גזר הדין: האם בשם הערצת האב הכל כשר?

7,233 מילים המקובצות ב-34 עמודים נדרשו לשופטת עדנה בקנשטיין לתאר את מעשיהם של עמרי שרון וגבריאל מנור. היא מותחת ביקורת נוקבת על מעשיו של שרון הבן, טוענת שלא בחל בשום מעשה מרמה וגם מתייחסת למצב העדין שנוצר עם אשפוזו של שרון האב. הציטוטים הנבחרים מגזר הדין.

• פרטי העובדות הם הנותנים באותם קורים שניטוו בדקדקנות על-ידי הנאשם לצורך הגשמת מטרתו. והמטרה לגייס כספים כיד המלך ללא גבול וסייג לקמפיין אריאל שרון, ולהשתמש בהם כדי להגדיל סיכוייו מול המועמדים האחרים להיבחר לרשות הליכוד. למטרה זו כל הדרכים היו מקודשות לדידו - בין אם דרך הדין ובין אם דרך העבירה, בין אם דרכי האמת ובין אם דרכי השקר, בין אם דרך פתלתלה של עורמה וכחש השמה את החוק פלסתר, בין אם עשייה באורח גלוי ומואר לעיני כל ובין אם באורח סמוי ואפל ובלבד שאביו יבחר לתפקיד המיוחל. עד כדי כך הגיע שגרם ביודעין לאביו - המועמד עצמו - לחתום על תצהירי שקר.
  

לקריאת גזר הדין המלא, לחצו כאן

• במעשיו סיכן בפועל את תוצאות מערכת הבחירות, היינו סיכן בפועל את ההליך הדמוקרטי אשר ממנו שואבת הדמוקרטיה את כוחה ועצם קיומה.
  

• הנאשם לא בחל במעשה מרמה כלפי כל מי ששרת את מטרת המרמה. לא בחל בהכנסת חברו הטוב הנאשם 2 למעגל המרמה והכחש, לא בחל בהכנסת ספקים ונותני שרותים לאותו מעגל. לא בחל לרמות את המטה הרשמי ואת המוסד לביקורת של המפלגה, לא בחל לרמות הציבור ולהסתיר מפניו את שהיה אמור להיות גלוי לעיני כל. הציב מטרה ותכנן בתחכום השגתה.
  

• רבות נטען על-ידי הסניגורים ועדי ההגנה לעונש באשר לדימוי שיצרה התקשורת לנאשם 1. הניחו לתקשורת. בית המשפט עושה מלאכתו ואין לו אלא את אשר בפניו - כתב אישום בו הודה הנאשם לאחר שניתנה לו זכות השימוע וההזדמנות לסנגוריו לבוא בדברים עם התביעה, עדויות, ראיות, טעונים לעונש כמו גם דברי הנאשם עצמו. אין ספק, כי איש ציבור, חבר כנסת, בנו של ראש הממשלה חשוף לתקשורת, מעניין את התקשורת וממילא נתון לביקורת ציבורית בה מרבה לעסוק התקשורת. אין גם ספק, כי בתור שזה מוטלת עליו אחריות יתר, מוסרית והקפדת יתר בקיום החוק קלה כחמורה. בנסיבות אלה אין לו להלין אלא על עצמו.
  

• אם לא תיעקר תופעת ההשחתה של ההליך הפוליטי בעודה באיבה בדרך של ענישה הולמת לעוברי העבירות העושים להשחתתו של ההליך, סופה מי ישורנו? ככל שהנורמה שבחוק המופר השלכותיה על הציבור רחבות ועמוקות יותר, כן מצווה בית המשפט להחמיר עם מי שבחרו להפר החוק ולנקוט בסנקציה שנקבעה על דרך החומרה.
  

• בצד נאמנותו כחבר מודגשת בעדויות שהובאו בפני, אהבה ונאמנות טוטאלית למשפחתו ומחויבות טוטאלית לאביו. אכן, מוכן לעשות הכל למען אביו. ואין לכך ההוכחה הטובה ביותר הן העבירות שביצע ובהן הורשע הנאשם בתיק זה עבירות שביצע למען אביו. נאמנות ומחויבות במסגרת התא המשפחתי - יבורכו. אלא, שמעשי עבירה הנעברים מתוך נאמנות ומחויבות למען מי מבני המשפחה יש להוקיע את מבצעם ואת מעשיו. העובר עבירות כדי לסייע לבן משפחה להשיג את יעדיו האישיים - לביתו עושה.
  

• האינטרס להשיג היעד של ראשות מפלגת הליכוד עם סיכויים להיות ראש ממשלה, מה שאכן קרה בסופה של הדרך, הוא אינטרס אשר אך טבעי הוא שיהא אף חפצו של הבן ולא רק של האב. וכך נמצא אותו אדם שתואר ככל כך אינטיליגנטי, אוהב הארץ, הטבע, האדם והאמת מבצע סדרת עבירות כה חמורות על חוק הבחירות בדרכי מרמה בכזב כשהאינטיליגנציה שנחון בה מסייעת בתכנון המדוקדק של מעשי העבירה בתחכום המאפיין את ביצוען בשיטה, בריבויי העבירות החוזרות ונשנות משך חודשים ארוכים.
  

• אל לנו לשכוח החוק חל גם על אנשים טובים, מוכשרים וחכמים. אין הם עומדים מעל החוק. אין מדובר במי שרימה על מנת להשיג פת לחם לאביו, שהרי גם זוהי עבירה. מדובר במי שעשה מעשי מרמה על מנת להשיג באמצעות מעשי העבירה כוח, שלטון ושררה לאביו ולדחוק המתמודדים האחרים מפניו, כאשר אותם כספי יתר שהצליח להשיג תוך נקיטה בדרכי מרמה ובעבירות על חוק המפלגות משרתים המטרה.
  

• האם בשם הערצת האב הכל כשר, האם בשם האמונה בכוחו של האב תש כוחו של החוק ונסוג אחור, האם מי שמתכוון להוביל את אביו אל ראשות המפלגה מתוך תקווה שיגיע לראשות הממשלה (ובסופו של דבר אכן הגיע לראשות הממשלה), וממילא לבית המחוקקים - מותר לו עצמו לומר מה לי חוק מי לי חוק. 
  

• לא אחת נאמר ונכתב מה קשה לשופט מלאכת גזירת הדין וקציבת העונש. ואם כך הוא ברגיל, במקרה זה בנסיבות אלה ובעיתוי זה קל וחומר. אני ערה לכך, כי ימים קשים עוברים על הנאשם ומשפחתו משנחתה עליו המכה - מחלתו הקשה של אביו הנתון בתרדמת בשבועות האחרונים. הציבור במדינת ישראל ובתוכו בית המשפט כואב וחרד לשלומו של ראש הממשלה.
  

• על בית המשפט, בבואו לגזור הדין לשקול ולשקלל את המכלול. להביא אל המאזניים מחד, האינטרס הציבורי, חומרת העבירות, ריבוין, משך תקופת ביצוען, השלכותיהן הקשות והפגיעה בציבור, בחברה ובמרקם הדמוקרטי של מדינת ישראל, ומנגד, אישיותו של הנאשם, נסיבותיו האישיות ככל שפורטו לעיל ובהן, בעניינו של נאשם 1, מצבו הבריאותי הקשה של ראש הממשלה, אביו. משבאו כל אלה אל המאזניים נוטה הכף לענישה מחמירה ומוחשית. אין זה המקרה שענישה שיקומית היא ההולמת. זהו המקרה ששיקולי הרתעה וגמול הם המכריעים והנגזר משיקולים אלה הוא סוג העונש ומהותו והנסיבות לקולא, הן הנותנות באשר לשעורו.