בחירות ברשות: מי נגד מי?

הבחירות הכלליות למועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית החלו אתמול (שבת) באופן רשמי. הראשונים לממש את זכותם הדמוקרטית היו אנשי הביטחון הפלסטינים, אשר הצבעתם תימשך עד יום שני בערב ותהווה הקדמה ליום רביעי. ביום רביעי יילכו יתר הפלסטינים לבחור את הרכב הפרלמנט, לראשונה מאז 1996.  

אז מי נגד מי בבחירות הקרובות, שמסקרנות את הצמרת המדינית בישראל לא פחות מאשר את הרחוב הפלסטיני? על פי הסקרים מובילה, נכון להיום, רשימת הפתח בהנהגתו של ראש התנזים בגדה, מרואן ברגותי. הרשימה, שזוכה ל-25 עד 33 אחוזים מהקולות, היא למעשה איחוד של שתי הרשימות - זו המקורית, אשר זכתה לביקורת קשה מצד הדור הצעיר שטען כי חבריה נגועים בשחיתות ואינם מייצגים כראוי את רצונות העם; וזו ה"אלטרנטיבית", בראשה עמד ברגותי ובין חבריה בולטים גם מוחמד דחלאן, ג'יבריל רג'וב ויתר אנשי הדור הצעיר של הפתח.

לקראת סוף דצמבר נדמה היה כי הפתח אכן ירוץ לבחירות עם שתי רשימות, אולם לאחר שבית המשפט הפלסטיני הורה לוועדת הבחירות לפתוח מחדש את מועד רישום המפלגות, הוחלט על האיחוד בראשותו של ברגותי. רשימת הפתח במתכונתה הסופית מדגישה את הצורך להמשיך במדיניות הרפורמה שהתחיל אבו מאזן, תוך שמירה על יציבות מדינית ובטחונית.

המתחרה העיקרית של הפתח היא "מפלגת השינוי והרפורמה" של החמאס, בראשה עומד איסמעיל הנייה, מראשי האגף המתון בתנועה. הרשימה שמה דגש על הצורך להיאבק בשחיתות רבת השנים של הפתח והרשות, ועל שינוי סדרי העדיפויות ברשות. לדברי אנשי החמאס, הבחירות הנוכחיות מתקיימות גם על הצורך לשלב בין העשייה הפוליטית לבין ההתנגדות המזוינת לכיבוש הישראלי.

ברשימת החמאס, כמו ברשימת הפתח, אסירים רבים ואף נשים. שתיים מהבולטות ברשימת החמאס הן אשתו של מתכנן הפיגוע במלון "פארק" בנתניה, בו נרצחו שלושים ישראלים, ואמו של אחד מאנשי החמאס שביצעו את הפיגוע בישיבה התיכונית "עצמונה", בו נרצחו שישה ישראלים. סיסמת התנועה לאורך

 תעמולת הבחירות הייתה "האיסלאם הוא הפיתרון", על מנת להבהיר כי חזרה לדת תתן מענה לבעיות המדיניות, החברתיות, הכלכליות והבטחוניות. 

לא רק החמאס והפתח

מעט מתחת לפתח ולחמאס מתמקמות בסקרים שתי רשימות: הראשונה שבהן היא "פלסטין העצמאית" (שמונה אחוזים) בראשותו של איש השמאל, ד"ר מוסטפא ברגותי. רשימה זו אף היא שמה דגש על הצורך לרפורמה ברשות ועל שינוי סדרי העדיפויות והמנהל, תוך דגש על פיתוח אזורי הפריפריה ובעיקר האזורים החקלאיים ברשות. "הדרך השלישית", (שבעה אחוזים) בראשות שר האוצר הפלסטיני, ד"ר סלאם פיאד, וחברת המועצה המחוקקת ד"ר חנאן עשראווי, מבקשת להציג דרך אלטרנטיבית בין זו של הפתח לבין זו של החמאס, דרך המשלבת מאבק לא אלים בכיבוש לצד מאבק בלתי מתפשר נגד השחיתות ובעד מנהל תקין.

אנשי כוחות הביטחון מציגים את סימון הדיו, אחרי ההצבעה (צילום: איי פי)

רשימת שמאל נוספת היא "רשימת האלטרנטיבה" בראשות קייס אבו לילא (5-6 אחוזים), מראשי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. ברשימה זו, בנוסף לחזית, חברים גם אנשי מפלגת העם (הקומוניסטית לשעבר) והאיחוד הפלסטיני הדמוקרטי. מפלגה זו שמה במצעה דגש חברתי על שוויון מלא לשכבות החלשות, בעיקר הפועלים והפלאחים. מפלגת

רפורמה נוספת בראשות פעיל זכויות האדם, ד"ר איאד סראג', מבקשת להניח על שולחן הפרלמנט סדר יום אזרחי, עם דגש על זכויות הפרט והאדם, ומאבק נגד השחיתות.

בנוסף מתמודדת עוד ארבע רשימות המייצגות גורמים עצמאיים או תנועות שוליות בחברה הפלסטינית. שתיים מהן, לדוגמה, הן תנועת "הסאעיקה", פלג קיצוני לשעבר של הפתח המזוהה עם סוריה וחזית השחרור הערבית, הסניף הפלסטיני של מפלגת הבעת' העיראקית.

בחירה כפולה - אחד לרשימה, אחד למחוז

חמישים אחוזים ממאה שלושים ושניים מושבי הפרלמנט ייבחרו בשיטה היחסית - שיטת הרשימות והמפלגות - כפי שנהוג בישראל. חמישים האחוזים הנוספים ייבחרו ישירות לפי מחוזות. בסיכומו של דבר יצביע כל פלסטיני בשני פתקים; האחד עבור הרשימה והשני עבור מועמד במחוז שלו.

מחוז בחירה מעניין נוסף הוא מחוז חאן יונס, שם מנהל החמאס קמפיין שלילי במיוחד כנגד מועמד הפתח המוביל, מוחמד דחאלן. למרות זאת צפוי דחלאן, מבכירי הפתח והרשות בשטחים וברצועה בפרט, לנצח בתום הקרב הקשה. שני מחוזות נוספים בהם צפוי מאבק מרתק הם בית לחם - המחוז הנוצרי הבולט ביותר ברשות - וירושלים, משם מקווים בחמאס לשלוח לפרלמנט יותר ממועמד אחד מתוך ששת הנציגים.