בואו נעבור בדרך המשי

דרך המשי - שם שהמציא הגיאולוג הגרמני פון ריכטהופה לפני יותר ממאה שנים - מבטאת את מארג הדרכים היורואסיאתי המחבר מזרח ומערב כבר למעלה מאלפיים שנה. במשך מאות שנים הייתה זו אחת מדרכי המסחר החשובות למשי, תבלינים, בשמים ומוצרים אחרים, וגם ידע, תרבות ואמונות דתיות נעו בנתיביה.  

ערים רבות הוקמו בזכות עושרה של דרך המשי, ואלו שהפכו לתחנות מעבר בולטות עד היום ביופיין. הדרך עברה מקונסטנטינופול שבטורקיה דרך טאבריז, טהראן, אשגאבאט, בוכרה, סמרקנד, טשקנט, קשגר, טורפן, האמי, אנשי, לאנז`האו ועד לתוככי הענק הסיני ממש-שיאן. המסע שלנו יתחיל בסין ויסתיים בפרס, וכולו יתנהל בישראל.

• הפרקים קודמים בסדרה:
  

יפן , דרום אמריקה , ספרד , הודו , איטליה, בריטניה , צפון אירופה, מרוקו, צרפת, אפריקה, טורקיה, ארה"ב

נפתח בהצטיידות במזון ומשקה לדרך. המכולת הסינית שברחוב הכובשים בת"א היא שלוחה גסטרונומית אותנטית

של סין, ובעצם של המזרח הרחוק כולו. המכולת שנוסדה בשנת 1991 היתה הראשונה מסוגה בישראל והיא מציעה מבחר גדול ומגוון של מאכלים, כלים ואביזרים שונים מעולם האוכל של המזרח הרחוק, כמו גם ספרי וכלי בישול. בצמוד למכולת הקימו בעליה מסעדה סינית - "וונג'ס דים-סאם". הטעם, האיכות והריח האותנטי, כמו גם אווירת המטבח הפתוח, יוצרים תחושה של מסעדה עממית בסין הרחוקה.

• המכולת הסינית, הכובשים 48 ת"א, טל': 03-5165601
  

למרות המרחק הפיזי, תרבותה של סין הצליחה לחדור לישראל באופנים שונים, כמו למשל באמצעות הרפואה. הרפואה הסינית מבוססת על תורה עתיקה בת כ-5,000 שנה, לפיה לכל מחלה ניתן למצוא צמח או מספר צמחים היכולים לרפאה. "על-עלים", מרכז לצמחי מרפא, עוסק בקירוב הנושא לקהל הרחב באמצעות הרצאות, סיורים וסדנאות לרקיחת תרופות ומשחות (בתיאום מראש). במקום יש גן אורגני של צמחי מרפא, המשלב בין צמחים מקומיים לאחרים המיובאים מארצות רחוקות.

• על עלים, מושב ציפורי, טל': 04-6464848
  

אחד ממושגי היסוד ברפואה הסינית הוא ה"צ'י", האנרגיה שמניעה את פעולות הגוף והקוסמוס כולו. הטאי צ'י

הינה אמנות תנועה ולחימה אשר התפתחה בסין לפני מאות שנים. התנועות והתנוחות בטאי-צ'י בנויות כך, שהצ'י זורם במרידיאנים בכיוון הפיזיולוגי הנכון, תוך איזון בין היין לינג. בארץ יש מבחר רב של מקומות בהם אפשר לתרגל טאי-צ'י, אבל אין כמו תירגול בחיק הטבע. בשוהם, במהלך חודש מרץ, מקבלים את השבת עם סדנאת טאי-צ'י בטבע לכל המשפחה. 

• גן היובל, שוהם, ימי ו', 16:00-17:00. הכניסה חופשית.
  

גם הפנג-שוי עוסק באופן זרימת הצ'י. הפנג שוי (שפירושו "רוח-מים") הוא אומנות עתיקה העוסקת במיקום מבנים, חפצים וסידור הבית ביחס לזרימה האנרגטית. אחד האלמנטים המרכזיים בתורה הם פעמוני רוח. ב"פעמוני ירושלים" של עופר רובין בראש פינה תוכלו להתוודע למגוון רב של פעמוני רוח וגם לשבשבות מעץ, ספירלות, קריסטלים ועוד מוצרי פנג שוי. בנוסף לחנות ולגלריה, ניתן להתנסות במקום בסדנאות (לילדים ומבוגרים) לבניית פעמוני רוח מחומרים שונים.

• פעמוני ירושלים, רחוב דוד שוב, ראש פינה, טל': 04-6930867
  

היבט אחר של התרבות הסינית הם דרקונים ועפיפונים. הדרקון הסיני הוא סמל מבשר טובות באגדות העם ובאמנות. הדרקון, אחד מ-12 המזלות הסיניים, מהווה את התגלמות הינג ונחשב למביא הגשם. רוצים לפגוש דרקון? פסל המשחק ''ג'רי הדרקון'' של היוצר אולרקי פלסנר נמצא בגן הפעמון בירושלים. גופו עשוי גבעת חול המכוסה בדשא, ורק הזנב, הקשקשים והראש בולטים בבטון אפור ומזמינים לטפס עליהם. מי שיחפש היטב, ימצא על כרי הדשא גם את כפות ידיו ורגליו. בעבר שולבה מערכת רמקולים בגופו והדרקון "סיפר" סיפורים.

• גן פעמון הדרור, רחוב דוד המלך, ירושלים
  

התחנה הבאה במסע: קזחסטן. שם נחנה ללינת לילה ביורטות, אוהלי אירוח מחופים עור וצמר גמלים, ששימשו

בעבר את נוודי דרך המשי ומשמשים את המונגולים עד ימינו. במושב דקל שבחבל הבשור נמצא מתחם האירוח "ל"ו תאנים" ובו אוהלים מונגולים-קזאחים המאובזרים בריהוט ושטיחים שהובאו במיוחד מערבות קזחסטן על יד רבקה ובוריס מולדבסקי. בניגוד לאירוח הפשוט בארץ המקור, ב"ל"ו תאנים" האירוח מפנק וכולל את כל הנורמות הצימריות: מג'קוזי ומזגן ועד טלוויזיה ומיני בר. המקום נגיש לנכים.

• ל"ו תאנים, מושב דקל, טל': 08-9982103, 054-6471602 
  

מבוכרה היפה

מקזחסטן נמשיך לאוזבקיסטן, אמצע הדרך בדרך המשי ומדינה בה התפתחו שווקים גדולים ושוקקים וגם רשת של ח'אנים שאיפשרו לסוחרים ולמובילי השיירות מנוחה. באוזבקיסטן נמצאות הערים המדהימות בוכרה, חיווה, טשקנט וסמרקנד, על ארמונותיהן המעוטרים, המסגדים והמדרסות המרשימות.

באמצע המאה ה-19 החלה עלייה מאורגנת של יהודי בוכרה לארץ ובשנת 1889 התאגדו העולים כדי להקים שכונה בירושלים. לשכונה שנבנתה היו רחובות רחבים ובהם בתים מפוארים במיוחד עם חצרות גדולות. שכונת הבוכרים הייתה לאחת השכונות היפות בירושלים, אך ברבות השנים דעך זוהרה ובתיה התפוררו. כיום, צאצאי התושבים, התושבים הנוכחיים והמועצה לשימור אתרים מתגייסים על מנת לשמר את השכונה.

בסיור בשכונה ניתן עדיין להתרשם מייחודה מבעד לקירות המתקלפים של הבתים, כמו למשל בית יהודיוף חפץ ("הארמון") , ביתו של אלישע יהודיוף, שנחשב בזמנו לבית הפרטי המפואר ביותר בירושלים ונמצא ברחוב עזרא 19. חזיתו מתפרשת על פני 55 מטר ובה שורות חלונות קמורים שלצידם עמודים, דלתות ברזל עם פיתוחים ועיטורים, וגרם מדרגות מעגלי מפואר. בפנים הבניין ציורי קיר של נוף אירופאי משולב עם מוטיבים יהודיים. 

בית דוידוף, שהיה ביתו של יוסף דוידוף ממנהיגי קהילת סמרקנד, נבנה כהעתק של ביתו בטשקנט. זהו בית שגובהו יוצא דופן וחללו הפנימי מפואר ביותר. כיום, לאחר ששוקם, משמש הבית כמרכז פעילות לתושבי השכונה (רחוב הבוכרים 10). בחלק מחצרות הבתים הקימו התושבים בתי כנסת, כמו זה שבחצרו של חאג' אדוניהו לבית אהרונוף, בתת-השכונה המשהדית (פרסית) שבלב השכונה הבוכרית (רחוב אדוניהו הכהן 16), וכמו בית הכנסת

על שם מוסיאיוף שהוקם בחצר בית שלמה מוסיאיוף (רחוב מוסיאיוף 8), ובתי הכנסת בחצר ההקדש, חצר שהוקמה עבור נזקקי העדה (רחוב מוסיאיוף).  

• אוזבקיסטן, רחוב סלור 19, פתח תקווה, טל': 03-9044526
  

את "סמרקנד" אפשר למצוא באור יהודה. את קירות המסעדה שהפכה לרשת, מעטרים ציורים של העיר סמרקנד. גם פה מגישים לחם בוכרי וכיסונים למיניהם, וגם מרק דושפרה שהוא מרק כיסוני בשר עם דובדבנים, מבחר גדול מאד של שיפודים ומנת הבית – עוף מהודק במכבש בתוספת שום, לימון ופטרוזיליה.

• סמרקנד, ישראל קזז 18 אור יהודה, 03-5333448; בן צבי 34 ת"א, 03-6811122
  

ממלכת פרס ומדי

ומבוכרה לפרס. בעבר, כל איזור אסיה התיכונה היה שייך לממלכת פרס ומדי, ממלכתו של אחשוורוש. מאחר שבדיוק כעת אנחנו נמצאים בחודש אדר, ערב חג הפורים, זהו זמן מצויין לקפוץ לביקור בשושן הבירה. במוזיאון ארצות המקרא יתקיים בימים שלישי ורביעי הקרובים (14-15 במרץ) משתה בגינת ביתן המלך. במהלך הפעילות תגלו את אוצרות פרס העתיקה ותכינו את אסתר למשתה. 

• הפעילות מיועדת לילדים בגילאי 9-5 ולהוריהם. הכניסה לילדים חופשית. 
• מוזיאון ארצות המקרא, גרנות 25, ירושלים, טל': 02-5611066.
  

מלבד אזני המן ורעשנים, הגיעו לכאן מפרס גם מאמיני הדת הבהאית. ראשיתה של אמונה זו ב-1844 בעיר שיראז שבאיראן. ב-1908 נקבעה חיפה כעיר הקדושה ביותר לדת הבהאית, אך האתר הקדוש ביותר למאמיני הדת נמצא דווקא ליד עכו. 

בלב מורדות הכרמל נמצא מקדשו של הבאב, הקדוש המבשר של הדת הבהאית. המקדש מוקף ב-18 גנים תלויים ומרהיבים, תשעה מהם מעל למקדש ותשעה מתחתיו, ובהם צורות גיאומטריות וסמלי כוכב בעלי משמעות דתית. הגינון הפרסי הסימטרי מתחלף בהדרגה בצמחיה טבעית מגוונת של עצים ופרחי בר מקומיים. המקדש

עצמו נבנה ב-1953 משיש איטלקי הנתמך בעמודי גרניט ורודים. כיפתו מצופה ב-14,000 לבנים מוזהבות שיובאו מהולנד. כמו לכל המקדשים הבהאים, יש לו תשע צלעות המסמלות את תשע הדתות הגדולות.

רק בשלושה אזורים בגנים ניתן לבקר ללא תיאום מראש: "טרסה 19" (כניסה מרחוב יפה נוף 61), סביב היכל הבאב (כניסה משדרות הציונות 80) וכיכר הכניסה שמתחת לטרסה מספר1 (כניסה מרחוב הגפן פינת בן גוריון). הטרסה והכיכר פתוחים בין השעות 9:00-17:00. אזור היכל הבאב פתוח רק עד 12:00. לסיורים המודרכים בגנים יש להירשם מראש, והם מתקיימים בכל יום למעט ימי רביעי (וחגים בהאים). להזמנות: 04-8313131.

האתר הקדוש ביותר לבהאים נמצא, כאמור, דווקא על הכביש המחבר את קיבוץ שמרת ועכו: גני אל-בהג'ה. הנביא מורְזָה חוסין עלי (בהא אוללה), מייסד הדת, גורש מפרס ב-1868 ונכלא על ידי העות'מנים בעכו. לאחר תשע שנים שוחרר ועבר להתגורר בגני אל–בהג'ה. הוא מת בשנת 1892 ועצמותיו נטמנו במבנה קטן שהפך ברבות השנים למקדש בהא אוללה.

גם כאן הגנים מטופחים ומעוצבים, ומשתרעים על פני עשרות דונמים (לא כולם פתוחים למבקרים). בחלקו הדרומי של הגן, בסמוך לווילה שבה התגורר בהא אוללה, שוכן המקדש הקטן. מי שרוצה להיכנס צריך לחלוץ נעליים ולהיכנס יחד עם שומר הקבר פנימה. רצפת המקדש וקירותיו מכוסים שטיחים, ומתקרתו השקופה תלויים שרכים ירוקים. הקבר מואר בנרות, ומסביבו כתובות קדושות בערבית וכלים מוזהבים.

• גני אל בהג'ה, מערבית לכביש 4, דרומית לצומת שמרת. טל': 04-8313131. הכניסה בחינם.
  

אחרי כל היופי הזה צריך להתאושש עם ארוחה פרסית. ב"קשת" תפגשו את מטעמי המטבח הפרסי במלוא תפארתם: הגונדי (קציצה עגולה של עוף טחון) והחורשט (תבשילים כגון גורמה סָבְּזִי, תבשיל עשבים ירוק וחמוץ או מוּסַמָה, תבשיל אדום של חצילים ובשר), והכל מלווה בצלחת חמוצים וירק פרסי. ביום שישי מגישים "אש" - מרק פרסי עם רימונים, סלק, ירק ואורז.

• קשת, נווה שאנן 14, תל אביב, טל': 03-6884010, 052-2681071
  

מה רוצה התולעת?

לא בכדי נקראת דרך המשי על שם הבד המלטף. כלכלת סין העתיקה התבססה על ייצור המשי ועל הבדים עבורם חצו סוחרים את הדרך הנ"ל. שנים רבות חל איסור חמור על גילוי סוד הגידול והמשי נשמר בתחומי סין בלבד. במאה ה-5 לספירה הבריחו שני נזירים גלמים של עש המשי לפרס, וכך שברו את המונופול הסיני. תוך זמן קצר החלו להתחרות אומני המשי של פרס באלו של סין.

בשנים האחרונות, עם פתיחת גבולות סין וקשירת יחסים עם ישראל, עשו טוואי המשי הסיני "עליה", היישר למושב שדמות דבורה. במרכז המבקרים "דבורת התבור" ניתן לבקר מבית הגידול המיוחד של הפרפר. המבקרים רואים את פתיחת הפקעות לומדים על ההיסטוריה של המשי ומתנסים בשיטות צביעה. 

• דבורת התבור, שדמות דבורה, טל': 04-6769598