שפעת העופות: נזק של יותר מ-100 מיליוני שקלים

הנזק הכלכלי הכולל משפעת העופות שהתגלתה בארץ מסתכם בכ-100 מיליון שקל. סכום זה כולל עשרות מיליוני שקלים שיפסידו החקלאים והמדינה מהשמדת הלולים, עשרות מיליונים נוספים שיפסידו הלולים באזור מירידה במכירות, ועשרות מיליוני שקלים שיפסידו יצואני העוף, לאחר שהאיחוד האירופי הפסיק את יצוא העוף מישראל.

מה היקף הנזק הכלכלי למשק משפעת העופות?

הנזק הכלכלי מורכב מנזק ישיר, הכרוך בהשמדה של כל הלולים שבאזור הנגוע, ומנזק עקיף, הנובע מפגיעה במכירות עוף וביצים בישראל והפסקת יצוא העוף לחו"ל.

למשרד החקלאות אין עדיין נתונים על נזקי המגיפה. ואולם, מחישוב גס של עלות ההשמדה ואמדן הפגיעה במכירות, בהנחה שהשפעת לא תתפשט, מוערך הנזק הכלכלי הכולל למשקים ולחברות שנפגעו ולענף העוף כולו בעשרות מיליוני שקלים.

מה הנזק הישיר מהשמדת הלולים?

ב-7 היישובים שבהם משרד הבריאות הורה להשמיד את הלולים - כיסופים, נירים, נחשון, שדה משה, חולית, עין השלושה וסופה, חיים 400 אלף עופות ואפרוחים.

מחירם של העופות משתנה לפי גיל העוף, כיוון שהחקלאים משקיעים כסף בהאכלת העופות, בטיפול בהם ובטיפולים רפואיים. ככל שעוף מבוגר יותר וקרוב יותר לשחיטה, הוא יקר יותר. כמו כן, תרנגול הודו יקר מתרנגול רגיל. תרנגול הודו מבוגר עולה כ-100 שקלים, ואפרוח של תרנגול רגיל עולה כ-10 שקלים.

לפי הערכות גורמים במשקים החקלאיים, עומד מחירו הממוצע של עוף בלולים שהושמדו על כ-50 שקל. כלומר, העלות הישירה של השמדת העופות בלולים מגיעה לכ-20 מיליון שקלים.

בנוסף, ישקיעו מגדלי העופות מיליוני שקלים בהמתת העופות חפירת בור לקבורת העופות, ציפוי הבור וחיטוי הלול. "אין לנו מושג כמה זה יעלה לנו", מודה מרכז משק כיסופים, שלומי אילן. גורמים בענף החקלאות מעריכים את מחיר ההשמדה והחיטוי בכמה מאות אלפי שקלים למשק, ומכיוון שמדובר ב-7 משקים, תגיע עלות החיטוי וההשמדה למיליוני שקלים.

מה גובה הפיצוי שהממשלה תעביר לחקלאים?

משרד החקלאות יפצה את החקלאים לפי פקודת מחלות בעלי חיים, הכוללת מפתח לפיצוי החקלאים הנקבע לפי גיל וסוג העוף שיישחטו. המשרד החקלאות עדיין לא ביצעו את האומדן, אך החקלאים מעריכים כי הפיצוי יינתן בהתאם למחירי השוק, הנעים, כאמור, בין 10 שקל ל-100 שקל לתרנגול.

החוק אינו מחייב את הממשלה לפצות את החקלאים על עלות ההשמדה והחיטוי. "משרד החקלאות הפנה אותנו לקרן לפיצוי על נזקי טבע", מספר אילן, "שם אמרו לנו שזה לא בתחום שלהם והחזירו אותנו למשרד החקלאות. קרה בדיוק מה שציפינו שיקרה: כשהתגלתה המחלה כולם מיהרו לדבר איתנו על בריאות הציבור וזירזו אותנו להשמיד את העופות. כשמדברים אתם על הכסף, כולם נעלמים".

ממשרד החקלאות נמסר כי המשרד ישקול לפצות את החקלאים גם על ההשמדה והחיטוי של הלולים, לפנים משורת הדין.

מי יספוג את הנזק?

הממשלה תספוג נזק עתידי מפיצוי החקלאים. בחישוב גס מאוד, נראה שעלות הפיצוי לממשלה תגיע ל-20-30 מיליון שקלים. 

הקיבוצים כיסופים, נירים וסופה, חברות אמבר וקונישכן המפעילות את הלולים במושבים עין השלושה וחולית ישלמו בימים הקרובים מיליוני שקלים על ההשמדה והחיטוי.

במהלך השבועות והחודשים הקרובים יפסידו כל מפעילי הלולים בצפון-מערב הנגב מירידה במכירות העוף. גם חברות כמו תדמיר ואמבר, המספקות תערובת להאכלת התרנגולות באזור, צפויות לירידה במכירותיהן. תנובה, חברת עוף טוב וחברות בשר נוספות צפויות להיפגע מהחלטת האיחוד האירופי להפסיק לייבא עוף מישראל.

מה היקף הפגיעה במכירות ובייצוא?

בענף החקלאות מעריכים את מחזורו העסקי של לול באזור שנפגע בכ-10 מיליון שקלים בשנה. בצפון מערב הנגב יש עשרות לולים, המגלגלים מדי שנה מאות מיליוני שקלים ממכירות עוף. לפי ההערכה, צפויים המשקים לסבול מירידה של 10% במכירותיהם, כתוצאה מביטול עסקאות מכירה בשבועות הקרובים. בסך הכול מגיע, איפוא, הנזק מהירידה במכירות לעשרות מיליוני שקלים.

ישראל היא יצואנית עוף קטנה יחסית: יצוא העוף לאירופה מסתכם בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. יצואנית העוף הגדולה ביותר היא תנובה, המייצאת עוף ב-5 מיליון שקלים בשנה. בהנחה שהאיסור האירופי על יבוא בשר מישראל יישאר בתוקף במשך שנה, תפסיד תנובה כ-5 מיליון שקלים והמשק כולו יפסיד כמה עשרות מיליוני שקלים.

האם החברות והקיבוצים צפויים להתאושש מהפגיעה, או שחלקם עשויים להיקלע לפשיטת רגל?

לדברי יו"ר המועצה האזורית אשכול, אורי נעמתי, מהווה ענף הלול חלק קטן מהכנסות מרבית המושבים והקיבוצים באזור. נעמתי מעריך כי המגיפה לא תגרום לקריסה כלכלית של יישובים שלמים. גם הלולים שמחזיקות חברות אמבר וקונישכן במושבי האזור אינם מהווים חלק גדול מפעילותן העסקית של אותן חברות, ובענף החקלאות מעריכים שאבדן הלולים אינו מסכן את קיומן של שתי החברות.