האנונימיות ברשת הולכת ונעלמת
רוצים להגיב לכתבה? קודם תזדהו, על פי הצעת חוק של מחוקק במדינת ניו ג'רזי. בתחילת החודש בית משפט בירושלים הורה לספקי אינטרנט לחשוף שמות של מגיבים שהשמיצו. אך מי שהורג את האנונימיות הם דווקא אנחנו, הגולשים
יוזמה של חבר בית המחוקקים במדינת ניו ג'רזי זכתה ברחבי הרשת לתואר המפוקפק "הצעת החוק המטומטמת ביותר מעולם". במילים יותר מעודנות, טוענים המבקרים כי ההצעה של פיטר ביונדי פוגעת בחופש הביטוי.
במה מדובר? ביונדי מציע לחייב גולשים לספק לאתרים את שמותיהם האמיתיים וכתובותיהם כתנאי מוקדם לפרסום תגובות לכתבות והודעות. החוק גם קובע כי אתרים שלא יחשפו את זהותם של גולשים המפרסמים מידע שגוי או משמיץ צפויים לקנסות כבדים.
מטרת המחוקק היא לדלג על שלב בדרך לחשיפת זהותם של משמיצים. כיום, אנשים החשים כי נפגעו מדברים שכתבו עליהם גולשים אלמונים יכולים לקבל מהאתר בו התפרסמו הדברים רק כתובת IP של המשמיצים, ולאחר מכן עליהם לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו המחייב את ספק האינטרנט של הגולשים האנונימים לחשוף את זהותם.
אנשים בצוותו של ביונדי טענו כי הגיבו לתלונות של אזרחים על הרשעות הפושה בפורומים אנונימיים ברשת. אם תאושר הצעת החוק, לפונים תהיה רק כתובת אחת - אתר האינטרנט. הספקים בוודאי ישמחו, האתרים הרבה פחות.
הצעת החוק הוצגה לראשונה בחודש ינואר והיא רק בשלבי חקיקה ראשונים. על פי המבקרים, ההצעה אינה חוקתית וסביר להניח שלא תעבור. יוזמי החוק הופתעו מעוצמת ההתנגדות להצעה באינטרנט כבר בשלב מוקדם זה. הידיעה על החוק פורסמה באתר של שבועון מקומי קטן ומשם התפשטה ועוררה סערה.
מתקפה משולבת על האנונימיות
גם אם ההצעה תיפול בסופו של דבר, היא מצביעה על המתקפה המשולבת שניתכת על האנונימיות המקוונת מכל כיוון. שופט בית משפט מחוזי בסאן חוזה הודיע אתמול כי בכוונתו להורות לגוגל למסור מידע על בקשות חיפוש של משתמשים, וגם אם אין הכוונה לחשוף כתובות IP, יש בכך להצביע על המגמה הכללית. גוגל שומרת בשרתיה הודעות אימייל של מיליוני משתמשים (על פי הערכות) בשירות Gmail, והחוק האמריקני מאפשר לממשל להציץ גם בהן אם ירצה בכך.
בתחילת החודש דיווחנו על פסיקה חדשנית של בית המשפט השלום בירושלים, שהורתה לספקי אינטרנט לחשוף שמות של גולשים שהשמיצו עובדת מדינה וביתה התינוקת בתגובות לכתבה. השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן קבעה, כי במקרה זה, בו פורסמו תגובות משמיצות בחוסר תום לב, אין לאפשר שימוש באנונימיות כדי לפגוע במכוון באחרים.
רוצים להתקיף בתגובות - בבקשה, אבל בלי זדון
הדיווח ב-ynet עורר תגובות נסערות רבות, אך רבים מהמגיבים לא התייחס להבחנה של השופטת בין אחריות פלילית לאזרחית. "אני סבורה, כי לעניין גילוי שמות הגולשים, רק במקרים בהם עשויה לקום אחריות פלילית, יש להגביל את חופש הביטוי של הגולש באינטרנט, וליתן לניזוק סעד בדמות חשיפת שמו של הגולש", היא כתבה.
עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט באינטרנט, מסביר כי ההבחנה הזו חשובה מאחר ובית המשפט כן השאיר מקום לביקורת שלילית. לדבריו, לשון הרע עם אחריות אזרחית מתייחסת לפרסום דברים שאין בהם כוונה לפגוע במובן הפלילי של המילה: זדון ורשעות, כוונות מרושעות ומזימות ארסיות.
"לדוגמה - אני יכול לכתוב על פלוני שלדעתי הוא עיתונאי גרוע וכתיבתו רשלנית. זו לכל היותר תהיה לשון הרע אזרחית. מאידך, אם אכתוב עליו שהוא לא רק גרוע ורשלן, אלא נואף, שותה, הולל, שקרן ובוגד באומה - זוהי קרוב לוודאי לשון הרע פלילית".
במילים אחרות, גולשים, היזהרו בלשונכם, ואם אתם ממש חייבים לכתוב דברים רעים, מוטב שהם יהיו ללא זדון וארס.
גם הצעת חוק מסחר אלקטרוני עלולה לפגוע באנונימיות
זה לא הכל. ד"ר מיכאל בירנהק, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, סבור כי דווקא הצעת חוק ממשלתית חדשה (תזכיר חוק מסחר אלקטרוני), שאמורה לעגן את האנונימיות של הגולשים, עלולה בסופו של דבר לגרום לפגיעה בה.
על פי ד"ר בירנהק, בתזכיר אין די מנגנונים שימנעו מקרים של ניצול לרעה של ההליך. ספקי האינטרנט עשויים לדרוש מהגולשים להסכים מראש לחשיפת הזהות, ואילו בתי המשפט עלולים לפסוק בקלות לטובת גורמים מסחריים, ובכך יקיץ הקץ על האנונימיות.
התרומה של הבלוגים, הרשתות החברתיות וגוגל
לא רק הצעות חוק ופסיקות נוגסות באנונימיות המקוונת. שבעבר נראתה כמסכה מושלמת. גם בלוגים שניתן היום לפתוח בקלות באמצעות שירותים כמו ישראבלוג או הבלוגיה של תפוז, רשתות חברתיות כמו myspace.com בחו"ל או dex.co.il בארץ וגוגל תורמים להסרת כל המסכות.
כיצד? גם בעלי בלוגים שמשתמשים בכינוי ולא בשמם האמיתי חושפים מידע רב על עצמם, משתמשים ברשתות חברתיות הולכים עם העניין צעד אחד קדימה, וחושפים את שמם המלא, מגלים מה תחביביהם, היכן הם מבלים, מי הם חבריהם ואת הפרטים האינטימיים ביותר. בארה"ב כבר מתרבות התלונות על סכנת החשיפה של קטינים ברשתות חברתיות.
אנחנו הורגים ברכות את האנונימיות
גוגל משלים את המעגל כאשר הוא מלקט את כל הפרטים האלה ומגיש אותם למחפש בדרך נוחה וזמינה. גם הגולשים הדיסקרטים ביותר יגלו כי עם הזמן, הם מפזרים יותר ויותר מידע מסגיר אודותיהם ברחבי הרשת. ואם לא הם - אז בית הספר בו למדו, מקום העבודה, בני משפחה ועוד.
אם המגמה הזו תימשך, בעוד מספר שנים לא יהיה צורך בצווי מניעה נגד ספקי אינטרנט על מנת שיחשפו מי עומד מאחורי כתובת IP כזו או אחרת. היכונו לעולם בלעדי אנונימיות כי אנחנו, הגולשים, הורגים אותה ברכות. אחד מההיבטים השליליים של האנונימיות באינטרנט היא הרשעות המתפרצת בזכותה, כפי שקרה בתיק שהוכרע בבית המשפט בירושלים, אך רוב הגולשים לא מנצלים את האנונימיות לרעה. ויתור עליה עלול להתיר רשעות גדולה בהרבה.
