שפעת העופות: מי יקבל חיסונים ומתי?

בעבר, מגפות של אבעבועות שחורות ושל שיתוק ילדים (פוליו) המיטו חורבן על האנושות, אך חיסונים נרחבים הביאו מחלות אלו אל סף כיליונן. למרבה הצער, גישה זו אינה יעילה לגבי שפעת, לפחות כל עוד אין התקדמות של ממש בטכנולוגיית החיסונים.

לכתבה הראשונה בסדרה - לחצו כאן .

לפרויקט מיוחד בנושא - לחצו כאן .

ואכן, אם תפרוץ בקרוב מגפה עולמית של שפעת, הכנת החיסונים נגד הזן שיצוץ תהיה איטית ומייסרת ותאכזב בכמויות. ביולוגיה, כלכלה ושאננות, כולן תורמות לבעיה.

זני שפעת רבים מתקיימים בעת ובעונה אחת, וכל אחד מהם מתפתח ללא הפוגה. "ככל שההתאמה בין החיסון לנגיף טובה יותר, כך יכולה מערכת החיסון להתגונן מפניו טוב יותר." מסביר גלין. לכן מכינים היצרנים כל שנה חיסון חדש כנגד שלושת הזנים המאיימים ביותר. בתחילה מבודדים ביולוגים את הנגיף, ואז משנים אותו באמצעות תהליך הקרוי גנטיקה הפוכה (reverse genetics) ויוצרים נגיף להזרעה. בבתי חרושת לחיסונים, מזריקים רובוטים את נגיף ההזרעה לביצים מופרות שהטילו תרנגולות שגדלו בתנאים היגייניים. הנגיף מתרבה בתוך הביצים בקצב מסחרר.

חיסון להזרקה מתקבל באמצעות פירוק הנגיף בשיטות כימיות ובידוד החלבונים בעלי תפקידי מפתח הנקראים אנטיגנים. החלבונים האלה הם המעוררים את מערכת החיסון האנושית לייצר נוגדנים מתאימים. סוג שונה של חיסון, הניתן בתרסיס ולא בזריקה, מכיל נגיף חי הפגוע במידה כזו שהוא יכול להדביק אך לא לגרום למחלה. נדרשים שישה חודשים עד שהנגיף המבודד הופך לבקבוקוני החיסון הראשונים.

מכיוון שאנשים לא נחשפו בעבר לזן שפעת מגפתי, יזדקק כל אחד לשתי מנות: מנה ראשונה, ולאחר כארבעה שבועות מנת דחף. כך יעברו לפחות שבעה או שמונה חודשים מתחילת המגפה עד שאפילו הראשונים בתור לקבלת חיסון יפתחו תגובה חיסונית.

התור הארוך מתחיל כאן

וללא ספק יהיה תור. הייצור הכלל עולמי של חיסון לשפעת מסתכם ב-300 מיליון מנות בשנה בקירוב. רובן מיוצרות באירופה ורק שני מפעלים פועלים בארה"ב. בחורף שעבר, כשמתקן של חברת כירון בבריטניה נסגר עקב זיהום, הפעילו חברות סאנופי-פסטר (Sanofi-Pasteur) ומד-אימיון (MedImmune) את קווי הייצור האמריקנים שלהן במלוא המרץ וייצרו 61 מיליון מנות. ה-CDC ממליץ על חיסון שפעת שנתי לקבוצות סיכון שמספר הנמנים עמן בארה"ב הוא כ-185 מיליון בני אדם.

כעת פועל המפעל של סאנופי בתפוקה מלאה 365 יום בשנה. ביולי 2005 הניחה החברה אבן פינה למתקן חדש בפנסילבניה שיכפיל את התפוקה שלה ב-2009. אפילו במקרה חירום "יהיה קשה מאוד להקדים את לוח הזמנים," אומר ג'יימס ט' מת'יוס, מקבוצת התכנון למגפות של סאנופי. לדבריו אי אפשר להמיר מפעלים המייצרים סוגים אחרים של חיסונים לייצור זריקות שפעת.

פסקל וורטלי מתכנית החיסון האמריקנית של CDC מעלה בעיה נוספת. מגפות עולמיות חופפות בדרך כלל לעונת השפעת הרגילה והמפעלים של חיסוני השפעת אינם יכולים לייצר שני זנים במקביל. הדובר של סאנופי, לן לבנדה מסכים ש"ייתכן שנעמוד בפני בחירתה של סופי: האם להפסיק לייצר את החיסון העונתי כדי להתחיל לייצר את החיסון כנגד המגפה."

מד-אימיון שואפת להגביר את ייצור החיסון שניתן כתרסיס משני מיליון מנות בשנה ל-40 מיליון מנות עד 2007. אבל גלין מזהיר שייתכן שיהיה זה מסוכן מדי לתת חיסון חי שמקורו בזן מחולל מגפה. קיים סיכוי קטן, הוא אומר, שנגיף החיסון יחליף גנים עם נגיף שפעת "רגיל" באדם וייצור זן מסוכן עוד יותר של שפעת.

מכיוון שעיכובים ומחסור בחיסונים למגפה הם בלתי נמנעים, אחד התפקידים החשובים ביותר של תכניות לאומיות לזמן מגפה הוא לגרום למנהיגים פוליטיים להחליט מבעוד מועד אילו קבוצות יחוסנו ראשונות ואיך תאכוף הממשלה את ההחלטות. הוועדה המייעצת האמריקנית לחיסונים המליצה ביולי 2005, שהזריקות הראשונות שיצאו מפסי הייצור יינתנו לפקידי ממשלה, לאנשי שירותי הבריאות, לעובדים במפעלים לייצור חיסונים ותרופות לשפעת, לנשים בהיריון ולקשישים, ולתינוקות ולאנשים חולים שממילא מקבלים קדימות בקבלת זריקות חיסון שנתיות. מעגל ראשון זה כולל כ-46 מיליון אנשים בארה"ב.

בארה"ב לא ממהרים להבטיח חלוקה הוגנת

לעוסקים בתכנון ב-CDC, אומרת וורטלי, "יש תחושה עזה שעלינו להגיד מבעוד מועד שהממשלה תקנה כמות מסוימת של חיסונים כדי להבטיח חלוקה הוגנת." אוסטרליה, בריטניה, צרפת וממשלות אירופיות אחרות מנסחות חוזים עם יצרני חיסונים בדיוק לשם כך. עד כה, ארה"ב לא עושה כן.

בכללו של דבר יוכלו ממשלות לעקוף את מכשלות האספקה באמצעות אגירת חיסונים. הן יצטרכו לעדכן את המאגרים כל אימת שזן שפעת חדש יאיים להתפשט בעולם, וגם כך יפגרו המאגרים מן הסתם, בצעד אחד או שניים אחרי המחלה. למרות זאת, אומרת וורטלי, "הגיוני לאגור חיסונים של H5N1 במצבו הנוכחי, כי גם אם לא תהיה התאמה מלאה, סביר להניח שהחיסון יספק הגנה כלשהי" כש-H5N1 יתפתח ויגרום למגפה עולמית.

לצורך כך, הפיץ המכון האמריקני לאלרגיות ולמחלות מידבקות (NIAID) ב-2004 נגיף להזרעה מזן H5N1 שיוצר על ידי מדענים בבית החולים למחקר סנט ג'וד בממפיס מנפגע וייטנאמי. בשל כך, הזמינה המחלקה האמריקנית לבריאות ולשירותי אנוש שני מיליון חיסונים לזן זה מסאנופי. ניסויים בבני אדם החלו במארס 2005, ו"התוצאות הראשוניות מהניסויים הקליניים מראות שהחיסון יהיה יעיל," אומר אנתוני ס' פוסי, מנהל NIAID. "מזכיר המחלקה, מייקל לוויט, מנסה להשיג עד 20 מיליון חיסונים," הוא מוסיף. (לוויט הודיע בספטמבר 2005 שהמחלקה הגדילה את ההזמנה לחיסונים ל-H5N1 ב-100 מיליון דולר.) לדברי גלין, היצרנים הקיימים כיום יוכלו לתרום לכל היותר 20-15 מיליון חיסונים לשנה למאגר האמריקני.

ואולם הערכות אלו הן כנראה אופטימיות מדי. הניסוי הקליני בחן ארבעה ריכוזים שונים של אנטיגן. בזריקה רגילה כנגד שפעת יש 45 מיקרוגרם חלבון והיא מכילה שלושה זני שפעת. עובדי ציבור ציפו ש-30 מיקרוגרם של אנטיגן H5N1, המספיקים לשתי זריקות בנות 15 מיקרוגרם, די בהם כדי לעורר חסינות. אבל התוצאות הראשוניות של הניסוי מעידות שדרושים 180 מיקרוגרם של אנטיגן כדי לחסן אדם אחד.

משום כך, הזמנה של 20 מיליון מנות חיסון רגילות ל-H5N1 תספיק לחיסון 3.3 מיליון בני אדם בלבד. ייתכן שהמספר האמיתי אף נמוך מזה, משום שזני H5 אינם מתרבים היטב בביצים, כך שתפוקת האנטיגן הפעיל קטנה מן הרגיל. עם זאת, יכול להיות שתמונה עגומה זו תתבהר כש-NIAID תנתח את התוצאות הסופיות של הניסוי. ייתכן גם שיהיה אפשר להגדיל את מספר החיסונים באמצעות שימוש בסייענים - adjuvants - חומרים הניתנים כתוספת לחיסון כדי להגביר את התגובה החיסונית, או בגישות חדשניות לחיסון, כמו הזרקת החיסון לעור במקום לשריר.

אם כן, אגירת כמויות גדולות של חיסון בטרם מגפה - אף על פי שאינה בלתי אפשרית, היא בהחלט אתגר. תוקפם של חיסונים פג לאחר שנים ספורות. בקצב הייצור הנוכחי, מאגר חיסונים לעולם לא יגיע ל-228 מיליון המנות הדרושות כדי לחסן את שלוש הקבוצות הנמצאות בעדיפות הגבוהה ביותר, שלא לדבר על כ-600 מיליון המנות הדרושות לחיסון כול תושבי ארה"ב. ארצות אחרות עומדות בפני מגבלות דומות.

הסיבה העיקרית לתפוקה המוגבלת הזאת, מסביר מת'יוס, היא ההחלטות העסקיות של יצרני החיסונים המכוונות לענות על הדרישה לחיסונים השנתיים בלבד. "אנחנו באמת לא רואים את המגפה העולמית עצמה כהזדמנות עסקית," הוא אומר.

כדי לעורר עניין אצל היצרנים, "עלינו להציע מספר תמריצים, החל מביטוח חבות, דרך שולי רווח משופרים וכלה בקניות מובטחות," מודה פוסי. פתרונות ארוכי טווח, מתנבא גלין, יגיעו מטכנולוגיות חדשות שיאפשרו ייצור יעיל יותר של חיסונים, הגברת ייצור מהירה יותר, חיסון יעיל במינונים נמוכים יותר וייתכן אף חיסונים שיהיו יעילים באותה מידה לכל זני השפעת.