גבר-גבר
הם משקיעים חמש דקות עבודה לפני כל תוכנית, ואולי בזכות זה שורדים כבר תשע שנים. הצצה לאולפן של עמנואל רוזן ודני סידס
כמה זמן בשבוע אתם משקיעים בתוכנית?
רוזן: "חמש דקות. יש את השתי-דקות של שיחה ביום ראשון עם ענת (גלובוס, המפיקה) על השאלה מי תהיה האורחת, ועוד שתיים ביום שישי בבוקר על מה יהיו האייטמים, ואת יודעת מה, תוסיפי לזה עוד 2-3 דקות סמול טוק וזה עשר דקות בשבוע מורכב ממש. סידס אחראי על המוזיקה, ואני יכול להגיד לך שהוא לא משקיע בזה אפילו את החמש דקות האלה, זאת יותר... עריכה ספונטנית תוך כדי השידור".
למרות שעברו כבר תשע שנים מאז התוכנית הראשונה, דני סידס עדיין מפחד שהוא לא יתעורר בזמן ביום שישי בבוקר. למרות שביותר מ-400 תוכניות של "גומרים הולכים" הוא איחר רק פעם אחת, וגם אז לא באשמתו, הוא ממשיך לכוון ביום חמישי בערב חמישה שעונים, שני סלולרים וארבעה צלצולי sms במרווחים של עשר דקות כדי להיות בטוח שהוא לא ימשיך לישון. רק ליתר בטחון הוא מוותר על יציאות בימי חמישי ונשאר בבית באווירה נוגה. "אני קצת מרגיש שאני נענש", הוא מודה, "ושאת יום חמישי אני מקריב, למרות שזה שטויות".
חודש אחרי שרדיו תל אביב הוקם בשנת 1996, לדני סידס ועמנואל רוזן כבר היתה תוכנית. התוכניות הראשונות הוקלטו מראש, ושודרו ביום שישי בערב, שעה מתה מבחינה רדיופונית. בהמשך עברה התוכנית לבוקר והתארכה בהדרגה לשלוש שעות (סידס: "אז עוד הייתי רושם הכל, שומע הקלטות של התוכנית ומסיק מסקנות"), אז גם נולד קונספט האורחת המתחלפת שמגיעה בכל שבוע לאולפן. מאז הסידס והרוזן מנפחים בכל שישי את הבועה הפרטית שלהם ומשדרים מתוכה לקהל נאמן של מאזינים (ובעיקר מאזינות) מרדיו 102FM. "זה די אמיתי, אבל זה לא ריאליטי, זה דוקוסופ", מגדיר רוזן את הנזיד.
איך אתם מחזיקים כל כך הרבה זמן?
רוזן: "זה לא היה קשה כי זאת תוכנית כיף נטו. אין יצרים, אין מלחמות אגו או קרדיט, אנחנו באמת באים לבלות. בואי נאמר שלא העניין שלי ולא של סידס הוא פרנסה, בלשון המעטה. להיפך, זה בתחתית סולם הפרנסה, אבל זה בהחלט בראש סולם הכיף".
סידס: "אין מצב שאני אוותר על הרדיו. גם אם יזרקו אותי מרדיו תל אביב אני אמצא מקרופון ואחבר אליו אנטנה, או במקרה הגרוע אלך לשדר בדיזינגוף סנטר".
רוזן: "רדיו זה מדהים. אם בטלוויזיה על תוכנית של 45 דקות אני עובד 60 שעות, אז ברדיו זה הפוך, אני עובד חמש דקות על תוכנית של שלוש שעות".
סידס: "ב'יפות והאמיצות' הכל היה כתוב, אז מה, זה היה פחות טוב? מה פתאום. אבל אם אנחנו נתחיל לרשום בתוכנית הזאת, אנחנו נתבלבל לגמרי. אני יודע שכשאני והוא באולפן, הכל יהיה בסדר. לא יהיו שירים, לא תבוא אורחת או לא יהיו אייטמים, תמיד יש מה להגיד או לעשות".
איזה יחסים יש לכם?
רוזן: "אני לא הטוב שבחבריו והוא לא הטוב שבחבריי. אנחנו לא מבלים ביחד, אבל הוא היה אצלי בבית כמה פעמים, בבר מצוה של הילד סידס הביא מתנה יפה".
סידס: "מה את רוצה לדעת?!"
רוזן: "אנחנו מאוד פתוחים, ויש אנשים שחושבים...".
סידס: "תגידי את, מה את רוצה לדעת?!".
רוזן: "יש אנשים שחושדים שיש ביננו יחסים הומו-אירוטיים, וזה בסדר. יכול להיות שאם היינו בעלי נטיות נכונות זה היה מגיע לזה מתישהו, אבל זה דבר שהם לא יודעים והוא גם לא נכון, בואי נאמר, כרגע אנחנו מעדיפים להגיד שזה לא נכון".
מחוץ לשידור היחסים הם כמו שהם משתקפים ברדיו?
רוזן: "מבחינת הירידות ההדדיות זה אותו הדבר. אנחנו אנשים שטחיים ועוקצניים, בעיקר שטחיים".
מתי הוא מעצבן אותך?
רוזן: "האמת היא שהוא לא באמת מעצבן. הוא לא מסוג האנשים שמרגיזים אותי. יכול להיות שלחיות איתו זה סיוט, אני מניח שכן, אבל הרי בשלוש השעות האלה אני לא באמת חי איתו".
סידס: "מעצבן אותי כשהוא מביא שירים שהם בעיני חרטא ברטא, כי הוא חושב שהם טובים או שהוא פגש איזה מישהו שאמר לו 'תשמיע'. אז אני מתעצבן נורא ואומר את דעתי על השיר, והוא נפגע כי זה בדרך כלל חברים שלו או משהו".
רוזן: "סידס, נורא קל לעצבן אותו, היתה פה אורחת שדיברה נגד אריק שרון ואמרה בצורה מאוד מפורשת שהלוואי ויקרה לו משהו...".
סידס (נזעק): "אה, כן! זה מאוד מאוד מאוד מעצבן אותי"
רוזן: "ולדעתי זה לגיטימי, לגיטימי להגיד דבר כזה. אם נניח היית שואלת אותי את מי הכי הייתי רוצה לראיין בעולם, זה יגאל עמיר, אבל פה כמעט היו מכות".
חילוקי דעות?
סידס: "היו כמה חילוקי דעות בקשר לשירים וזה נפתר. איך אומר גאידמק ב'ארץ נהדרת'? זה ייפתר".
רוזן: "בואי נשים את הדברים על השולחן, הוא באופן כמעט גורף נגד מוזיקה מזרחית ואני לא, אבל זה נפתר כי סידס אומר שאי אפשר להשמיע פה מוזיקה כזאת, מסיבות שונות".
סידס: "כמו שאת שמה לב, עומד לפניך מחייה המוזיקה המזרחית".
רוזן: "אבל הצלחתי להשחיל פה כמה שיריים מרוקאים".
סידס: "הוא עושה מה שיש בטרנד".
רוזן: "איזה טרנד? אני הייתי במרוקו, הבאתי כמה דיסקים מרוקאים, אפילו אמרת לי שאחד מהם אתה אוהב. זה שינוי שהיה פה מתחילת התוכנית, בהתחלה היה רק בטהובן וצ'ייקובסקי כל הזמן".
בפינה הקודמת
האשה הקטנה מהרדיו
סמדר שילוני
קבלו את ורדה רזיאל ז'קונט, שאין לה בעיה לייעץ לכולם מה לעשות ולהשתמש במילים הכי ישירות בעולם, אבל בעצם היא עדינה, קטנה ומלאת כוונות טובות
הטלת פעם וטו מוזיקלי?
סידס: "לשיר שהביאו האורחות לא, אבל לשל עמנואל כן. כי התוכנית צריכה להיות עם האופי שלי מבחינה מוזיקלית. אחרת בשביל מה אני כאן? אותי מבטאת המוזיקה והאייטמים מבטאים את עמנואל. אבל אם אני אוהב, אני מפרגן ביג טיים. אני משוכנע ששרון הולצמן ועמיר לב בטוחים שאני רוצה להתחתן אתם".
גם חלוקי נחל פוצעים לפעמים, אם דורכים עליהם ממש חזק, וגם מי המנוחות של "גומרים הולכים" מצטלבים לפעמים עם זרם תת-קרקעי, בלתי מזיק ברובו, שמנפיק הזוג הציני ותאב ההקנטות. פעם זה קרה כשיענק'לה שחר, הבעלים של מכבי חיפה, נפגע ממה שפירש כהאשמה של רוזן בעקבות מקרה הנער שהפך לצמח במשחק הליגה של הקבוצה. לא מזמן זה קרה כשהתארחה באולפן במאית ערבייה שנקלעה לוויכוח פוליטי עם סידס הנמרץ. "היא היא טענה שהוא גזען", משחזר רוזן, "ונוצר ויכוח שלא אופייני לרוח התוכנית, הם התכסחו והיא כמעט עזבה באמצע, אבל זה מאוד נדיר".
סידס: "יש מקרים שאני לא מסכים עם הבוטות ומקפיד להישאר מחוץ לתמונה. למשל כשעמנואל אמר משהו בשידור על שירז טל והיא נעלבה. היא עד היום לא היתה בתוכנית ולדעתי היא לא תהיה גם, כל עוד זה תלוי בה. אז אני רוצה שידעו המאזינים שזה הוא ולא אני. אתמול תקלטתי ב'בוקובסקי' וכשסיימתי נכנס שיר מהמחשב. אז הלכתי לארבעה אנשים שנשארו בפאב ואמרתי זה לא אני, זה המחשב".
רוזן: "באמונה שלי בטלוויזיה אתה לא עושה חשבון לשום דבר. לא לחברים שלך, בטח לא למעסיקים שלך או לדעות הפוליטיות שלך, אתה אומר את הכל בתנאי שזה נכון. פה אנחנו ממש לא מתיימרים. אם מגיעה סופרת שבאה מבית דתי ואומרת 'לא בא לי לדבר על הבית כי ההורים שלי מקשיבים', אז לא נדבר על הבית. זאת לא תוכנית תחקירים, זה כמו שאתה פוגש בנאדם בבית קפה והוא לא רוצה לדבר על העבודה, אז אתה לא מדבר איתו על העבודה".
מה הסוד הכי שמור בתוכנית?
סידס: "המפיקה שלנו ענת עובדת על 'אולפן שישי' בזמן השידור, אבל את זה אנחנו אומרים כל הזמן".
עמנואל מגיע בביריות לאולפן?
סידס: "לא. וגם כשכן, אנחנו מדברים על זה בשידור, אז גם זה לא ממש סוד".
מה החלק הכי פחות מתוכנן בתוכנית?
רוזן: "התוכנית. זה החלק הכי פחות מתוכנן בתוכנית. אבל אם את מתעקשת, האורחת שמגיעה, אנחנו לא יודעים עליה כלום. לא תמיד הן קולטות את זה, אני אומר להן שאנחנו לא עושים תחקיר, לא מכינים שאלות. שניה לפני שהיא נכנסת אין לי מושג על מה אני הולך לדבר אותה".
קורה שאתם מתחרים ביניכם על תשומת לב של האורחת?
רוזן: "בטח, כל הזמן, יש שטיקים קבועים – סידס מנסה להרשים אותה בידע מוזיקלי, אני מנסה להיות ג'נטלמן בריטי ושנינו מצליחים באותה מידה, שזה אפס. זה קורה כל שבוע, לא משנה מי האורחת".
קרה שנשים סירבו להגיע לתוכנית?
רוזן: "נדמה לי שעד היום לא היה דבר כזה, לא שאני יודע בכל אופן".
סידס: "היו, היו כמה. ריטה לא רוצה לבוא. חווה אלברשטיין לא רוצה. לא יודע למה, לא מתאים להן. הן לא חייבות את יודעת, זה לא איזה ניסים משעל. אני לא באמת יכול לחשוב שאני כל כך חשוב ש'מי זאת ריטה שהיא לא רוצה לבוא אלי'".
רוזן: "היו שמאוד התלבטו. מיכל היימן הצלמת שהיא בנאדם רציני בניגוד אלינו, ואין לה זמן לקשקשת וברברת, היא קצת נפגעה ובצדק מזה שלא ידענו עליה כלום. אני מאוד רציתי שהיא תבוא אז השקעתי יותר מעשר דקות בתוכנית והתקשרתי והסברתי שזאת לא תוכנית נונסנס, והיא הגיעה ויצאה מפה מתמוגגת, וזה כיף כי הבנאדם הגיע בציפיות נמוכות עם תחושה שהוא הגיע לתוכנית של שני דבילים, אבל היה לה מעניין".
סידס (דן באייטם על הרווקות התל אביבית): "באיזה גילאים הרווקות האלה בתל אביב?"
ציפי ברנד (עיתונאית): "אין לי מושג".
סידס: "שמות יש לך?".
את הזמן שנותר לסידס עד שהוא ימצא אשה ויתמסד הוא מעביר בתכנונים על השלב הבא. זאת תהיה הטלוויזיה, המכשיר הקטן שרוזן כבר שורץ בו 13 שנים, וזה יהיה טוק שואו בלייט נייט. "אני אהיה בן 45 זה יהיה לייט נייט לא לילדים", מבטיח סידס. "ובהשוואה למה שקרה פה עד היום, כל הלייט נייטס שראיתי, אני יודע שאני אעשה את זה אחרת".
רוזן: "אני טוען שהוא יהיה גדול בטלוויזיה, יש לו את זה. הוא רק בנאדם איטי קצת סידס, הכל לוקח לו זמן. על הדיסק הראשון הוא עבד 20 שנה, על האשה הראשונה הוא עובד כבר 40 שנה".
סידס: "אני מתחתן בקרוב".
רוזן: "ברור".
עמנואל, היית רוצה תוכנית כזאת בטלוויזיה?
רוזן: "לא, אני לא חושב שזה מתאים לטלוויזיה. הגעתי למצב לשמחתי שאני עושה בטלוויזיה את מה שאני רוצה לעשות בטלוויזיה וברדיו את מה שאני רוצה לעשות ברדיו. לא נראה לי שהצרחה תהיה פה נכונה. נראה לי שכל אחד נמצא במקום שלו".
"רדיו זה מדהים"
שי רוזנצוויג
"אין מצב שאוותר על הרדיו". סידס
שי רוזנצוויג
מומלצים
