מייבאך 57S – סליחה, מה זה?

בואו ונשחק את המשחק שמרבית האנושות הכי אוהבת . נו, אתם יודעים, משחק ה"נדמה לי שאני נורא עשיר". נכון לא תתנגדו? אבל, שימו לב. במשחק הזה אנחנו מתפרעים. אבל ממש. זאת אומרת, מוותרים על הקטע הזה של זכייה בפרס הגדול והמשותף בפיס. זה שמסדר חמישה מיליון שקל לסגור את כל ההלוואות להתפנק קצת ולהשאיר בצד לילדים ולפנסיה. לא. אני לא מדבר אפילו על זכייה כפולה מהסכום הזה, אפילו לא משולשת.

במשחק הזה ילדים, אנחנו שייכים לעולם אחר. זה של הכסף הגדול באמת. תקראו לו אולד-מאני מצדי, תקראו לו כסף של אוליגרכים שמתעקשים לקבל מעמד חברתי מכובד. תקראו לו איך שתרצו, רק תחשבו בגדול. 100 מיליון בבנק, חצי מיליארד בנכסים בדולרים, לא, ביורו. לכו עד קצה יכולת הפנטזיה הבורגנית שלנו. הלכתם? יופי, תכפילו.

עכשיו, בואו נדבר

או, יופי. עכשיו אתם בדיוק במקום בו אני רוצה אתכם. זאת אומרת, במקום בו נוכל לשוחח בהגיון. תראו, אנשים כמוני וכמוכם לא ממש מתעניינים במכוניות במובן הרגיל. אתם ואני, עם יכולת פיננסית לא מוגבלת, לא ממש מתייחסים למכוניות רגילות, כאלה שנמכרות בסכומים של, נגיד, עד שבע ספרות. טוב, יש מקרים שאין ברירה, ואז הן עולות לתודעה. נגיד, העובדה שהמכוניות של כל האנשים האלה שגרים בעיר, מזהמות את האוויר שלנו. ליסינג? פעם שמענו את המילה. מחסור בחניה בעיר? באמת נושא חשוב, נקסט.

אבל בכל זאת, גם אנחנו צריכים מכונית לפעמים. לא ליומיום חלילה, לאירועים. נגיד, כדי שנוכל להגיע לשדה התעופה ולחזור ממנו. ויש את כל העניין הזה של ישיבות חודשיות עם חבר המנהלים, ואת ארוחות הערב המדכאות והקוקטיילים האיומים. נו, אני לא צריך לספר לכם. בשביל המועקות האלה צריך ארבעה גלגלים. א-ב-ל. גם אתם הרי לא רוצים לנסוע באיזו טרנטה מקרקשת וספרטנית כמו, נגיד, מרצדס 600S. ב.מ.וו 760. הלו, מה קרה? הרגתם מישהו, עצרתם את התרומות לאגף החדש באוניברסיטה של הבן? מה זה העונש הזה? לנסוע במכונית של מתעשרים חדשים, אנשים שבקושי יכולים לממן למשפחה תא כבוד בסטמפורד ברידג'? אנחנו צריכים מכונית הרבה יותר מיוחדת. הכי מפוארת שיש, קודם כל.

יש מכוניות כאלה כמובן, כבר המון שנים. רולס רויס עושה כאלה, בנטלי עושה כאלה. אבל אתם יודעים, לכולם יש רולס רויס. ורולס חדשה זה בכלל פאסה, כי ראפרים עשירים ממיאמי ו-LA, שיורים על שוטרים ועושים סמים על המגש-עץ מהגוני, נורא אוהבים לנהוג בה. אז לא. ואם לא, אז יש את מייבאך הגרמנית. נו, החברת-בת הזו של מרצדס, שהביאה לארץ מכונית שעולה 7.5 מיליון שקל ונתנה לנו לנהוג בה, בזהירות. זו אופציה מעניינת. רגע, אבל המכונית הזאת מתנהגת קצת כמו לוויתן כבד, ומיועדת רק לכאלה שיושבים מאחורה, במיוחד בגרסת ה-62 עם בסיס גלגלים ארוך וכסא שנפתח יותר שטוח ויותר רחוק מכורסת מחלקה-ראשונה ב-747 של אל על. מה קורה אם אנחנו דווקא אוהבים לנהוג? או, מצוין. אני ממש שמח ששאלתם. בשבילכם, ורק בשבילכם בהוצאה לגמרי לא מוגבלת, מייצרים מייבאך גם דגם נוסף. קוראים לו 57S. אגב, ה-S מגיע מ"ספיישל".

יאללה, עושים משהו מיוחד

דגם 57 רגיל יש כבר. אתם יודעים, זה שהגיע ארצה לפני שנתיים. ולא שהוא מסכן במיוחד. מנוע חמישה ליטר וחצי, מגדשי טורבו, 550 כ"ס. אבל ב-S בה אנחנו מתעניינים כרגע, זה לא מספיק. כי אם אתם רוצים באמת לנהוג, חשבו הגרמנים, ניתן לכם סיבה טובה לתת גז. את המנוע הרגיל והחלשלוש הזה העבירו קומפלט לסדנת הביצועים של מרצדס, AMG קוראים לה. שם כבר הגדילו את ה-V12 לשישה ליטר, ומדדו שוב את ההספק המרבי.

יצא 612 כ"ס, ויותר מ-100 קג"מ ב-2,000 סל"ד, מוגבלים אלקטרונית כדי לא להרוס תיבת הילוכים נורמלית. חתיכת מפלצת. מספרים שיכולים לחלץ מהבוץ סופר-טריילר עם טנק. מספרים שמאפשרים לה לזנק מ-0 ל-100 בזמן של חמש שניות בערך, ולהגיע למהירות מרבית מוגבלת באופן התנדבותי ל-275 קמ"ש בלבד. וכל זה עם משקל שמתקרב לשלושה טונות עם מיכל דלק מלא, בלי נוסעים. אה, ואם תורידו את מגבלת המהירות, היא תגיע ל-300.

עכשיו, בגלל שבמכונית הזו אמורים ממש לנהוג, ולא רק לשבת בנוחות מאחור ולצוף עם נהג, הכניסו במייבאך S57 עוד כמה שינויים די בולטים. למשל, הם הנמיכו את המרכב בסנטימטר וחצי, והורידו ככה את מרכז הכובד לשיפור התגובה. המוטות המייצבים עובו, מתלי האוויר עברו הקשחה, חישוקי "20 החליפו את ה-"19 הקטנטנים, עם צמיגי מישלין פיילוט ספורט – 275-45. זה מספיק גומי כדי להשאיר פסים שחורים ברוחב של מסלול המראה, וזה בדיוק מה שיקרה אם רק תרצו. או במילים אחרות, בואו נצא לסיבוב קצר.

תא הנוסעים של ה-57S נראה פחות-או-יותר כמו ה-62 או ה-57 הרגילות. שזה אומר יותר פאר והדר ואבזור ופינוק מכפי שצריך במכונית. כל מכונית. לכל נהג. כל העסק הרגיל, פלוס שליטה חשמלית על כל דבר שזז. אבל בנוגע לזה הרי אין ספק. ברור לגמרי שזו תהיה מכונית סופר-מפוארת, ברמה שבני תמותה בקושי זקוקים לה. אתם בטח רוצים לדעת איך היא נוסעת, נכון? ידעתי שתרצו.

טוב, נתחיל בזה שעם המנוע הזה, באמת שאין צורך לחשוב יותר מדי על תיבת ההילוכים. הכניסו להילוך בתיבה האוטומטית, ותנו גז, בזהירות. אם מדובר היה בתיבה ידנית, הייתם יכולים כנראה לשלב להילוך רביעי ולזוז קדימה באדישות, חמישי, שישי, לא ממש משנה. עם כל כך הרבה מומנט, ה-S תחליק ממקומה בשקט מופתי ותתחיל לצבור מהירות. והיא לא תפסיק לצבור מהירות, אלא אם תשחררו את הלחץ מהדוושה הימנית, או תבלמו. לא שצריכה להיות לכם סיבה לעשות את זה. מכונית כלשהי מפריעה באופק? התקרבו אליה במהירות שיא, אותתו וצאו לעקיפה שמכוניות ספורט טהורות יכולות לחלום עליה. המפלצת הענקית הזו ממריאה בכל פעם שהמחשבה "עקיפה" אפילו עולה בראש.

צריך אמנם לזכור שהמסה העצומה הזו קצת קשה לבלימה בכל זאת, ולא מדובר כאן באיזו מכונית ספורט קטנה וקלה. צריך גם לזכור שההגה ב-S, למרות שינויים קלים שעבר בכיול, הקשחת המתלים והנמכת המרכב, הוא לא מה שאתם מצפים למצוא במכונית עם ביצועים שכאלה. מצד שני, נוחות הנסיעה למופת, כמעט בכל מצב, השקט נשמר גם במהירויות מעל 200 קמ"ש ומערכת הסאונד מסוגלת לתת פייט של ממש לאולם קונצרטים בינוני. סיפרתי לכם כבר על תא המטען, עם מטריית מייבאך, אביזר הארכה עם לוגו מייבאך, ואפוד זוהר מתוצרת מייבאך? בחיי, יש כאלה.

התעוררתם?

לא אתם, ולא אני, ולא 99.999999% מתושבי העולם עשויים להביט אי פעם במייבאך 57S בעניין אמיתי, ולא רק בסקרנות מהולה בקנאה. כולנו אוהבים לחלום על עושר חסר גבולות, אבל רק מעטים מאד מאתנו מתקרבים אליו אפילו. מה שהופך את המכונית הזו לדי לא רלוונטית. למען האמת, אני מתאר לעצמי שהמייבאך הזו, יותר מאחותה הרגילה או זו ארוכת בסיס הגלגלים, היא כנראה המכונית הכי מיותרת בה נהגתי מעולם, ואחת המיותרות בכלל. למה לעזאזל צריך אותה בכלל. מי רוצה ביצועים של סירת מירוץ בגוף של נושאת מטוסים?

אז זהו, ש-0.000001% מהאנושות ממש, אבל ממש צריך. מה זה צריך, לא יכול בלי. מתהפך בלילה ושואל את עצמו מתי כבר ימציאו אותה, או אחת דומה לה. ובשבילו, בדיוק בשבילו, אנחנו כאן. נוהגים במייבאך 57S ומדווחים ללא משוא פנים. היא באמת מכונית מדהימה, שאין שנייה לה. בוא, תחתום לי כאן על הצ'ק שהכנתי מראש. כן, זה חצי מיליון יורו. וכן, יש רשימת המתנה של שנה. תתחדש. 

הכתב היה אורח חברת מרצדס