חוות דעת: מינוי ח"כי העבודה לשרים - בעייתי

הליכוד פורש? אולמרט במצוקת שרים ומתכוון למנות את פורשי העבודה? חוות דעת משפטית מטילה צל כבד על אפשרות מינויים לשרים בממשלה. "אם ימונו לתפקידי שרים, לא בטוח ששמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון יוכלו להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגת קדימה", מסבירה הד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל. "אם עד היום ניתן היה לטעון כי עצם הצטרפותם של למפלגת קדימה היא תקינה, הרי שמינויים לשרים עשוי לשנות את התמונה".

חוק יסוד הכנסת מגביל בסעיף 6א את זכותו של ח"כ שפרש מסיעתו, להיבחר מחדש במסגרת סיעה שהיתה חברה בכנסת היוצאת. זה נוסחו:

"חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת"

לכאורה, חברי הכנסת ממפלגת העבודה שעברו ל"קדימה" נופלים בדיוק להגדרות הסעיף, שהרי הודעה על הצטרפות למפלגה אחרת יכולה להיחשב כ"פרישה" מבחינה מהותית, וקדימה היא "סיעה של הכנסת היוצאת".

מאבק באידיאולוגיית ה"מיצובישי"

"מטרת הסעיף היתה להילחם בתופעה של 'כלנתריזם' - מצב שבו מנסים 'לקנות' תמיכה של חברי כנסת מן האופוזיציה, באמצעות הבטחות לטובות הנאה כגון משרות", מסבירה הד"ר נבות. "התיקון לחוק נולד בעקבות אירועים שהתרחשו בכנסת במהלכם פרשו חברי כנסת רבים מסיעותיהם ועברו לסיעות אחרות בתמורה לטובות הנאה אישיות, כגון תפקידי שרים וסגני שרים. תכלית החוק הייתה למנוע תופעה של 'הפרת המנדט' או 'גניבת מנדט' במהלך הקדנציה, בתמורה לטובות הנאה".

לדברי נבות, עד היום היו שרי העבודה בטוחים למדי מבחינת היכולת להתמודד בכנסת הבאה. "החוק לא נועד למנוע מעבר של חבר כנסת לסיעות אחרות בתקופה הסמוכה מאד לבחירות וכאשר יש 'מפצים פוליטיים' שלפני בחירות כמו איחוד של מפלגות, הקמת מפלגות חדשות וכדומה. בעבר, מעברים כאלה בסמוך לבחירות לא נתפשו כ'פרישה'.

"בתקופת בחירות בדרך כלל אין מצב של ח"כים שפועלים בכנסת בניגוד לעמדת הסיעה שלהם. קשה גם לראות בסיעת קדימה 'סיעה שפעלה בכנסת'. גם חברי הכנסת מן העבודה לא ממש פעלו כ'פורשים'. הכנסת הרי לא פעילה בתקופת בחירות. הם לא הצביעו בניגוד לעמדת סיעתם, למשל. על כן, בחינה מהותית ותכליתית של החוק דווקא מאפשרת להם להתמודד לכנסת במסגרת מפלגת קדימה, למרות האמור בחוק היסוד.

אז מה הבעיה? ה"תמורה" בדמות מינויים כשרים.  "אם עד היום ניתן היה לטעון כי עצם הצטרפותם למפלגת קדימה היא תקינה, הרי שכעת מינויים

של פרס, רמון ואיציק לשרים עשוי לשנות את התמונה", מבהירה נבות. "החוק נחקק בדיוק כדי למנוע מאנשי אופוזיציה להתמנות לתפקידים כאלה, תמורת הצטרפותם לממשלה. על כן ה'פעילות' שלהם כשרים עכשיו, כאשר מפלגת העבודה נמצאת באופוזיציה, עלולה להיחשב כהפרת המנדט שקיבלו ממצביעי העבודה. אם לא יתפטרו מכהונתם, הדבר יקל עם המבקשים לשכנע - בעתירה לבג"ץ למשל - כי מדובר בפרישה המונעת מהם להתמודד במסגרת קדימה לכנסת הבא. בכל מקרה, על פי החוק ועדת הכנסת היא שתפקידה לקבוע מי מחברי הכנסת נכללים הגדרה 'פורשים', ועל החלטתה רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי.

"המקרה של שרי העבודה הוא בעייתי ואין תשובה חד משמעית לגביו. אם בסופו של יום ימונו לשרים ויבקשו להתמודד במסגרת קדימה יש להניח כי יוגש בעניין בג"ץ".