מסע במנהרת הזמן

מי מאיתנו לא רצה, לפחות פעם אחת, לנסוע לאחור בזמן? לראות דִּינוֹזָאוּרִים, תַּרְבּויּוֹת קְדוּמוֹת, או פשוט לפגוש את אבא ואמא כשהיו ילדים קטנים. ומה לגבי נסיעה קדימה בזמן – לעתיד? לגלות מה יקרה לנו, ולעולם?

כולנו נתקלנו ברעיון המופלא של מסע בזמן כפי שהוא מוצג בספרים, סרטים ותוכניות טלוויזיה. אבל, האם המדע דומה לַמַּדָּע הַבִּדְיוֹנִי? האם המסע בזמן אֶפְשָׁרִי? ואם כן, איך? אם תקדישו מעט זמן לכתבה, תוכלו גם אתם להצטרף למסע המופלא בְּמֶרְחֲבֵי הזמן.

כן. זה אולי מפתיע, אך תיאוריות מדעיות שונות ובעיקר תורת היַּחֲסוּת של המדען המפורסם אַלְבֶּרְט אַיְנְשְׁטֵין בהחלט מְאַפְשְׁרוֹת מסע בזמן. על פי תורת הַיַּחֲסוּת, ייתכן מצב שבו תנועה במרחב תהיה גם תנועה בזמן. מצב זה נקרא: "הִתְאָרְכוּת זְמַן".

אחד ההסברים הטובים יותר לשאלה "מהי הִתְאָרְכוּת זמן?" הוא פָּרָדוֹקְס הַתְּאוֹמִים. פָּרָדוֹקְס הוא דבר מה בלתי הגיוני, מעין מָשָׁל שֶׁמִּתְגַּלָּה בּוֹ סְתִירָה בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שמתרחש במָשָׁל. פָּרָדוֹקְס הַתְּאוֹמִים מספר על שני אחים תאומים החיים על פני כַדּוּר הָאָרֶץ. אחד הַתְּאוֹמִים עוזב את כַדּוּר הָאָרֶץ בחללית שנעה במהירות גבוהה ביותר, קרובה מאוד למהירות האור, בעוד שֶׁהַתְּאוֹם השני נשאר בכַדּוּר הָאָרֶץ.

כאשר יחזור האח מִנְּדוּדָיו, האח שנשאר בכַדּוּר הָאָרֶץ ייראה כמו סבו של האח הנודד. וכאן בדיוק הפָּרָדוֹקְס: איך ייתכן ששני אחים שנולדו באותו היום לא יגיעו לאותו גיל? ובכן, הסיבה לכך היא שהזמן, על פי תורת היַּחֲסוּת של אַיְנְשְׁטֵין, הוא יַחֲסִי. כלומר: מנקודת מבטו של הָאָח הַתְּאוֹם שנע בחללית, הזמן עבר לאט יותר. מבחינתו עברו חודשים ספורים, והוא נשאר כמעט באותו הגיל, בעוד שאצל האח שנשאר בכַדּוּר הָאָרֶץ עברו שנים רבות. האח הנודד ביצע, למעשה, מסע קדימה בזמן, לעתיד.

סדרת סרטים שהדגימה יפה מאוד את המסע בזמן לעתיד היא סדרת סרטי "כּוֹכַב הַקּוֹפִים", שמבוססת על ספר שכתב הַסּוֹפֵר הַצָּרְפָתִי פֵיר בוּלֶה. הסרט הראשון צולם בשנת 1968 (לפני הרבה מאוד שנים), ובשנות ה-70 צולמו גם ארבעה סרטי המשך, כְּשֶׁהַגִּרְסָה האחרונה והחדשה ביותר צולמה בשנת 2001.

בסרטי "כוכב הקופים" הודגם פָּרָדוֹקְס הַתְּאוֹמִים באופן הבא: אַסְטְרוֹנָאוּט שנדד בחלל מגיע לְכוֹכַב לֶכֶת דומה לְכַדּוּר הָאָרֶץ, שנשלט על ידי קוֹפֵי-עַל - גּוֹרִילוֹת, אוֹרַנְג-אוֹטַנְגִים וְשִׁימְפַּנְזִים. בני האדם באותו כוֹכַב לֶכֶת מְשַׁמְּשִׁים כְּעַבְדֵיהֶם של הקופים. לאחר הרפתקאות רבות, מְגַלֶּה הָאַסְטְרוֹנָאוּט כי הכוכב כלל אינו כוכב לכת רחוק, אלא כַדּוּר הָאָרֶץ - לאחר אלפי שנים ותהפוכות, וכי הקופים, שבעבר נשלטו על ידי בני האדם, הפכו לשליטים בכַדּוּר הָאָרֶץ. למעשה, הָאַסְטְרוֹנָאוּט נסע קדימה בזמן בלי להיות מוּדָע לכך.

עד כמה המסע בזמן אפשרי? ובכן, לפי חישובים מַדָּעִיִּים - כדי לנסוע שנייה אחת קדימה לעתיד, על רכב החלל המהיר לנסוע למרחק דומה למרחק בין כַדּוּר הָאָרֶץ לירח. כדי לנסוע מספר שנים קדימה, על החללית לנסוע למרחק של הכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש, כדי לנסוע עשרות מיליוני שנים קדימה בזמן, על החללית לנסוע עד הַגָּלַקְסְיָה הקרובה ביותר אלינו - ולחזור.

בינתיים, המרחק הגדול ביותר אליו הגיעה חללית לֹא מְאויֶּשֶׁת (כלומר: חללית ללא אַסְטְרוֹנָאוּטִים) הוא לגבול מערכת השמש. את המרחק עברה החללית במספר שנים, במהירות איטית בהרבה ממהירות האור. ניתן להבין מדוע מעריכים הַמַּדְּעָנִים שמסע שכזה בזמן ייאלץ להמתין לתקופה שבה נוכל לייצר חלליות מהירות הרבה יותר, וזאת אפילו בלי להתייחס לכמות האנרגיה העצומה לה תִּזְדַּקֵּק החללית במהלך המסע. הָאֱנוֹשׁוּת לא מסוגלת כרגע לצאת למסע מסוג זה, אך בואו נחכה – אולי בעתיד...