ישראל 2006: 738 אלף ילדים ונערים עניים
דו"ח העוני חושף שוב תמונה קשה מנשוא: כל ילד שלישי עני, 400 אלף משפחות עניות ובסך הכל - 1.58 מיליון עניים. עוד עולה כי מאז 1998 עלה שיעור העוני בקרב ילדים בכ-50%
כל ילד שלישי עני: בישראל ישנם 738 אלף ילדים ונערים עניים. כך עולה מדו"ח העוני שפורסם היום (ב').
מהדו"ח עולה כי המספר הכולל של העניים בארץ נאמד ב-1.58 מיליון איש - 24% מכלל האוכלוסיה. מספר המשפחות העניות הוא 403 אלף - 20.5%.
מהנתונים עולה כי מאז 1998 עלתה תוחלת העוני בקרב ילדים בכ-50%, ואילו שיעור המשפחות העניות לפי ההכנסה הכללית נותר יציב.
הדו"ח, המתייחס לתקופה שמאמצע 2004 ועד אמצע 2005, מצביע על המשך מגמת התרחבות ממדי העוני ושל העמקת הפערים בהכנסה. עם זאת הסתמנה האטה בהשוואה להתפתחויות שהתרחשו בשנים 2003-2004. גם הפעם בלט יותר הגידול בשיעור העוני בקרב ילדים מאשר בקרב משפחות.
בשנת 2004-2005 נותר בעינו השיעור הגבוה של המשפחות העניות בישראל: שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה היתה מתחת לקו העוני עלה מ-20.3 אחוז ל-20.5 אחוז. העלייה בשיעור הילדים העניים בכלל הילדים בישראל הייתה משמעותית ביותר. תוחלת העוני בקרב ילדים עלתה מ-33.2 אחוז בשנת 2004 ל 34.1 אחוז בשנת 2004-5. מאז 1998 עלתה תוחלת העוני בקרב ילדים בכ-50 אחוז.
שיעור המשפחות העניות לפי ההכנסה הכללית נותר יציב. יציבות זו מוסברת בשיפור מצב התעסוקה שבלט יותר בקרב החוליות החלשות של שוק העבודה. השיפור בתעסוקה ניכר בעיקר בענפי המסחר והשירותים ובקרב בעלי השכלה נמוכה, אם כי ענפים אלו שילמו שכר נמוך יותר ב- 2004/5 מאשר ב-2004.
העלייה הקלה בשיעור המשפחות העניות אפיינה את מרבית הקבוצות, לרבות משפחות השכירים. לעומת זאת תוחלת העוני בקרב קשישים ירדה במעט.
לפי הדו"ח הנוכחי, המשפחות העניות העובדות מהוות 41.5 אחוז מכלל המשפחות העניות לעומת 40.3 אחוז בדו"ח שהתייחס ל-2004. כמו כן, לכ-60 אחוז מהשכירים החיים במשפחות העניות שכר הנמוך משכר המינימום ויתרתם משתכרים עד לשכר הממוצע. 58 אחוז מהשכירים העניים עובדים במשרה מלאה.
עוד עולה כי בשנת 2004/5 עלתה רמת החיים הכללית. הגידול בהכנסת העשירון העליון נבע בעיקר מהרפורמה במס הכנסה. ההכנסה הפנויה של העשירון העליון עלתה ב-2.8 אחוז לעומת כאחוז ברוב שאר העשירונים.
הביטוח הלאומי ממליץ: להתמקד בילדים וקשישים
בעקבות הנתונים, המוסד לביטוח לאומי מציין כי ריבוי הגורמים לתופעת העוני מחייב תוכנית המשלבת מגוון של התערבויות בתחום שוק העבודה, במערכות הקצבאות והמיסים ובתחום המוביליות החברתית.
כמו כן מציע המוסד לעדכן את הקצבאות בכל שנה בהתאם לעליית המחירים ובמחצית שיעור העלייה בשכר הריאלי במשק.
עוד מציע המוסד התייחסות ממוקדת לאוכלוסיות הילדים והקשישים. מאז ראשית 2002 הסתכם הקיצוץ בקצבאות הילדים בכ-3.6 מיליארד שקל. לפי המוסד, המשך הקיצוץ עלול לחזק את המגמה של התרחבות ממדי העוני בקרב ילדים, בשנים 2007 עד 2009 מתוכנן, על פי חקיקה, קיצוץ נוסף של כ-500 מיליון שקל.
לפיכך המוסד לביטוח לאומי מציע את עצירת הקיצוץ המתוכנן לשנים 2007 עד 2009, ובמקביל להמשיך את תהליך השוואת הקצבאות לכל הילדים.
האוצר: השינויים לא באו לידי ביטוי בדו"ח
ואילו ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנים האחרונות החלה להראות את תוצאותיה: המשק צומח בשיעור של 5.2%, כ- 170 אלף ישראלים הצטרפו למעגל העבודה, חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה (8.9%) והשכר עלה. חשוב לציין כי הדו"ח מתייחס לסוף שנת 2004 ותחילת 2005, בעוד עיקר הצמיחה והשפעת השינויים שהנהיגה הממשלה התמקדו במחצית השנייה של השנה.
"מדובר במגמה חיובית, אולם ניתן יהיה להבחין באותותיה רק בעוד זמן כשהצמיחה תחלחל לכל שכבות האוכלוסייה והמדדים החיוביים והתוכניות של הממשלה ישפיעו על צמצום העוני בהיקף רחב יותר.
"ממשלת ישראל ערה לבעיה של הפערים החברתיים. לפני כחמישה חודשים הנחו ראש הממשלה, אריאל שרון ומ"מ ראש הממשלה ושר האוצר, אהוד אולמרט, את מנכ"ל משרד האוצר לעמוד בראש צוות בינמשרדי שיגבש תוכנית יסודית להתמודדות עם בעיית הפערים החברתיים במדינת ישראל והדרכים השונות לצמצומם. התוכנית בהיקף של 14 מיליארד שקל, על פני 7 שנים תתמקד בכלים ובאמצעים ארוכי טווח, בין היתר באמצעות יצירת מקומות עבודה, מתן שירותים לשכבות העניות, השקעות בחינוך, העלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ויצירת כלים להסרת חסמים ליציאה לעבודה ועידוד תעסוקה אשר יביאו לירידה בשיעורי העוני בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
