מיוחד: בוב לוץ בראיון ל-ynet
בגיל 74, בוב לוץ עדיין נחשב לצעיר הנצחי של תעשיית הרכב. האיש החזק של ג'נרל מוטורס ואחת מאגדות תעשיית הרכב העולמית, מספר לאלי שאולי איך יציל את הקונצרן הענק ולמה אופל יכולה לייצר מכוניות בקוריאה. ומשום מה, קל מאד להאמין לו
הכביש המהיר בין מונטה קרלו לניס מאפשר מהירויות סופר-גבוהות. למרות המגבלה הקיימת כולם נוהגים בו מהר, מהר מאד. בוב לוץ, סגן נשיא ג'נרל מוטורס, מתנהל הרבה יותר לאט בקאדילק BLS החדשה. אחרי הכל, האיש בן 74, נושא באחת המשרות הבכירות ביותר של עולם הרכב, וצריך להתנהל באופן שקול ובוגר. אני, בקאדילק זהה, עוקף אותו כשמחט מד המהירות מצביעה על 180 קמ"ש. רגע, איזה שקול ואיזה בוגר. כמה דקות מאוחר יותר, לקראת היציאה מהכביש המהיר, אני רואה אותו ממלא לי לפתע את המראות. מעין תזכורת סימבולית לעובדה שלמרות גילו וניסיונו העשיר, הוא עדיין נחשב לצעיר נצחי עם מידה לא קטנה של פוטנציאל פראות.
"מהירות זה אני"
מאוחר יותר, כשאנחנו יושבים בארבע עיניים לראיון היסטורי, הוא מגיש לי את כרטיס הביקור שלו. וכמה לא מפתיע לגלות שהתואר המופיע ליד שמו אינו סגן נשיא GM, אלא - תחזיקו חזק - "טייס מטוס קרב", לצד תמונת המטוס הנחשב. לא, זה ממש לא כרטיס מקובל בג'נרל מוטורס השמרנית. אבל לבוב לוץ מותר, מותר הכל בעצם. ואיך תגיד לא למישהו כל כך בכיר, שמחזיק בבית שלל מכוניות ספורט, אופנועי ספורט, וגם שני מטוסי קרב ("אצלנו באמריקה מותר").
בוב לוץ עם דונלד טראמפ (מימין). אישיות ססגונית
"בשבוע הבא אני טס עם אביהו בן נון (לשעבר מפקד חיל האוויר ונשיא UMI, א.ש)" הוא מספר לי. "אני מאד אוהב ללמוד ממנו תמרוני טיסה צבאיים". כן, זה בדיוק האיש שגויס לג'נרל מוטורס כדי להחדיר בה מחדש את הלהט, התקווה והתעוזה. וזה האיש שמתפקד שם כצעיר הבועט במוסכמות, בגישה השמרנית מדי, בחשיבה המרובעת. האיש שברזומה שלו רשומות מהפכות בב.מ.וו (שם הקים את חטיבת האופנועים) בפורד (אחראי על הסיירה המיתולוגית) בקרייזלר (שם בפירוש הציל את היצרן מטביעה), מודע היטב למעמדו. ובזמן שבני דורו יוצאים לפנסיה באי אקזוטי עם כמה צעירות מפזזות מסביב, לוץ עדיין מתנהל בקצב הסילון ומסיים את הערב עם קלבדוס ביד אחת וסיגר עבה בשנייה. נכון לנהל שיחה בכל אחת משפע השפות שהוא דובר. אין לו גם שום בעיה לשבת עמי בשני הערבים האחרונים של תערוכת ז'נבה. היי, אין לו שום בעיה לומר באמצע שיחה על אחד הדגמים - "אתה יודע מה, זו באמת הייתה מכונית מחורבנת".
איך ייתכן שבגיל 74 אתה עדיין הצעיר הבועט, הכוח והכריזמה של ענק כמו GM?
"הייתי בג'נרל מוטורס בשנות ה-60 שהיו כל כך מוצלחות עבורם. ואני חושב שאני קושר אותם לתקופת הזוהר ולימים בהם פעלו באופן נכון. האנשים שעובדים כאן היום לא מכירים את הימים ההם ולא פועלים כמו שצריך. הם פשוט רגילים לעבוד באותה צורה, 'בדרך של ג'נרל מוטורס' וחוששים לצאת ממנה. לי אין ממש פחדים".
טויוטה עומדת להפוך ליצרן הגדול בעולם. מה המשמעות של זה עבור ג'נרל מוטורס?
"זו תהיה מכה תדמיתית גדולה, אבל לדעתי דווקא מכה חיובית ביותר. יש כאן אנשים בכל הדרגים שגדלו בידיעה שג'נרל מוטורס תמיד תהיה הכי גדולה, הכי ראשונה, הכי הכי. הם צריכים את השוק והניעור הזה".
מה עם סאאב שמתגאה בכך שקיבלה מעין אור ירוק לקיומה העתידי? ג'נרל מוטורס באמת צריכה אותה?
"תראה. אם זה היה תלוי בי, ג'נרל מוטורס לא הייתה קונה את סאאב מלכתחילה. אבל אז לא הייתי בחברה. היום, כשהיא כבר שלנו, אפשר לנצל אותה. אבל לא חייבים לייצר אותה רק בשוודיה".
אחד הסיפורים המבדחים מהתקופה אחרונה היא פלטפורמת "פרימיום" שפיתחתם יחד עם אלפא, ובסוף כלל לא תעשו בה שימוש. האם זו עוד מתנה שאתם מעניקים לפיאט?
"אפרופו סאאב. מה שקרה כאן זו התנהלות אופיינית לשוודים. פתאום קראנו בעיתונים שאנחנו מפתחים פלטפורמה חדשה עם אלפא רומיאו. אנחנו? סאאב עשתה זאת על דעת עצמה וכששאלנו מאיפה הכסף, הם אמרו 'מכם'. מבחינתנו היה זול יותר לא להשתמש בפלטפורמה הזו, מה גם שלדעתי היא כבדה מדי. תראה את הביצועים הגרועים של האלפא 159".
או קיי. בוא נדבר בגדול. איך באמת מצילים את ג'נרל מוטורס?
"התוכנית ברורה ופשוטה. אנחנו צריכים לאחד יותר פלטפורמות, אבל לעשות אותן גמישות יותר. אני מעדיף להשתמש במילה 'ארכיטקטורה' של מבנה. זאת אומרת שלאותה רצפה נוכל לשדך מערכות שונות, כולל מתלים. כך תקבל למשל שברולט-קוריאה מתלה אחד, אופל מתלה מתקדם יותר וכך הלאה. נוכל גם לשחק עם בסיסי הגלגלים, מערך ההיגוי ישודרג בהתאם לרמת המותג וכמובן שרמות הציוד והאבזור. הרצון שלנו הוא להגיע לפסי ייצור דומים, כך שאם אופל ושברולט-קוריאה חולקות פלטפורמה, ניתן יהיה לייצרם באותו מפעל בכל מיני מקומות בעולם.
קוריאה למשל?
"זה אפשרי. הכל אפשרי. המותג לא צריך להכתיב את ארץ היצור".
בין לבין מוצא לוץ זמן לספר כי הקורסה הבאה, שתחליף את זו שתוצג אוטוטו על בסיס פיאט פונטו, כבר תחלוק בסיס עם יורשת האביאו של שברולט-קוריאה ואולי אף תיוצר שם, בקוריאה. האופטרה לעומת זאת תחלוק בסיס עם האסטרה, ומבחינתו גם כאן אפשרי ייצור בקוריאה של שתיהן. שוב, מקום הייצור מבחינתו אינו חשוב. העיקר היא בניה נכונה של המותג עם דגמים מתאימים. שלקוח של אופל לא ירגיש שקנה מכונית מתוצרת שברולט-קוריאה. מה שברור הוא שהחטיבה הקוריאנית הולכת לקבל תפקיד חשוב ביותר בג'נרל, גם מבחינת פיתוח.
אבל חשבתי שג'נרל מוטורס פועלת כך כבר זמן רב, למשל בפלטפורמת האפסילון של אופל וקטרה, סאאב 9-3 ושברולט מאליבו.
"על הנייר זה נראה כך, אבל המציאות שונה. המכוניות האלה חולקות פלטפורמה, אבל לתדהמתי גיליתי שאי אפשר לייצרן באותו פס ייצור. כל מותג התנהל פה במעין אופי גאוותני, ושתל פרטים משמעותיים משלו מבלי שבג'נרל מוטורס ישימו לב לכך. לפני כמה חודשים רציתי לשתול את מנוע הדיזל של הווקטרה במאליבו, וגיליתי שזה פשוט בלתי אפשרי. אנחנו צריכים לעבוד יותר ביחד, בשיתוף, ולא כמו חברות שונות ששמות רגלים אחת לשנייה".
האופל GT שמוצגת כאן היא מעין סגירת מעגל עבורך. סיפרת לי שבשנות ה-60 היית אחראי לפיתוחה המקורי, ושאשתך הייתה למעשה "נערת GT בתערוכה". אולי תספר איך נולד המקור?
"זה היה טיפוסי לאופל של אותן שנים. הגעתי לשם וראיתי בסטודיו דגם של מכונית ספורט מדהימה, כמו קורבט קטנה. שאלתי מה זה, וראש הסטודיו סיפר שהוא עשה אותה אבל אף אחד לא רצה. בתערוכת הרכב הבאה היא כבר הייתה מכונית תצוגה. הבוס לא הבין מהיכן היא צצה, אבל התגובות שכנעו אותו לייצר אותה. ההצלחה הראשונית הייתה גדולה, אבל אז הגיעה פורד קאפרי ושברה אותנו במחיר".
אבל ה-GT המקורית הייתה מכונית סגורה. האם יש תוכניות בכיוון?
"בהחלט כן. אנחנו נציג שתי גרסאות קופה שונות, אחת עם גג משופע יותר עבור פונטיאק, ואחת עם גג ארוך שנחתך בחדות (קרוב יותר לסטיישן) עבור אופל. הן אפילו תהיינה זולות יותר".
הייתי מספר לכם עוד, על התוכניות של לוץ להאמר, על מנועי הדיזל הגדולים שהוא רוצה לייצר, על שאיפתו להעביר מהעולם את הדגמים המיושנים של אופל בדרום אמריקה, ועל התייחסותו לשלושת הגדולים (פורד, קרייזלר, GM) באמריקה. אבל במקרה של לוץ נראה שהדף, אפילו אם הוא אלקטרוני, תמיד קצר.
לפנייה לכתב/ת 
עם יו"ר GM, ריק וואגונר
צילום: רויטרס
