מפלגות קטנות, הבטחות גדולות

את העבודה והליכוד כולם מכירים. גם קדימה הספיקה להיכנס היטב לתודעה. אבל מי הן "תפנית", או "הציונות החדשה"? מה מציעות המפלגות "ברית עולם" או "חזית יהודית לאומית"? בראשה של איזו מפלגה עומדים יצרן גבינות וניצול שואה, ואיזו מפלגה רוצה חשיש חוקי ושלום עולמי? ynet מציג - 10 המפלגות שמסתכלות על אחוז החסימה מלמטה, מתפללות להכניס שני ח"כים למליאה ומבטיחות - כולן כאחת - עולם טוב יותר. לבחור בהן או לא? אתם תחליטו.

• בחירות 2006: סיקור מיוחד ב-ynet
  

חרות

חרות ההיסטורית נוסדה ב-1948 על ידי חברי האצ"ל והונהגה על ידי מנחם בגין. ב-1998 הודיע הבן, בנימין בגין, על פרישה מהליכוד ועל הקמת הסיעה "חרות", שלימים הפכה לחלק מהאיחוד הלאומי. במהלך הכנסת ה-15 פרש מיכאל קליינר מן האיחוד הלאומי והניף מחדש את דגלה הכבוי של חרות. קליינר ניסה את כוחו בבחירות לכנסת ה-16 אך לא עבר את אחוז החסימה.

בתחום המדיני-ביטחוני דוגלת התנועה במדיניות של "אף שעל": התנגדות עיקשת למסירת שטחי ארץ ישראל ולהקמת מדינה פלסטינית. בתחום הכלכלי-חברתי התנועה מאמינה כי קיומם של משק חופשי, תחרות חופשית וצמצום המערכות הבירוקרטיות הממשלתיות הן היסוד לשגשוג כלכלי."אנחנו מייצגים את אותם רבבות שתלו סרטים כתומים, לאו דווקא חובשי הכיפה שביניהם", אמר קליינר ל-ynet. "אנחנו בונים קונספט של מדינה עם גבולות בטוחים, רוב יהודי וצביון יהודי. כל זה בלי להצטרף לממשלה שתמשיך למסור שטחים".

עלה ירוק

המפלגה שעלתה לאחרונה לכותרות הוקמה בשנת 1999 וחרתה על דגלה מאבק עיקש ללגליזציה של סמים קלים. מספר שתיים במפלגה, שלומי סנדק, אף הצית ג'וינט בתוכנית הטלוויזיה של גבי גזית ובעקבות זאת זומן להשמיע את דברעו בוועדת הכנסת. לאחר שבבחירות לכנסת ה-15 וה-16 לא עברה המפלגה את אחוז החסימה, אך היתה כה קרובה, אימצה לעצמה עלה ירוק גם אג'נדה מדינית וכלכלית מתוך מחשבה שאולי הפעם זה יצליח. גם נציגיה, שעד כה סיפקו הצהרות "סקסיות" על מריחואנה וחשיש, החלו להתנסח באפרוריות פוליטית. "אנחנו מפלגה אולטרה ליברלית. צריכים לבחור בנו כי אנחנו מייצגים את הצעירים ואת העתיד במדינה", אמר ל-ynet בועז וכטל, יו"ר התנועה.

במצע המדיני ביטחוני מציעה עלה ירוק שתי מדינות לשני עמים עם חילופי שטחים מינימלים. בתחומים החברתיים מציעים שם אפליה מתקנת לנשים ולערבים, שינוי שיטת המיסוי, צמצום הפערים בחברה וטיפול בנפגעי אלימות וסמים ובבני משפחותיהם.

הבחירה הדמוקרטית

סיעתם של חברי הכנסת רומן ברונפמן ואלכסנדר צינקר, שפרשו מסיעת ישראל בעלייה במהלך הכנסת ה-15. בבחירות לכנסת ה-16, התמודדה במסגרת של רשימה משותפת עם מרצ. בתחום המדיני טוענת המפלגה להסדר שלום על יסוד סיום הכיבוש והקמת שתי מדינות לשני העמים. בתחום החברתי מציע ברונפמן הארכת חופשת לידה לאמהות עובדות, הנהגת סובסידיות למעסיקים על העסקת עובדים, ביטוח אבטלה מוגדל ופעולה למימון שוויוני של שירותי רווחה.

ברונפמן הניח בכנסת היוצאת הצעת חוק לאי-הפללה של משתמשים בסמים קלים והגדלת הכמות הנחשבת לשימוש עצמי. בכנסת הבאה הוא מבטיח להמשיך בקידום החוק וידאג גם למחיקת הרשעתם של כל האנשים שלהם תיקים פליליים בגין שימוש בקנביס. לדבריו, " אנחנו מציעים אג'נדה אזרחית כוללת המתייחסת לזכויות אדם, אזרח, חברה וסביבה."

תפנית

לאחר שכיהן כיו"ר המועצה לביטחון לאומי הקים אלוף פיקוד מרכז לשעבר עוזי דיין את תנועת תפנית, במטרה "להציג סדר יום חדש לישראל ובמסגרתו תוכנית להיפרדות יזומה מהפלסטינים תוך נכונות למשא ומתן שמטרתו להגיע להסדר קבע של שתי מדינות לשני עמים".

התנועה תומכת בזכות שיבה ליהודים שתמומש בישראל, ולפלסטינים בפלסטין. גבולות הקבע ייקבעו בהסכמת שני הצדדים, תוך התחשבות בצרכים הביטחוניים, במציאות הדמוגרפית ובקווי 1967. בתחום החברתי כלכלי תומכים אנשיו של דיין בחלוקת כספים לכל מערכות החינוך לפי אמות מידה זהות וכן מתן עדיפות תקציבית לנגב ולגליל. "בתפנית פועלים על פי המשפט 'נאה דורש נאה מקיים'. הוכחנו עשייה בנושא המאבק על גדר הביטחון ופעילות בנושא החברתי באמצעות כנס שדרות לחברה שיזמתי. אנחנו נלחם בשחיתות ונדאג לסיום בניית הגדר עד סוף 2006", הסביר דיין. 

הציונות החדשה

מייסדי המפלגה הם יחזקאל אחישחר, יצרן גבינות, ויעקב כפיר, ניצול שואה. המפלגה הוקמה לקראת בחירות 2006, על ידי מספר עצמאים שמאסו במצב בו "המדינה מתעשרת על חשבונם וניצול שואה. האג'נדה שלהם היא כלכלית חברתית והם לא מתיימרים לעסוק בתחום המדיני בטחוני.

לתפיסת המפלגה, גופים ממשלתיים וציבוריים כיום פועלים לא לשרות הציבור אלא למטרות רווח, וברצונם לבטל מצב זה, במטרה לפתח עסקים חדשים ולאפשר לעסקים קיימים להתפתח יותר. כמו כן המפלגה מתחייבת לתקן את העוול ההיסטורי המתמשך שנעשה לניצולי השואה, ולדאוג כי הכספים אשר קיבלה המדינה עבור רכושם הפרטי של הניצולים יוחזר אליהם או ליורשיהם.

אחישחר הסביר: "העצמאים, כמו ניצולי השואה, סובלים מאותו מנגנון ציבורי ומאיך שהוא מתנהל כספית. כך שכמו האיחוד ביננו לא מהווה בעיה, לא תהיה בעיה לאחד בין כל הסקטורים בחברה".

הירוקים

מפלגת הירוקים נוסדה בשנת 1997, מיד לאחר אסון המכבייה, ואנשיה החליטו להתמודד בבחירות המקומיות בתל אביב וזכו בשני מושבים. התנועה הפכה למפלגה והתמודדה בבחירות לכנסת ה 15 וה-16 אך לא עברה את אחוז החסימה. אולם בבחירות המוניציפאליות הצליחה הרשימה להציב נציגים ב-15 רשויות המקומיות ברחבי הארץ.

בתחום המדיני בטחוני המפלגה תומכת בפתרונות סביבתיים לקונפליקטים אזוריים, מתוך תפיסה ששלום לא ישרור ללא ניהול משותף של סביבת החיים. הם אימצו את עקרונות פסגת כדור הארץ שנערכה ב-1992. בתחום החברתי כלכלי תומכים במפלגה בהצבת זכויות האזרח והסביבה במרכז, תוך הבטחה לעצור את הרס הסביבה ולפעול לשימור הארץ.

יו"ר המפלגה, פאר ויסנר המכהן כסגן ראש עיריית תל אביב אומר: "ללא תקציבים הוכחנו עשייה יוצאת דופן- הצלחנו להעביר חלק מהאוטובוסים לדלק פחות מזהם, עצרנו בנייה בחופים וכעת עומדת תביעה נגד הרשויות שזיהמו את הירקון". 

ברית עולם

תנועת ברית עולם קמה לפני כמה חודשים, ושמה דגש על "חיבורים של אנשים עם אנשים ויצירת דו שיח עם כל התרבויות במדינה. מדובר בזרוע חברתית שעסקה בהקמת מכללה ערבית יהודית בגליל וכן בהקמת רשת גני ילדים, מתוך תפיסה של שוויון בחינוך". שלוחותיה של המכללה קיימות בטמרה, דלית אל כרמל ובבסמת טבעון.

מייסד המפלגה הוא עופר ליפשיץ בן קיבוץ מסדה, שב משהות של 16 שנים בארה"ב במטרה "ליצור פיוס היסטורי בין יהודים לערבים". לדבריו, "גילינו שאחת הדרכים להשפיע זה דרך הכנסת. מטרתנו לאחד את כל מגוון התרבויות בישראל תחת קורת גג אחת - יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים, אתיופים, רוסים. ברשימה שלנו יש מקומות ריאלים לכולם, וכהוכחה, מספר 2 ו-4 הם ערבים".

לח"ם (לוחמי חברה מאוחדים)

ישראל טוויטו וויקי קנפו, מראשי המאבק למען החד הוריות, הנכים ומחוסרי הדיור, הקימו את המפלגה בדצמבר 2004, לאחר שהגיעו למסקנה כי רק בדרך זו יוכלו להשפיע ולסייע לטובת השכבות החלשות ומעוטי היכולת. קנפו פרשה, אולם המפלגה זכתה לתמיכה כספית ראשונה של 75 אלף שקלים, אותה קיבלה מאיש עסקים ישראלי המתגורר באוסטרליה.

ישראל טוויטו, פעיל ליכוד לשעבר, מוכר כמי שעמד בראש מאבקם של חסרי הדיור וממקימי "כיכר הלחם". ב-1990 נזרק לרחוב והקים מאהל בגבעת שמואל, בהמשך התגורר באוטובוס והקים מטה מאבק שפעל מול הממשלה. הצטרף גם למאבק הנכים שאנשיו מחו על מדיניותו של בנימין נתניהו. לדבריו, "אנחנו המפלגה היחידה שנבנתה מתוך מאבק חברתי ללא אמצעים אלא מתוך נשמה. אנשים מכל הארץ באים לעזור ולהכין יחד איתנו את השלטים שאנחנו תולים".

צומת

צומת הוקמה ב-1983 בהנהגת רפאל איתן ודגלה במאבק על ארץ ישראל השלמה. כאשר הודיע איתן על פרישה מהחיים הפוליטיים ב-2002 פינה את מקומו לגרין, המכהן היום כיו"ר המפלגה. בבחירות לכנסת ה-16 בראשות גרין לא עברה המפלגה את אחוז החסימה.

בתחום המדיני תומכים בצומת בעיקרון שלום תמורת שלום כבסיס להסכם עם מדינות ערב. בתחום החברתי המפלגה דוגלת בהעמדת החינוך בעדיפות עליונה, בו יושם הדגש על ערכי ציונות לאומית.

לדברי גרין, "אנחנו הרבה יותר אמינים מכל שאר המפלגות. אנחנו מבטיחים 250 מטר לכל חייל משוחרר מצה"ל. אנחנו מפלגת ימין אמיתית המאמינה בשלום תמורת שלום ולא תמורת כזב כפי שמספרים לנו הערבים".

חי"ל (חזית יהודית לאומית)

המפלגה דוגלת בתפיסה שמציבה אותה כ"אופוזיציה ימנית מול הגימגומים של זבולון אורלב ובני אלון, שישבו בממשלתו של אריאל שרון תקופה ארוכה". המשנה המדינית: "גירוש לאויבים". גורמים במפלגה הסבירו כי הכוונה הפעם לצרף את כל אלה שהיו אופוזיציה למפד"ל, מתכנסי כפר מימון ואנשים שנאבקו בעמונה.