שתף קטע נבחר

 

האידיאולוגיה לא מתה

גם הגזענות, הטרנספר והפשיזם נוסח מוסוליני וגם המאבק העיקש באפליה ובדיכוי הם השקפות מוסריות, שימשיכו להישמע כל עוד יש כאן חברה. השאלה את מי הן משרתות

התופעה המוזרה ויוצאת הדופן של הנהירה "קדימה" גרמה לדוברים רבים - בהם גם עיתונאים בכירים - להכריז על קץ האידיאולוגיה. אמנם נכון שהתופעה מוזרה, בייחוד בשל היעדר מצע וציון דרך, ולאור הגילוי האמוציונאלי כלפי המפלגה הזאת וכלפי שרון, אשר בשעת הקמתה היה ה"איש החזק" והאבא והסבא, האיש שעורר תקוות (או אשליות) לאחר ההתנתקות. אבל אפילו כך, קשה עדיין לומר שמפלגה זו חסרת אידיאולוגיה לחלוטין. שהרי אידיאה משמעה רעיון ו"אידיאולוגיה" היא השקפה חברתית, מוסרית ופוליטית. גם הפשיזם וגם הגזענות והטרנספר הם אידיאולוגיה. על כן קשה לומר שאלה העומדים בראש קדימה הם חסרי רעיון משלהם. מהופעותיו של אהוד אולמרט מתברר כיוון דרכם, ויש להניח שעוד יגבשו אותה. האם אפשר לטעון כי הנוהרים אחריהם עושים זאת מתוך סנטימנט, מתוך רצון להתגבר על מבוכה וייאוש, מתוך חיפוש דרך, רתיעה מהמפלגות הקיימות וגם הרצון להיות ב"מרכז", שהוא יותר נוח ואינו מחייב מאבק בנוסח מיעוט פורץ דרך?

 

יש לזכור כי קדימה - עם מלוא כוחה הגורף - עדיין אינה המפלגה היחידה בישראל, וטרם הוכח כי היא הבכירה (זיכרו את ד"ש ואת שינוי). הליכוד בראשות נתניהו, למשל, המאגד את המורדים, את עוזי לנדאו, ישראל כץ ודני נוה, הוא בהחלט מפלגה אידיאולוגית, גם בתחום הכלכלי ובייחוד בתחום המדיני. ירושלים אינה סתם עיר בירה; היא בירה לנצח נצחים, קדושה, שלימה, גדולה ורחבה, בלא שום מתן ריבונות לפלסטינים - גם לא בשכונות הפלסטיניות. הכל תחת שלטון ישראל. אמנם לא אומרים "טרנספר", אך יציקו להם כל-כך עד שייאלצו לטרנספר את עצמם - כדברי בני אלון.

 

גם סיפור ההפרטה של נכסי המדינה, היינו נכסי הציבור, היינו הנכסים של כל אחד ואחת מאיתנו האזרחים, אלה אשר לעתיד לבוא לא תהיה להם שום השפעה, שום אמירה ביחס לשימוש ולניצול של נכסים אלה הנמסרים לבעלות קפיטליסטית מנצלת בשיטת עובדי קבלן ובשכר מינימום שאין אפשרות להתקיים ממנו - האין כל זה אידיאולוגיה? וכך גם התנהלות "גוש אמונים" ורבניהם הגוזלים אדמה לא להם, גוזלים מים מהילידים, עוקרים מטעים, מפירים חוק ומורדים במלכות, הכל בשם אלוהים ומשיחו. הם הרי אימצו את פסוק ב' מפרק ז' בספר דברים: "החרם תחרים אותם, לא תכרות להם בריות ולא תחנם" - וכך נוהגים: אין להם זכות, לפלסטינים (למרות שהכתוב מתייחס לשבעת עמי כנען) לחנות ליד היהודים, על כן זכות היהודים הפולשים לאדמתם לנשלם ולגרשם. כל אלה ורבניהם, נושאי הגזענות הפרועה בשם היהדות - האם כל אלה חסרי אידיאולוגיה?

 

רוח מוסוליני

 

אם נהיה ישרים, עלינו להודות שחלק לא מבוטל מהמפלגות בארץ מתבשם מהשקפת הפשיזם של בניטו מוסוליני. הנה כך הוא קובע: "הפשיזם מאמין בקדושה ובגבורה...הוא שולל את האפשרות של שוויון, של אושר מתוך רווחה. בשבילנו הפשיסטים, המדינה היא עובדה רוחנית ומוסרית בפני עצמה, היא מייצגת את התודעה הטבועה באומה...השאיפה להתפשטות האומה היא ביטוי יסודי של חיוניות, היפוכה - סימן לניוון". הוסיפו לזה את הרבנים המוליכים את עדריהם בשם אלוהים, תורתו והלכתו, כפי שהם מפרשים אותן - והרי לכם אידיאולוגיה פטריוטית-אמונית לתפארת.

 

ועדיין לא נגענו בהשקפות העולם של המפלגות ההומניסטיות הסוציאל-דמוקרטיות, שהן שילוב של שמאל ושל ליברליזם נאור. הארץ מלאה באנשים הרוצים להקים כאן מדינה ברוח הכרזת העצמאות, המבטיחה חופש מצפון ודת וחופש מדת ושוויון זכויות מלא לכל האזרחים, וזאת הואיל ובדמוקרטיה - המדינה היא של כל אזרחיה החיים בתחום שיפוטה. יש בנו כאלה הלוחמים נגד האפליה הגסה של האזרחים הלא-יהודים לעדותיהם. ראו את העדה הדרוזית, למשל, עליה מכריזים שבניה "אחים בדם" ליהודים. האם זכו לאפס קצהו מההשקעות שהשקיעו בחרדים, במתנחלים, בסתם יישוב יהודי? שלא לדבר על זכויות בחינוך, במים, בקרקע, בפיתוח תשתיות גם להם וגם לכלל האזרחים.

 

כל העולם הנאור יודע ש"נפרדים אך שווים" לעולם אינם שווים. אצלנו חילקו את האוכלוסייה ל-12 עדות דתיות. על כן הוכרז על-ידי רבים כי ישראל היא "מדינה יהודית", ולא מדינת כל אזרחיה. יש שיחסו אותה לכלל "העם היהודי", קרי: גם של אזרחי חוץ, אך לא של כלל אזרחיה. האין זו גזענות? האם העובדה שקרוב ל-400 אלף עולים מחבר העמים, שאינם יהודים לפי ההלכה, נרשמים במרשם האוכלוסין כ"אחרים" - אינה גזענות? וגם זו אידיאולוגיה: שמירת הגנום של העם היהודי, טהרת העם.

 

הנה המאבק נגד האפליה הנוראה הזו הוא מאבק אידיאולוגי - או שמא כל החכמים מושכי העט ודוברי הטלוויזיה,

האומרים שהגענו לקץ האידיאולוגיה, לא שמעו על כל אלה? האין הם יודעים שיש מפלגות ותנועות שלוחמות לביטול אפליות אלו, להכרה בזכות הפלסטינים למדינה משלהם, להפיכת אסטרטגיית הכוח לאסטרטגייה של פיוס ובקשת שלום? ומה בנוגע למאבק נגד הדה-הומניזציה שמבצע צה"ל בשטחים הכבושים נגד האוכלוסייה האזרחית, ההרס, ההרג, ההתעללות, הפיכת כל עיר וכפר למחנה מעצר מרוכז, באמונה שכך אסור, מתוך שכנוע שישראל לא תהיה דמוקרטיה נאורה, מהותית, בשום צורה ואופן, כל עוד תמשיך בכיבוש הנבזי, המדכא, המשפיל, המרעיב, העוקר, ההורס וה"מחסל" ללא משפט?

 

עיתונות נאורה ועיתונאים שיודעים לא מעט על תנועות אידיאולוגיות וכוחן המשפיע כזרז לשינוי ערכים ובסיס המוסר החברתי - גם אם הן קטנות וקטן מספר נציגיהן בכנסת ובמוסדות השלטון - חייבים לתת על כך את הדעת, ולחדול מההתעלמות הבוטה ממפלגות ותנועות חוץ-פרלמנטריות וארגוני אזרחים למען חברה מתוקנת, צודקת ונאורה. אל יעשו מעצבי דעת הקהל לעצמם חיים קלים ופשוטים בקביעה הנוחה שתם עידן האידיאולוגיות. כל עוד קיימים חיי חברה, ימשיך להישמע קולם של אלה המוצאים אי-נחת בקיים והרוצים לשנות - לעיתים להיטיב עם הכלל, לעתים רק עם עצמם והחוברים אליהם. גם זו וגם זו אידיאולוגיה, ותמיד תמיד מלבישים אותה במחלפות של צורך או של צדק.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שולמית אלוני
צילום: גבי מנשה
מומלצים