלים הלא בנויה", יצא ספר שניתן היה לרוכשו במוזיאון, קטלוג התערוכה המספר על ירושלים ומה כמעט נבנה בה. תכניות רבות, מוזרות והזויות שתוכננו לעיר כמו בית מקדש ברחבת

 הכותל, אוניברסיטת שלום בצורת יונה עם עלה של זית בארמון הנציב, תצפית מכדור פורח בשער שכם (נו באמת), כתבה על בן גוריון שקרא לנתץ את חומות העיר העתיקה למען איחוד העיר ועוד. בקשו מעובדי המקום האדיבים לקבל לידכם את הספר לרפרוף לכמה רגעים. לא תאמינו מה תכננו אנשים בריאים בנפשם, או שלא, לעיר הזאת.

סיור במצודה יכול להמשך כשעתיים אם נחפוץ לראות את כל מה שמעניק לנו המקום, וכך מומלץ. בצמוד למצודה ומחוץ לה מוכרי בייגלה, סחלב, השוק הערבי, ובמרחק חמש דקות ברגל - הרובע היהודי.

שעות הפתיחה: ראשון-חמישי ושבת - 16:00-10:00, ימי שישי - סגור. מחירי כניסה: 30 שקל למבוגר, 15 לילד (גילאי 18-5). חלק גדול מהמוזיאון נגיש לנכים וניתן בתיאום טלפוני לדאוג לחנייה נוחה. פרטים נוספים: מגדל דוד, 6265333 - 02.

הסיורים הקודמים: הרובע הארמני, שער ציון, מהדורמיציון ועד שער יפו.  

• צילום וידאו: רון פלד