עד מתי נתחתן בקפריסין?
בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, 300 אלף אזרחים נאלצים לקנות כרטיס טיסה כדי למסד אהבה. מי ישבור את המונופול הרבני?
ענת נולדה בישראל לגיורת, אשה שהתגיירה בגיור רפורמי בארצות-הברית, נישאה לישראלי ויחד הקימו משפחה בישראל. לפני כשנתיים הכירה ענת את ירון (השמות בדויים), ולאחרונה החליטו למסד את אהבתם ולהינשא. ברבנות ביקשו תעודות, עדים, ולענת - ילידת הארץ, מדריכה בצופים, שמילאה תפקיד רגיש במיוחד בצבא, התברר שאין היא נחשבת ליהודיה ואי-לכך אינה יכולה להינשא בישראל. כעת בודקים ענת וירון לאן כדאי לנסוע כדי להתחתן.
ענת וירון לא לבד. מדי שנה טסים לחו"ל אלפי ישראלים, שמדינתם מאלצת אותם לרכוש כרטיס טיסה כדי לממש זכות בסיסית - הזכות להינשא ולהקים משפחה. אולי יטוסו לפראג - עיר רומנטית לכל הדעות. אולי ירחיקו עד לאס-וגאס או ניו-יורק, אפילו טוקיו. הנפוצות מכל הן אותן טיסות היוצאות מדי יום כמעט לקפריסין, עמוסות זוגות שקנו "חבילת נישואים". היעד תלוי בתקציב שיעמוד לרשותם לצורך ביצוע הטקס הקצר בבית עירייה זר מעבר לים. שם, הרחק מהבית, המשפחה והחברים, יאזינו למארש החתונה המוקלט, יחליפו טבעות, יבטיחו זה לזו ויקבלו תעודה, שתמסד את זוגיותם בעיני מדינתם.
כמדי שנה ביום המשפחה - וריאציה שוויונית ליום האם של פעם - מלעיטים אותנו העיתונים ותכניות הטלוויזיה בסיפורים אישיים על משפחות מעניינות - חד-הוריות, זוגות מבוגרים או צעירים, בני-זוג מאותו מין שהקימו משפחה מאושרת, וכמובן - הרבה סקרים וסטטיסטיקות על מניין הנישאים והמתגרשים. בכל המגוון העשיר והצבעוני הזה בולט מספרם של 300 אלף אזרחים, שאינם יכולים להינשא כאן.
מדינת ישראל, המתהדרת בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, העניקה מאז הקמתה מונופול מוחלט לרבנות
האורתודוקסית בכל ענייני המעמד האישי, ולא הנהיגה אלטרנטיבה של נישואים אזרחיים, כמקובל בעולם המערבי הדמוקרטי. עובדה בעייתית זו, שהטרידה מאז ומתמיד מגזרים שונים באוכלוסייה, החריפה וצמחה למימדים עצומי היקף בעשור האחרון, בו הצטרפו אלינו 1.2 מיליון עולים מברית-המועצות לשעבר. אלה הגיעו מתוקף חוק השבות, אך בין שליש לרבע מהם אינם מוכרים כיהודים או יש ספק לגבי יהדותם. רובם "לא שייכים" לדת כלשהי, ולכן אינם יכולים להינשא ברבנות או במסגרת דתית אחרת. המדינה מטילה עליהם במודע, בחוקיה, גזירה בלתי סבירה: הם אזרחים לכל דבר, אך לא יכולים להינשא בארצם.
באחת המגירות במשרד המשפטים מונחת הצעת חוק "ברית הזוגיות". היא מנוסחת ומוכנה להישלף ולעלות להצבעה בכנסת. האם לאחר הבחירות הקרובות תקום ממשלה שתחליט להסיר אחת ולתמיד את החרפה הזו ולהעביר חוק פלורליסטי, שיאפשר לכל אדם בישראל להינשא על פי בחירתו? ראוי שמספרם הגדול של האזרחים מנועי החיתון יטריד ויעסיק את המתמודדים השונים, המתחרים בימים אלה על קולו של הבוחר.
מערכת הבחירות המנומנמת עוד לא התעוררה. מפלגת שינוי, שנסקה ב-2003 על גלי ההבטחות להנהגת נישואים אזרחיים, התפוגגה כמו הבטחותיה. סדר היום הציבורי רודף אחרי המציאות המשתנה במהירות, ונע בין חמאס, קסאמים וסיכול ממוקד; הבטחות למהפכה חברתית וסדר יום חדש; וראש ממשלה בתרדמת. בין לבין, ענת וירון צריכים להחליט לאן יטוסו באביב כדי להינשא.
זמירה שגב, מזכ"לית חמד"ת - האגודה למען חופש מדע, דת ותרבות, ומרכזת הפורום למען בחירה חופשית בנישואין