השוק הסיטונאי שלי
דוד הכהן נזכר בגעגועים בדוד בן ציון שהיה בעל חנות ותיקה בשוק, "המשווק", שהלך לעולמו לפני 25 שנים כשהוא בטוח שהשוק לא יזוז ממקומו
השוק הסיטונאי בתל אביב, שאמור לעבור בקרוב ממתחמו לאזור צריפין, מעורר בי זכרונות מדוד בן ציון כהן (בעצם דוד של אבי). לבן ציון היתה חנות ותיקה בשוק בשם "המשווק". במשך שנים הוא ניהל אותה עם שותפים, ביניהם שני האחים אמנון ואריה כרמלי מפתח תקוה.
את הירקות היה בן ציון מביא משטחים שחכר בגליל, באזור טבחה שבצפון הכנרת. הוא עבד בשותפות עם ערבים מהסביבה וכן עם איש המושבה מגדל, אברהם בירמן. כאן ניהל את החנות ביד רמה עם שותפיו. לא פעם הייתי בא לבקר אותו בחנות ונכנס מיד לאווירת השוק הצבעוני והומה כל הזמן. הוא היה מקבל אותי תמיד בחיבוקים ונשיקות ומיד הולך אתי לקיוסק הקרוב וקונה לי כל מה שרציתי. הוא ידע להתווכח עם המוכרים והקונים בקשיחות רבה, אבל ידע גם לחבק ילד בהרבה חום.
הדוד בן ציון היה מספר לי על החנות, על העסקאות עם חקלאי הצפון ועל "מלחמתו" במס הכנסה. אחת הבדיחות המשפחתיות מספרת כי אמר פעם לפקיד השומה "אני גנב ואתה גנב, אבל מה שאתה לא מגלה, לא אשלם על כך מס". כבר בשנות השבעים (של המאה הקודמת) כשדובר על העברת השוק למקום אחר, היה הדוד בן ציון אומר כי אינו מאמין שזה יקרה. "יש שם מאפיה והם לא יתנו לשוק לזוז ממקומו", היה אומר.
ועכשיו, כשעושה רושם שהשוק עומד לזוז, אני נזכר בגעגועים בדוד בן ציון שהלך לעולמו לפני 25 שנים והוא בן יותר מ-80. השוק הסיטונאי של תל אביב תמיד יהיה קשור אצלי עם דוד בן ציון כהן האהוב.
לפנייה לכתב/ת 
בן ציון ואשתו פירה (ארכיון)
מומלצים
