ועדת זמיר: ביה"ד לעבודה יישאר עצמאי

אין כיום סיבה שמצדיקה את שינוי המעמד של בתי הדין לעבודה ושילובם במערכת בתי המשפט הכללית. כך עולה מדו"ח ועדת זמיר שהוגש היום (ג'). באשר ליעילות בתי הדין, קובעת הוועדה כי כרגע נעשית בדיקה כללית של הנושא בידי הנהלת בתי המשפט ולכן לא תדון בעניין.

הוועדה מונתה בשנת 2003 כדי לבדוק את המבנה והתפקוד של מערכת בתי הדין לעבודה. בראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס ולשעבר היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר ועימו השופט בדימוס יצחק אליאסוף, עו"ד אורנה לין, עו"ד יהושוע שופמן ופרופ' יוסף תמיר.

בשנים האחרונות נשמעו טענות בעניין מעמדם של בתי הדין לעבודה. העיקרית שבהן: לבית הדין לעבודה עצמאות כלפי בית המשפט העליון. בית הדין הארצי לעבודה אמנם כפוף לביקורת של בג"ץ - אך בג"ץ מעדיף, כמדיניות שיפוטית, להפעיל על בית הדין הארצי ביקורת מוגבלת כך שיוכל לפתח את דיני העבודה כפי הבנתו.

הועדה בחנה אפשרות להמליץ על שילובם של בתי הדין לעבודה במערכת בתי הדין הכללית, אולם כל הגורמים הקשורים בבתי הדין לעבודה הביעו התנגדות נחרצת לכך, כולל נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, מרכז השלטון המקומי והאגודה לזכויות האזרח.

ועדת זמיר כתבה בדו"ח: מבחינה עקרונית - ראוי היה שבית הדין לענייני העבודה יזכה למעמד של בית משפט, כמו המעמד של בתי המשפט הכלליים. שילוב בתי הדין לעבודה במערכת הארגונית של בתי המשפט הכלליים הוא מצב רצוי מבחינה עקרונית.

עם זאת, עמדת הוועדה היא ש"אין הצדקה לביטול או שינוי המבנה הקיים של מערכת בתי המשפט לעבודה. הטעמים לעמדה זאת הם עקרוניים ומעשיים גם יחד". הוועדה קובעת כי מבחינה עקרונית יש ייחוד לשליטה בענייני עבודה וביטחון סוציאלי; מדינות רבות בעולם הקימו מערכות נפרדות של בתי משפט לענייני עבודה.

לעומת זאת, הוועדה ממליצה לשנות את השיטה לבחירת שופטים לבתי הדין לעבודה: לעשות זאת על פי החוק לגבי בחירת שופטים כלליים - ולא באמצעות שרי המשפטים והעבודה-והרווחה כנציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים.

לגבי נציגי הציבור (של עובדים ושל מעבידים): הוועדה ממליצה שהליך המיון יהיה פומבי - ושיוחלו עליהם כללי אתיקה, אחרי שילמדו את התפקיד בקורס הכנה מיוחד.

הוועדה ממליצה לשנות את המצב ולפיו אין הגבלה על כהונת שופט ראשי וסגנו. לדבריה, ראוי שהללו ימונו לתקופה של 4 שנים עם אפשרות להאריך את המינוי לתקופה של 4 שנים נוספות, כמקובל לגבי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי.