בריאות שרון: המחדל והפתרון
מוסד ממלכתי מסודר היה מונע את הדילמה הנוכחית של מני מזוז, ואולי אף את ההידרדרות במצבו של שרון
אין צורך להיות בעל השכלה רפואית מתקדמת, כדי לדעת שמשהו עמוק מאוד היה לקוי בכל ההתנהלות סביב מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. היו שהישוו את הכשל לזה שהתגלע בשעתו באבטחתו של יצחק רבין. לכאורה, יש דמיון מצמרר בהפקרות סביב שלומם הביטחוני והרפואי של שני ראשי הממשלה, אך יש גם הבדל רב בין שני המקרים הללו: בעוד שברצח רבין היתה כתובת מוסדית ברורה להטחת ההאשמות - השב"כ, לאירוע המוחי של שרון אין כתובת, ולכן קשה לדעת מיהו הגוף האחראי לכשל. כאן בדיוק טמונה הבעיה.
כראש הזרוע הביצועית במדינה, ראש הממשלה בעצמו הוא בבחינת מוסד ממלכתי, ולא ייתכן שהטיפול הרפואי שמוענק לו יהיה כשל אזרח רגיל בן גילו. בארצות-הברית מופקד שלומו הבריאותי של המנהיג בידי "הרופא הנשיאותי", האמון על כל הסגל הרפואי של הבית הלבן. מדובר במשרה בכירה לכל דבר, שהמחזיק בה הוא כמעט תמיד רופא צבאי בכיר, אשר "הושאל" לבית הלבן - לרוב מהצי. משרדו מתואם עם בית-החולים של הצי במרילנד וכפוף לו מבחינה רפואית, אך קשור לוגיסטית למערך הלוגיסטי של הבית הלבן (ובמיוחד לשירות החשאי המאבטח את הנשיא). אין כמעט נסיעה ארוכה של הנשיא מבלי שאחד מרופאיו מתלווה אליה. הוא כמעט תמיד במרחק של כמה פסיעות מהנשיא, מוצנע מאוד - אך תמיד נמצא שם. הוראות הרופא הנשיאותי נחשבות לקדושות, בדיוק כמו הוראות האבטחה של השירות החשאי.
גם אצלנו הגיע הזמן לחשוב על כינון מערך מיוחד בראשות רופא בכיר, שיסונף ללשכת ראש הממשלה, יתואם מבחינה לוגיסטית עם מזכירו הצבאי של רה"מ ויפעל כיחידה צבאית של חיל הרפואה של צה"ל. משרד שכזה יהיה אחראי, על פי נהלים רפואיים מסודרים ומוגדרים, לכל ההיבטים הרפואיים הנוגעים לצרכיו של ראש הממשלה. כחלק מעבודתו היומיומית, הוא ישקוד על תכנון רפואי לוגיסטי לכל נסיעה לחו"ל או סיור בתוך המדינה.
גם מבחינת החוק הישראלי, מן הראוי שיווצר מוסד ממלכתי האמון על בריאותו של ראש הממשלה (ואולי גם הנשיא ויו"ר הכנסת). כמו בכל דמוקרטיה מסודרת, גם בישראל קיימים הסדרים - הנשענים בחלקם הקטן על תחיקה ובעיקר על מסורת ואילתור - להמשכיות השלטון ברגע שנבצר מראש הזרוע המבצעת למלא את תפקידו. מי, מתי ואיך מחליט שאכן נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, והאם נבצרות זו היא זמנית או על בסיס קבע? בהיעדר חקיקה בהירה, ההכרעה עברה כברירת מחדל ליועץ המשפטי. מוסד רופא רה"מ, כפי שמוצע כאן, אמור לספק מענה גם לכך. מסיבה זו, אף שמנהלית ניתן לקבעו כחלק מהלשכה, מן הדין שיהא אוטונומי בקביעותיו. ראש הממשלה עצמו יהיה חייב לקיימן, כפי שהוא חייב לקבל את קביעות השב"כ בנושא אבטחתו.
שאלת הנבצרות יכולה גם לעלות בהקשרים רפואיים מורכבים ורגישים, שהתשובה להם אינה ברורה וחד-משמעית. רבים סבורים, למשל, שהנשיא רייגן לקה במחלת האלצהיימר עוד בהיותו בבית הלבן, אך הדבר הוסתר. מנחם בגין, בהיותו ראש ממשלה, היה שרוי לאורך שבועות ארוכים - כנראה כמה חודשים - בדיכאון קליני עמוק, אך אנשי לשכתו ניסו להעמיד פנים ש"העסקים כרגיל", עד שהוא עצמו הלך לנשיא ואמר: אינני יכול עוד. לא בישראל, אף לא בוושינגטון, ברור למי הסמכות להחליט כי ראש הזרוע המבצעת מגלה בהתנהגותו ובהחלטותיו סימנים של נרפות הזיכרון והחשיבה. מתי ובאילו תנאים ניתן להציע שנבצר מבעל הבית להיות בעל בית? שאלות כאלו יכולות להיות הרות גורל, במיוחד במדינות גרעיניות. דומה שמה שאירע כעת לראש הממשלה מחייב אותנו לחשוב, תחוקתית ופרקטית, גם על מצבים לא סבירים שכאלה. ומי יודע; ייתכן שאם המשרד המוצע כאן היה בנמצא - לא היה שרון מצוי כעת בקומה השביעית של "הדסה עין-כרם".
פרופ' אבנר כהן, חוקר בכיר באוניברסיטה של מרילנד
