זה לא אני שחולה, אלי ישי

היום הכל כמובן נראה הרבה יותר ורוד. שנים של פתיחות, של יעל דיין, שולמית אלוני, דנה אינטרנשיונל ועוד שוחרי חירות יקרים, עשו את ישראל למדינה מודרנית ופתוחה יותר לכל המינים. אבל עכשיו אני שומע שיו"ר ש"ס, אלי ישי, מגדיר אותי חולה ואף מאחל לי "רפואה שלמה". הוא גם מקווה שימצאו במהרה תרופה למחלתי. אני לא ממהר להיעלב מאנשים חשוכים ונבערים מדעת שכמותו. רק חשבתי על הוריי הפשוטים ועל הורים נוספים, ששומעים את דבריו ונעלבים בתמימותם עד עמקי נשמתם. הם, שצריכים לקבל את בניהם ובנותיהם כפי שהם, ועושים את זה לרוב במסע ארוך וכואב - נאלצים לשמוע עכשיו שילדיהם חולים.

אלי ישי הוא מבחינתי הזן המפחיד ביותר של פוליטיקאים חלקלקים. בהופעותיו המצוחצחות בחליפות ורסצ'ה ועם

משקפיים שוודאי עלו הון (רגע, הוא לא אמור להיות "עממי"?), הוא שייך לכאורה לזן דתי מתקדם. כזה שמייצג גם מסורת וגם קידמה, גם ציצית וגם הוגו בוס. אבל מתחת לחזות דוגמן הכותל של ש"ס מסתתר גזען הומופוב, שבתנאים אחרים אולי היה שולח משאיות לצומת פרישמן-דיזנגוף ועושה טרנספר לי ולעוד הומואים ולסביות, ואולי לסתם אשכנזים מתייפייפים שלא שמים ברכת הדרך באוטו ולא מחזיקים מים קדושים של איזה בבא.

אבל לא רק אלי ישי מפחיד אותי. מפחידים אותי כל "יפי הנפש" החדשים בשמאל הישראלי, שמבחינתם, מותר לכרות ברית אפילו עם השטן הפוליטי כדי להגשים את מטרותיהם. כזו היא שלי יחימוביץ', הרכש החדש והמזיק של העבודה. היא הרי הצהירה מעל כל במה שתהיה מוכנה לשתף פעולה עם החרדים כדי להעביר הצעות חוק לעיגון זכויות עובדים בשבת וגם למנוע פורנוגרפיה. גם במרצ טרחו בעבר להסביר שהם "לא נגד" ישיבה עם ש"ס בממשלה, "כדי לקדם את השלום", אף שש"ס התנגדה בתוקף להתנתקות. לך תסביר את זה לזהבה גלאון. השמאלנים החדשים טוענים ש"אסור לשנוא חרדים רק כי הם חרדים", אבל הם שוכחים שאישים כמו אלי ישי שונאים אותי רק משום שאיני כמותם. הם מטיפים לשנאת הומואים, שמאלנים. הם מטיפים לשנאת חילונים (בייחוד עולים חדשים) ולשנאת זרים.

אני מודה שמשהו בהתבטאות האחרונה של ישי עורר בי געגועים עזים לטומי לפיד. מעולם לא הצבעתי לאיש וגם לא נמניתי עם חבר מעריציו. גם לא בטוח שלפיד היה חובב גדול של הומואים, למרות שלא פספס מצעדי גאווה. אני מודה שבסתר לבי, אפילו שמחתי לאידו, כאשר שינוי התפרקה לרסיסים. אבל לפיד, בניגוד לנובו-שמאלנים מהזן של יחימוביץ', גלאון ושות', היה זה שלא חשש להציב מול המפלגות החרדיות מראה חדה, ברורה ובלתי מצטדקת. הוא הציג אותם בקלונם, וגם כאשר הוא עצמו הפך למוקיון פוליטי, היו דבריו נכוחים, כנים. הקול השפוי היחיד בסביבה של החילוניות הבריאה וחפצת החיים. שורה של טעויות שלו ושל שותפיו השאירו אותו ואת מפלגתו בהיסטוריה הפוליטית, ואותנו עם אלי ישי ועם השותפות הפוליטיות החדשות שלו, שעבור נזיד הצעת חוק צדקנית נגד פורנו - ימכרו אותי בזול.

דווקא בעידן שבו ניצבת ישראל מול אויב חשוך כמו החמאס, שגם הוא, ממש כמו אלי ישי, רואה בהומוסקסואליות סכנה שצריך "לרפא" - רק אולי באמצעים יותר ברוטליים מתרופות, דרושים בשמאל הישראלי קולות שפויים יותר וצדקניים פחות.

אורן רייס, עורך ב-ynet