אנחנו בדרך להפיכת דמים חברתית-כלכלית

במהלך אלפי שנות הישרדותה, החברה האנושית יצרה כלים שנועדו לשמור על איזון חברתי, כלכלי ותרבותי. אלה שימשו חברות תקינה הפועלות במרחב דמוקרטי, או חברות הבנויות על בסיס רודנות השליטים על העם. אך ההיסטוריה האנושית יצרה גם פערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. היא ידעה לזהות את הסממנים של התרחבות הפערים המסוכנים הללו, אולם לא תמיד למנוע אותם, דבר שהוביל עמים לחיות תחת שלטון אכזר עד-כדי קריסה.

האנושות העתיקה, הפרימיטיבית, כמו גם האנושות הנאורה והמתקדמת כיום, ניצלה את הפערים האלה ככלי שלטוני. הוא נועד להגדיר את גבולות השימוש בכוח כלפי החברה, על-מנת ליישם את המאוויים והרצונות של המנהיגים. הפערים החברתיים איפשרו לשלטון לממש את חזונו האידיאולוגי, בין אם הוא דתי, פוליטי, חברתי או כלכלי, בין אם מדובר בשלטון דמוקרטי ובין אם באוליגרכיה.

על כל אדם חלות הגדרות הפערים החברתיים. התודעה החברתית שלו מתחילה להבשיל רק כשהוא בוחן את מקומו בחברה בכלל ובקהילה בה הוא חי בפרט. בשלב זה מתפתחת גם השאיפה המתמדת שלו להתרחק מהתחתית. לתודעה האזרחית הזו מצטרפת הגלובליזציה הכלכלית שאיפשרה גם לגלובליזציה החברתית להתפתח. וכך, מוצא עצמו אדם ממקם את עצמו כפרט בתוך הכפר הגלובלי, בוחן בכלים רחבים יותר את מעמדו אל מול הפערים המתקיימים בסביבתו המיידית ובעולם כולו.

המפגש המודרני בין הכלכלה לחברה יוצר פערים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים, כלכליים, מעמדיים, וחוסר צדק שהולך ומתרחב עד לכדי קרעים קשים. הפערים בישראל הם מהגבוהים בעולם המפותח, ורבים רואים בהם את הסכנה האמיתית לדמותה, איכותה ואף לקיומה של המדינה. אולם פערים חברתיים אינם מולדים, הם מעשה ידי אדם. בידנו האפשרות לפעול להקטנתם, כצו השעה, או להתעלם מהם כצו הכוחניות של הקפיטליזם הדורסני.

את הפרסומים על שכר מנהלי הבנקים בישראל, הרווחיות הגדולה שלהם, דוח השכר השנתי של הממונה על השכר באוצר והכתבות הרבות על שכר העובדים העניים, פרטתי לרשימה מוחשית וקלה להבנה עד-כדי בהלה. בדקתי את שכר העבודה לשעה של הגורמים המאפיינים את גבולות הפערים החברתיים, ואלה הנתונים:

מנהל בנק מרוויח כ-1,667 שקל לשעת עבודה; מנכ"ל קופת חולים ישלשל לכיסו כ-253 שקל עבור אותה שעה; בכיר באקדמיה מקבל כ-223 שקל; חברי ממשלה, ראש הממשלה, שרים ושופטים משתכרים כ-133 שקל; חברי כנסת מרוויחים כ-97 שקל; עובדים להם משולמת משכורת ממוצעת מקבלים כ-23 שקל; שכר המינימום המונהג בישראל הוא כ-11 שקל לשעה; הפועלים העניים, שעובדים 12 שעות ביום 300 ימים בשנה, מרוויחים 10 שקל לשעת עבודה. את הפערים החולניים האלו שום כלכלה מודרנית לא תצליח לרפא.

פערים חברתיים הופכים לסכנה קיומית מוחשית כשיש מעט שמרוויחים הרבה, והרבה שמרוויחים מעט. כשתופעת העוני מתרחבת אפשר לקבוע בוודאות שהוא אינו מחלה גנטית מולדת. העוני הוא תוצאה של החלטות אנושיות כלכליות, החלטות פוליטיות ותורה כלכלית שאינה מכירה בערך האזרחים.

הפערים הללו נולדו מתוך שבר מנהיגותי מתמשך, שבר שבונה ואקום פוליטי המאפשר לתורה כלכלית חולנית להרחיב את הפערים עד מצב של כאוס עמוק. הכאוס הזה מחולל מפץ חברתי גדול, חסר שליטה, שאחת מתוצאותיו הן "חורים שחורים" חברתיים.

על מי שגרם לפערים החברתיים כלכליים הללו צריך להחיל "דין רודף" חברתי-פוליטי לפני שתגיע הפיכת דמים. העם יודע שפערים חברתיים כאלה אי אפשר לצמצם, אפשר רק למות מהם כפרט, ככלל וכמדינה. אנחנו בדרך לדעיכה חברתית מהמסוכנת שחברה דמוקרטית יכולה לספוג.

בספר שמות יתרו מציע למשה רבנו כלים לבחירת שופטים בישראל: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע". משפט זה מתאים גם לימים אלו, בפרט לאור שיח השחיתות שעוטף אותנו. השחיתות היא גם הבסיס להרחבת הפערים החברתיים, סוג נבזה של טרור חברתי, "פצצה מלוכלכת" שעלולה להתניע הפיכת דמים חברתית.

את הפיכת הדמים החברתית ניתן למנוע רק על-ידי בניית מסה אזרחית שתוביל את מדינת ישראל ליצירת סדר יום אזרחי-חברתי חדש, שיהיה חשוב לא פחות מסדר היום הביטחוני. מסה אזרחית לוחמת שתבער את השחיתות לפני שהשחיתות תחסל אותנו. מסה אזרחית שיודעת היטב מי לא יעשה זאת - ההנהגה הכלכלית והפוליטית שהובילה אותנו עד הלום. אנחנו בדרך להפיכת דמים חברתית-כלכלית. אנחנו יכולים למנוע אותה.

• יצחק ג'קי אדרי, גיבור סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה" שבעקבותיו ייסד את עמותת "מת"ח" , הוא מועמד לכנסת מטעם מפלגת תפנית