חתונה לבנה, גרסת האורחת הרווקה
הקיץ מתקרב, ואיתו מתקרבים גם שלל טקסי הכלולות (של אחרים), שעולים על העצבים ומעיקים על הארנקים
כל קיץ אותו הדבר, מתחיל הטירוף הזה של החתונות, מסיבת רווקות דביקה, ושוב הנישוקים וההתרגשיות בקבלת הפנים, וכמה את יפה (הכלה) למחות דמעה מלאכותית בחופה, לאכול עוד פילה פרגיות ברוטב מישמשים, לראות עוד עיבוד מרגש ומקורי ל"בקיץ הזה תלבשי לבן", כשברקע תמונות החתן והכלה בילדותם ערומים בבריכת הגומי בגינה (לכולם יש את התמונה הזו).
וכמובן, להיפרד מסכום כסף לא קטן, כי אני אשמה שהחתן והכלה רצו להגיע בלימוזינה, לא נאה להם המזדה לנטיס של ההורים, כי אני אשמה שהם רצו זיקוקין, לא משנה איכות הסביבה, והפרחת יונים ופרפרים ועוד כל מיני דברים שניפחו את עלות האירוע לממדים אסטרונומיים. שלא להזכיר את הסכומים הנכבדים שיש להוציא על לבוש במסיבת הרווקות, שכמובן איננה נכנסת לחשבון הסופי.
אין מה לעשות, תמיד מגיע השלב של ההתחשבנויות
ואם לא די בכך, עקב ניסיוני הרב בחתונות, מהצד של האורחת הרווקה כמובן, אני זוכה לקבל בחתונות כל מיני תפקידי אירגון, כמו להיות נציגת המשפחה, צימצום שולחנות, זירוז הרב (תפקיד שהחתן והכלה מעניקים לי באושר רב), ואני
מצטערת שאני נשמעת ממורמרת, אבל פשוט כבר אין לי כוח, כל חתונה אני מרגישה כמו רובוט, כמו תקליט שרוט, ואני באמת שמחה בשמחת חבריי על האהבות שמצאו, אבל נראה לפעמים שאנשים שמתחתנים לא מבינים שלאנשים אחרים החיים לא נעצרים כאשר הם מתחתנים, ויש לנו עבודה, ויש לימודים ויש מינוס....
ואין מה לעשות, תמיד מגיע השלב של ההתחשבנויות, אני חושבת על כל העבודה והמאמץ והכסף שלוקחת ממני כל חתונה, בעזרה באירגון, בפינוי הזמן למדידות, ותסרוקות ואיפור וחינה ומסיבת רווקות ועוד, וכמובן גם על הכסף.
אני מבינה שהזוג הצעיר צריך כסף על מנת לעזור לו בהתחלה החדשה של חייו (למרות שזה לפעמים נראה שזה בשביל לשלם על הפרפרים שהוזכרו למעלה...) אבל אני חושבת לעצמי, מה, זה שאני לא מתחתנת לא אומר שאני צריכה עזרה בהתחלה החדשה של החיים שלי, לא אומר שאני צריכה שייפנו בשבילי זמן, לא צריכה לקבל גם כסף?
מתוך פורום סינגלס
לפנייה לכתב/ת 
