המצב החוקתי: על מסלול התנגשות

"אולמרט הוא ראש הממשלה כרגע לכל דבר ועניין מכל הבחינות" - כך מסבירה הלילה (יום ה') ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל, בעקבות ההידרדרות המהירה במצבו של ראש הממשלה, אריאל שרון. "אין שום הגבלה על סמכותו של אולמרט. למשל, הממשלה יכולה להמשיך למנות שרים ואם שרי הליכוד אכן יפרשו, נניח, אולמרט יקבל את מכתבי ההתפטרות שלהם".

• שרון מורדם, מונשם ומנותח בראשו
• ראש הממשלה בפועל: אהוד אולמרט
• ניתוח לדימום מוחי: סיכויים נמוכים
• בארץ ובחו"ל: מתפללים לשלומו של שרון
• בכיר בליכוד: נשקול הפרישה מחדש
• מום בלב, מחלת מפרקים וכתם קטנטן במוח
  

לדברי נבות, "כרגע יש ראש ממשלה לכל דבר ועניין. ההגבלה היחידה בחוק היא הגבלה של זמן - יש לאולמרט מאה ימים, אחר כך חייבות להיות בחירות. אלא שממילא הבחירות אמורות להיערך בתוך פחות מ-100 ימים".

פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, התייחס לאפשרות שראש ממשלה יילך לעולמו, תוך תקווה ותפילה להחלמתו של שרון. בסיטואציה הזו, אומר בנדור, המצב המשפטי צועד בשני מסלולים מתנגשים.

"אין לגבי המצב הזה הסבר מפורש בחוק והנושא הוא בעייתי. הציפייה של המחוקק הייתה לסיטואציה שבה ראש הממשלה נפטר ואז, בכזה מצב, יש לנשיא המדינה שבועיים שבהם עליו להטיל על אדם אחר להרכיב ממשלה. אחר כך יש לאותו אדם, שעליו הוטלה המשימה, 28 ימים להרכיב את הממשלה החדשה. אפשר לתת הארכה של עוד 14 ימים. בינתיים במצב כזה, הממשלה נמצאת בראשותו של ממלא המקום המכהן.

"אבל על הסיטואציה שבה אנו נמצאים כרגע לא חשבו. נשיא המדינה כבר פיזר את הכנסת והכריז על בחירות ואף נקבע מועד לקיומן. לא נראה הגיוני שאם ראש ממשלה במהלך תקופה כזו נפטר - מועד הבחירות שנקבע יתבטל ויחלו בהליכים להקמת ממשלה חדשה. יש כאן שני מסלולים: אחד - פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה באישור הנשיא וקביעת מועד לבחירות, והשני - מות ראש ממשלה.

"לא חשבו, מה קורה כששני המסלולים הללו מתנגשים וקורים בעת ובעונה אחת, כלומר כשכבר הוחלט על פיזור הכנסת וראש הממשלה נפטר. אני נוטה לומר, שמשנקבע כבר מועד לבחירות יש לקיים אותן, ועד אז - הממשלה הקיימת תמשיך לכהן בראשותו של אהוד אולמרט. לא נראה לי שעכשיו פתאום ראוי להתחיל בהקמת ממשלה חדשה תוך 14 יום".