לשב"חים ולאנשי מג"ב המעצר הוא השגרה
3 לפנות בוקר, נעליים מרופטות זרוקות ליד המזרונים. זהו חדרם של המסתננים לנגב מיהודה, שומרון ועזה, אלה שמחפשים כל עבודה שתצליח להביא לחם הביתה. לשגרה הם רגילים, גם לוחמי מג"ב, שכבר יודעים שבמעצר הבא ייפגשו את אותם הפרצופים. כתבת ynet הצטרפה לכוח מג"ב שיצא הלילה למבצע מעצרים של שוהים בלתי חוקיים בדרום
הם ישנים באתרי בנייה, במקומות נטושים, בסככות מאולתרות ולמעשה בכל מקום בו ניתן למצוא מחסה. רובם באים כדי לעבוד ולהרוויח מעט כסף. עצוב, אבל זו שגרת השוהים הבלתי חוקיים.
השעה שלוש לפנות בוקר, חושך מוחלט. כו"ח של מג"ב נכנס לבית ספר שנמצא בבנייה. השומר רואה את המכוניות מתקרבות, הוא בקושי מתלבש ויוצא לעברם. מספר לוחמים נשארים איתו והשאר נכנסים פנימה, מצויידים בנשק טעון ופנס ביד.
השוטרים סורקים חדר חדר בחיפוש אחרי שוהים בלתי חוקיים - תושבי השטחים ללא אישורי עבודה וללא אישורי כניסה לארץ. בפתח אחד החדרים מונחות שלוש זוגות נעליים מרופטות. נכנסים לחדר, שלושה מזרונים מונחים על הרצפה ועליהם ישנים שלושה אנשים.
מעירים אותם ומורים להם להתלבש ולצאת מהחדר. עורכים עליהם חיפוש ומעבירים אותם לחדר איסוף, שם מרוכזים כל האנשים שנתפסו באתר. תעודות הזהות נלקחות ומרוכזות אצל אחד הלוחמים. לאחר ספירת ראשים, הם מועלים לאוטובוס, שממתין בסבלנות ומעביר אותם למפקדה של מג"ב ומשם לחקירה ולבדיקת נתונים. הם שקטים. לא מרימים עיניים, לא מתווכחים ולא מתנגדים.
המבצע, שהתרחש הלילה (יום ד'), נקרא "עלות השחר". פיקד עליו מפקד מג"ב דרום, ניצב-משנה רוני אוחנה. 47 תושבי יהודה ושומרון ושלושה מסתננים מעזה נתפסו במהלכו, כמו גם תושב רהט שהלין בביתו שב"חים ובעל מאפייה משגב שלום שהעסיקם. 10 מהשב"חים מנועי כניסה לישראל בהוראת מערכת הביטחון, אך קרוב לוודאי שיוזהרו וישוחררו בגלל חוסר במקומות כליאה.
כניסה קלה, לחם דוחק
הכניסה לשטחי הנגב מיהודה ושומרון פשוטה במיוחד, במיוחד בשל העובדה שאין גדר הפרדה מסודרת באזור הדרום. גם המסלול של העזתים לארץ המובטחת נוח דיו, הם עוברים למצרים ומשם חודרים לישראל.
לוחמי מג"ב דרום מאתרים את השב"חים במגוון מקומות ברחבי הנגב. הם מרוכזים באתרי בנייה, עובדים ביום וישנים בלילה. ניתן למצוא אותם גם בבתים של תושבים בדואים בנגב, שבדרך כלל הם גם המעסיקים. אפילו מתחת לדוכני השוק ניתן למצוא אותם, מגנים על עצמם מהקור בעזרת קרטונים של ירקות.
עבור הלוחמים, הפעילות הפכה לשגרה. גם השב"חים עצמם כבר לא מתרגשים. שוב ושוב נאלצים לוחמי מג"ב דרום לראות את אותם הפרצופים, לאחר שכבר נעצרו וגורשו על-ידם בעבר. רוב השב"חים מגורשים חזרה לשטחים, מה שלא מונע מהם לחזור ולהסתנן לשטח ישראל. אלו שכבר נתפסו בעבר, בדרך כלל, יותר מפעם אחת, נעצרים. בהתאם למקומות הכליאה הפנויים, שוקלים אם להמשיך להליך משפטי, או שנזיפה וגירוש מספיקים. בכל מקרה, הלוחמים, קרוב לוודאי, יפגשו אותם שוב.
על-פי רוב לא מדובר באלה המהווים סכנה כלשהי לתושבי ישראל. הם מרוויחים את לחמם הדל וחוזרים הביתה לשטחים כאשר הם מסיימים את העבודה, לאחר יום, שבוע חודש או יותר. בבית מחכה לרובם המשפחה, זקוקה נואשות למשכורת הדחוקה.
לפנייה לכתב/ת 
