עקדת עמרי

עוד כשאריק שרון תיפקד כראש ממשלה ועמד בראש קדימה, לקחו בסביבתו בחשבון את האפשרות שעונשו של עמרי יהיה מאסר בפועל, וכבר אז ההערכה הייתה שזה לא יגרום נזק. בסביבת שרון ידעו שהציבור מקבל את השחיתות של אריק כחלק ממנו, ממה שכולם עושים. אחרי הכל, זה לא אונס או רצח, רק כסף בשביל הפוליטיקה, וכמו שאמר ארתור פינקלשטיין בבחירות של 99' - עדיף נוכל על טיפש. ולכן לא היה להם ספק שאולי יהיה הלך רוח ציבורי נגד קדימה לכמה ימים, אבל כזה שיחלוף ולא יותיר סימנים. ובכל זאת, על כל צרה שלא תבוא, עמרי התפטר מהכנסת מספיק זמן לפני גזר-הדין. גם כדי להגיע לגזר-הדין כבר מחוץ לפוליטיקה, אבל לא פחות מזה, כדי לא להזיק לקדימה ולאבא שרון.

אלא מה, שהיום, אריק שרון כבר לא רלוונטי. גם לא לקדימה. כי בכל צורת שלטון שמבוססת על שליט יחיד רב עוצמה, בשנייה שהוא הופך ללא רלוונטי - הוא כבר לגמרי לא רלוונטי. אם בגלל הפיכה, אם בגלל כיבוש זר, אם בגלל מוות או

מחלה - ברגע שהשליט מאבד את כוחו, הוא נמחק מהחיים הציבוריים לחלוטין. מרגע שברור שאריאל שרון לא יחזור לשבת על כיסאו, אפילו השינויים במצבו הרפואי לא מעניינים יותר. ולכן, גם עמרי שרון כבר לא רלוונטי לקדימה. למעשה, במקרה שלו, מבחינה ציבורית הוא מעולם לא נתפס כחלק מקדימה. הוא מעולם לא היה ברשימה של קדימה או בעל תפקיד רשמי בה או נראה עם אנשיה. מבחינת התודעה הציבורית, עמרי שרון שייך לליכוד, למרכז הליכוד, ובעיקר - לאבא שלו.

באותן תרבויות דיקטטוריות, האנשים שהם יד ימינו, אנשי סודו, המוציאים והמביאים של השליט, הם בעלי מעמד ייחודי, אקס-טריטוריאלי, והם זוכים להגנה הנובעת מכוחם שהוא כוחו. אלא שמקור העוצמה שלהם הוא גם מקור החולשה שלהם, ומרגע שהשליט איננו - כאילו איזו דלילה נעלמה גזזה את שערות ראשם, והם מופקרים. הם, שנשארו בחיים, משלמים את המחיר על חטאי השלטון הקודם. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו לעמרי שרון.

הוא, שהיה השליח הסודי לערפאת, האיש שאירגן את התרומות וההסתרות, שחילק את כל כיבודי ומנעמי השלטון למי שהיה צריך אותו, שהכין את רשימות המועמדים. הוא נשאר צייתן ונאמן עד הסוף: הודה בעבירות המיוחסות לו כדי שלא לפתוח את החקירה, לא להישאל שאלות נוספות, להשאיר באופן מוחלט את אבא אריק מחוץ לעניין. הכין את רשימות המפלגה החדשה, את כל היסודות - ונשאר מחוצה לה, כדי לא "ללכלך" אותה בנוכחותו המורשעת בפלילים.

ועכשיו הוא לבד: לא חבר כנסת, בלי אבא ראש ממשלה, כשכל אלה שקיבלו ממנו תפקידים וכיבודים שונים ומשונים

יושבים להם לבטח בכיסאותיהם, הוא משלם את המחיר. הוא משלם על חטאי השלטון הקודם ונענש על מעשים שרבים בשלטון ההוא היו שותפים להם, אבל לא נדרשים לתת עליהם את הדין. העונש שלו, במידה רבה, מכיל גם את סגירת התיקים האחרים, ואם כבר - קצת מנקה את קדימה.

אי-אפשר היה שלא לחשוב, כששרון לקה בשבץ, שאולי הוא לא עמד בזה שעמרי ילך לכלא בגלל שסייע לו להגיע לראשות הממשלה. אצל הפרעונים, העוזרים והעבדים היו נקברים חיים יחד עם השליט המת, כדי ללוות אותו ולשמש אותו בחיים הבאים.