מתנחלי חברון, אתם תמיטו עלינו אסון
הרב יואל בן נון קורא למתנחלים בחברון שלא לצאת לעימות כוחני מול הממשלה, שלדבריו מפעל ההתיישבות כולו יפסיד ממנו: "מידת הגבורה מחייבת שלא לעשות מעשים שנראים לכם אולי כהצלת בתי השוק בחברון, אבל הם מסכנים את כל אחיזתנו בחברון ובשומרון"
רבים אומרים, שהגירוש והעקירה התנהלו בקלות כזאת דווקא מפני שאנשי גוש קטיף הם נחמדים וטובים כל כך, ועל כן העזו לפגוע בהם כל כך. לאנשי חברון – כך חושבים ואומרים – המדינה לא תעז לעשות כמעשה קטיף.
מכאן נובעת ההיערכות הכוחנית בחברון ובשומרון. ההרגשה השוררת כעת היא, שהנחמדים הפסידו, אבל הקנאים ינצחו. נשמעות גם קריאות מפורשות ליצור מחדש מאזן של הרגעה מול הממשלה, בחברון ובשומרון. בעיתון "נקודה" מדובר במפורש בעימות בין "יהודים" לבין "ישראלים".
האלימות מכוונת קודם כעל נגד ערבים-פלסטיניים, שהרי הם מקור האיבה השאהידית נגדנו. המטרה גלויה לעין – יצירת רצף יהודי – התיישבותי בכל מזרח
בהמשך, צפוי מאבק כוחני ואולי אף אלים מול נציגי המדינה אם ינסו להגן על הפלסטינים, או אם ינסו להוציא מתיישבים יהודים מבתיהם. בחברון זה כבר התחיל.
דווקא מכיוון שאני תומך בכל מאודי בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, אני מתנגד באותה מידה ממש לדרך הזאת, לתפישת העולם הקנאית שעומדת מאחוריה, לשיטות ולאמצעים, ואני משוכנע שדרך זו תמיט אסון על ההתיישבות היהודית בחברון ובשומרון, ובמקומות רבים אחרים. האם עוד אפשר להסביר מדוע הדרך הזאת אסורה מבחינה תורנית ומוסרית, וסופה כישלון מוחלט? האם יש בכלל מישהו שמקשיב?
היחידים שמסוגלים להשפיע על הקנאים בחברון במידה מסויימת הם כבוד הרב מרדכי אליהו והרב דב ליאור. אם הם יחשבו שדרך זו היא שגיאה חמורה ומסוכנת, יש סיכוי למנוע את העימות.
מבחינה פוליטית וצבאית – ממשלת ישראל נמצאת בשעה של בין השמשות בכל המובנים. בוודאי, שאין שום רצון בממשלה להתייצב נגד היישוב היהודי בחברון בכל המובנים – אלא אם כן יכריחו אותה! ממשלת ישראל (אגב, כל ממשלה שתקום בישראל!) מחויבת למערכת המשפטית בארץ ובעולם, ולהתחייבויות הבינלאומיות. אם מישהו ינסה לכפות על הממשלה (כל ממשלה!) לבחור בין ההתחייבויות הבינלאומיות והמשפטיות לבין היישוב היהודי בחברון, הוא יעשה שגיאה פטאלית. במקרה כזה, הממשלה תיאלץ לקבל החלטות שישללו מהיישוב היהודי בחברון את התוקף של "כיבוש רבים" ויעמידו את כולו בסימן שאלה חמור. אל תאלצו את הממשלה להחליט החלטות, שאינה רוצה לקבל – ואל תצפו שהממשלה תתכחש להתחייבויות המשפטיות והבינלאומיות שלה, כי זה לא יקרה!
אמרתי בעבר פעמים רבות, שוויתורי הליכוד יהיו קשים יותר מוויתורי השמאל, ולצערי לא טעיתי. אמרתי בשנה האחרונה, שהעקירה מקטיף נעשתה בהחלטות הממשלה והכנסת, ואין שום אפשרות למנוע זאת בשטח, לא
על ידי "סירוב פקודה", ולא על ידי המוני אנשים שיבואו. מי שמנע מלחמת אחים היו הרבנים (ברובם המכריע), שהפכו את המאבק למחאה חזקה. מחאה, יש לה גם חשיבות תורנית וגם זכות דמוקרטית, אבל איננה יכולה למנוע בכוח את ביצוע ההחלטות. אני חוזר ואומר גם עכשיו- אין שום סיכוי למאבק שיחתור למנוע בכוח את ביצוע ההחלטות המשפטיות של מוסדות המדינה, ושום טובה לא תצמח לעם ישראל, לתורת ישראל או לארץ ישראל, מהתנגשות נוספת בין המוני צעירים חדורי התלהבות ואמונה, לבין מדינת ישראל ומוסדותיה. רק נזק כבד ועמוק יכול לצאת מכך.
יתר על כן – כל פעולות גזל כלפי ערבים-פלסטיניים מקעקעות את זכותנו לשבת בחברון, יותר מכל הצעקות של אנשי השמאל (ראה רש"י לבראשית י"ג, בעניין רועי לוט וראה רמב"ן לבראשית ל"ד בעניין שמעון ולוי ומעשיהם בשכם). וכמובן, כל פעולה כוחנית נגד צה"ל ומוסדות המדינה פוגעת באופן חמור בבסיס כוחנו, לפעול מכוח "רוב ישראל" שבימינו, במסגרת מדינת ישראל, ואל נשכח – הימצאותנו כיום בחברון באה רק מכוח מדינת ישראל, ובלי כוחה של המדינה אין אפשרו להתקיים שם אפילו יום אחד.
אנא, הפעילו שיקול דעת אחראי ועצרו את המהלך המסוכן הזה. אל תכריחו את ממשלת ישראל להתייצב נגד המפעל היהודי בחברון, כי בזה מעמידים בסכנה את ההתיישבות היהודית כולה. מידת הגבורה מחייבת שלא לעשות מעשים שנראים לכם אולי כהצלת בתי השוק בחברון, אבל הם מסכנים את כל אחיזתנו בחברון ובשומרון.
אל נא אחי – אל תרעו!