ירושלים: משמרים את "בית בונם"
הבניין ברחביה שתוכנן ע"י האדריכל והצייר ליאופולד קרקואר, והיום משמש את בנק לאומי, ישוקם וצורתו המקורית תוחזר אליו
מצבם של המבנים ההיסטוריים בירושלים מעורר לא מעט דאגה בקרב שוחרי השימור. דו"ח שהוכן במועצה לשימור אתרים מצביע על הזנחה גדולה בנושא, ואחת הדוגמאות לכך היא שכונת הבוכרים. אבל הנה בשורה טובה בנושא: עיריית ירושלים מקדמת תוכנית לשימור "בית בונם", בפינת הרחובות רמב"ן וארלוזורוב - בשכונת רחביה, בשיתוף בנק לאומי ובביצוע משרד רוזנפלד ארנס אדריכלים.
הבית בן שתי הקומות נבנה בשנים 1936-1935 ביוזמת משפחת בונם, על פי תוכניותיו של האדריכל והצייר ליאופולד קרקואר. הבניין שימש כבית דירות להשכרה אך גם בעליו התגוררו בו - בקומת הקרקע ד"ר פאול ואירמה בונם, ובקומה השנייה הרמן ודלפינה בונם, כולם, אגב, עלו לארץ מגרמניה. בשנת 1967 נמכר הנכס עם דייריו המוגנים לבנק לאומי ומאז ועד היום משמש הבניין סניף בנק.
בית בונם הוכתר כ"אחת היצירות הקנוניות של אדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ובירושלים בפרט". הוא תוכנן כקומפוזיציה של גושים גיאומטריים פשוטים, הקשורים ביניהם באמצעות מרפסות, חצר פנימית ופתחים שנבחרו בקפידה. גדרות פיתוח שליוו את הטופוגרפיה והיוו חלק בלתי נפרד מהבניין, נהרסו בשל שינויים שחלו עם השנים בתוואי הכביש והפיתוח הסביבתי. שינויים חיצונים נוספים בפתחים ובחצר הפנימית, כמו גם צביעה נשנית וחוזרת של הבניין והתקנת ציוד חיצוני, הביאו לפגיעה ביצירה האדריכלית.
כשבעים שנה לאחר בנייתו, החליט בנק לאומי על שיפוץ יסודי, פנימי וחיצוני של הבניין. לצורך תכנון עבודת השימור, בוצע תחקיר היסטורי שבמהלכו נמצאו התוכניות המקוריות, רואיינו קרובי משפחה והוגש תיק תיעוד היסטורי, בשיתוף עם אדריכל עלי ורדי, לעיריית ירושלים.
בנק לאומי נענה לבקשת מהנדס העיר היוצא, אדריכל אורי שטרית, ועבודת השימור תתועד בסרט.
במסגרת עבודות השימור, ישוחזר המבנה לפרטיו ולפתחיו המקורים, יוסרו כל התוספות, תוסר התקרה האטומה שמעל לחצר הפנימית ובמקומה תונח תקרת זכוכית. הכניסה לבנק תתבצע דרך החצר המקורית, שם יוצב כסא שנמצא לאחרונה בקיבוץ חניתה שבצפון, פרי תכנונו של קרקואר. בחלל הזה, תתקיים גם תצוגת קבע על האדריכל ויצירתו.
חדרי אוכל וציורי פרחים
ליאופולד קרקואר, אדריכל ומהנדס בהכשרתו, נולד בוינה בשנת 1890 ועלה לארץ בשנת 1924. הוא תכנן מבנים בכל רחבי הארץ, ביניהם בתי מגורים בירושלים ובחיפה, את חדרי האוכל בקיבוצים בית אלפא ותל יוסף, ואת מוזיאון אוסישקין בקיבוץ דן. הוא נודע גם בשל ציורי הנוף והטבע הייחודיים של ירושלים, דמויותיה האנושיים וכן רישומי פרחים, עצים וקוצים. קרקואר נפטר בירושלים בשנת 1954. בתו, הארכיאולוגית פרופ' טרודה דותן, סייעה ותמכה בתהליך החקר ההיסטורי לתיעוד שימור הבניין.
לפנייה לכתב/ת 
