כך עזרנו לחמאס לנצח
חיים חפר חושב שניצחון החמאס בבחירות לרשות הפלסטינית דווקא עשוי להועיל לנו. ואולי אפילו אנחנו אלה שיזמו אותו מלכתחילה... תסריט דמיוני בחרוזים
אתם לא מכירים אותו. בטלוויזיה הוא לא מופיע. / לישיבות ועדת הביטחון בכנסת הוא בקושי מגיע / נולד בשכונת התקווה להורים שעלו ארצה מבגדד / והמורה לערבית (שעבד גם בשב"כ) הכיר בכישרונו מיד / אבל הנער לא אהב לשבת במשרד, לקרוא ניירות ולחדד עפרונות / בקיצור, לפטר אותו היה חבל, אז נתנו לו חדר קטן, מחשב תוצרת סין ואמרו: שב ותעלה רעיונות.
ישב, ישב, הדליק כיבה עד שנמאס / תפס במסדרון את ה"ערביסט" הממונה עליו ולחש לו: "אני מציע שנעזור בבחירות לחמאס" / בשב"כ ובמוסד כבר רגילים לכל מיני רעיונות מוזרים ומטורפים / לכן לא זרקו אותו מכל המדרגות שם מקשיבים לצוערים כמו לאלופים / אמר לו הממונה: "תגיד, אצלך בראש הכול בסדר?" / השיב הנער: "בוא נשב אני נטרלתי את כל המיקרופונים אצלי בחדר".
וזה עיקרו של הרעיון ראשון ראשון ואחרון אחרון / אבו מאזן שפן, הוא לא רבין ולא שרון / הוא לא יביא שלום ואפילו לא קצה של הפתרון / אבל הפלסטינאים לומדים המון מאיתנו, מה זה המון / עד שאפילו הסיסמא "מושחתים נמאסתם" שבכל עיר וכפר בגדה על הקירות קראנו / הם גם לא הרגישו שזאת הייתה סיסמא מוצלחת גם בבחירות שלנו.
מכיוון שכך עליתי על הפטנט / צריך להרגיל את החמאס לשבת בממשלה ובפרלמנט / כורסאות עור צבי, מזנון, חדר כושר מכונית טלפון לכל החיים והרבה נחת / ואת מחשבות הטרור אשר בראש - ינטרל התחת / וזה עוד כלום ואיפה הג'ובים לקרובים והטובות לאיזה ותיק או סתם חבר / או משפחת שאהיד, שהוא ארגן לה להסתדר / וגם פרוטקציות והופעות ב"אל ג'זירה" (אוהב להתאפר) / ואני שואל: כדאי לפוצץ איזה אוטובוס ועל כל הכיף הזה לוותר?
האם שוב להתחיל מלחמה או טרור של מטורפים / לעומת העושר והאושר והפרסום והחיים היפים? / המסקנה: תן להם שנתיים שלטון לטרוריסטים כמו בכל מקום / לא הראש ולא הכעס רק הנאות הישבן המתובלות בקצת שחיתות הן הן שמביאות שלום.
ולסיכום: גבירותיי ורבותיי אל תגידו לא שמענו ולא ידענו / אבל החמאסניקים כאמור למדו בכל זאת משהו מאיתנו.
חיים חפר
צילום: תומריקו
מומלצים
