מצב הגמלאים בישראל: מהגרועים בעולם המערבי

הזינוק של מפלגת הגמלאים לתוך הכנסת אינו צריך להפתיע את מי שמכיר את יחסה של מדינת ישראל לגימלאיה. מחקרים שונים מראים שקצבת הזיקנה בישראל היא מהנמוכות במערב, ישראל היא מהמדינות היחידות שאינן מעניקות ביטוח פנסיוני כללי והרפורמות של השנים האחרונות פגעו בעמיתי קרנות הפנסיה ב-30%. מומחים לכלכלה וחברה: "מצב הרוח שהעלה את הגמלאים מבוסס על צרות אמיתיות"

המערכת הפוליטית הגיבה בהפתעה לזינוק של מפלגת הגמלאים בבחירות, בשל היותה סיעה "צעירה" ולא מוכרת. עם זאת, מי שמכיר את מצבם של הגמלאים בישראל לא היה צריך להיות מופתע.

הכנָסת הגמלאים מבוססת על קצבה ממשלתית וחיסכון פנסיוני בשווקי ההון. כמעט כל מדינות העולם המערבי, למעט ארה"ב וישראל, מעניקות לכל אזרח פנסיה ממלכתית, המשלבת קצבה ממשלתית וחיסכון פנסיוני.

בישראל אין פנסיה ממלכתית, למעט הקִצבה של הביטוח הלאומי. לכמחצית מהעובדים והגמלאים במשק אין שום ביטוח פנסיוני והם תלויים לגמרי בקצבת הביטוח הלאומי.

מנתוני ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD) וממחקרים של בנק ישראל המבוססים על אותם נתונים עולה כי קצבת הביטוח הלאומי היא מגמלאות הפנסיה הממלכתית הקטנות בעולם המערבי, אם לא הקטנה בהן. קצבת הזיקנה בישראל נמוכה גם ביחס ליוקר המחיה ומזו שמקבלים קשישים במדינות שיוקר המחיה בהן נמוך מבישראל, כמו פורטוגל ויוון.

"בארה"ב, מדינה שאינה ידועה כסוציאליסטית במיוחד, מקבל כל פנסיונר קצבה ממשלתית של כ-50% מהשכר הממוצע במשק", מציין פרופ' אריה ארנון מאוניברסיטת בן-גוריון, "בישראל, לעומת זאת, הוא מקבל כ-20% מהשכר הממוצע".

אם לא די בכך, ביצעו הממשלות האחרונות שורת רפורמות שפגעו בביטוח הפנסיוני של העובדים והגמלאים שכן מבוטחים בקרנות הפנסיה, תוך כדי הפרטתן. מחקר משותף של המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' אביה ספיבק, ופרופ' רמי יוסף מאוניברסיטת בן-גוריון, קובע שהרפורמות פגעו ב-30% בזכויות הפנסיוניות של עמיתי קרנות הפנסיה הישנות והחדשות כאחד. המחקר ממליץ לכנסת ממשלה להנהיג חוק פנסיה חובה כדוגמת זאת הקיימת באירופה. ספיבק ויוסף ערכו את המחקר במסגרת "התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר".

"פגעו גם במי שכבר פנסיונר"

"הרפורמות שביצעו הממשלות האחרונות פגעו בגימלאים בארבע דרכים שונות", קובע ספיבק, "ראשית, קצבת הביטוח הלאומי, שהיא זעומה בלאו הכי, קוצצה עוד יותר. שנית, גיל הפרישה עלה. שלישית, לוחות תוחלת החיים עודכנו כך שתוחלת החיים של כל פנסיונר חושבה כגבוהה יותר. כתוצאה מכך, הקרנות פורסות את הפנסיות של העמיתים על שנים רבות יותר והעמיתים מקבלים מדי שנה פחות. רביעית, דמי הניהול שקרנות הפנסיה רשאיות לגבות מהעמיתים עלו. העלאת דמי הניהול עלתה לכל פנסיונר בממוצע ב-10% מזכויותיו.

"רפורמות בפנסיה לרעת העמיתים התבצעו בשנים האחרונות במדינות רבות. ואולם, יש כלל מוסכם בעולם לפיו פוגעים בחיסכון של צעירים שעדיין רחוקים מהפנסיה ולא במי שכבר פנסיונר ובמי שקרוב לפנסיה. זאת, גם מתוך הגינות וגם בשביל לתת לעמיתים זמן להתארגן למצב החדש. מי שהוא כבר בן 60 ופתאום שינו לרעתו את הכללים, מה הוא יכול לעשות? למשרד האוצר היה חשוב מאוד לפגוע אפילו במי שכבר פנסיונר. היה חשוב מאוד, משום מה, להעלות את דמי הניהול שמשלמים הפנסיונרים לחברות הביטוח".

"העלאת דמי הניהול היא הרפורמה המקוממת מכולם", אומר פרופ' ארנון, "אם ביצעו רפורמות בגלל שיש לקרנות גרעונות אקטואריים והיה חשש, כביכול, לקיומן של הקרנות, למה נותנים להן לגבות מהעמיתים יותר כסף ולהרוויח יותר על חשבונם?.

"הרפורמות בפנסיה גם שונות מרפורמות שנעשו בחו"ל כיוון שהן נעשו בחקיקה, ללא הסכם כלשהו עם המבוטחים עצמם או עם מי שמייצג אותם", מוסיף ארנון.

האם השינויים לרעה בפנסיה לא היו הכרחיים?

ארנון: "חלק מהשינויים היו הכרחיים ונעשים גם במדינות אחרות בעולם. ואולם, כמעט לא הייתה מדינה שבה פגעו בפנסיה בצורה חדה, מהירה ופתאומית כל כך והפעילו סעיפים רבים כל כך של פגיעה. זה לא היה חיוני".

ספיבק מטיל ספק בעצם נחיצותם של השינויים. "בשנת 2002 המשק היה במצב רע, וייתכן שהיה צורך בקיצוץ כלשהו בקצבאות הביטוח הלאומי, אבל בשנתיים האחרונות מצב המשק השתפר וניתן, וצריך היה, להחזיר את הקצבאות. השינויים בקרנות הפנסיה בכלל לא קשורים למצב המשק ולכן אי אפשר לקבוע בצורה פסקנית שהם היו חיוניים".

"מצב הרוח מבוסס על צרות אמיתיות"

"הגמלאים היא מפלגה של מצב רוח", אומר ארנון, "אבל משיחות עם אנשים ברחוב שהחליטו להצביע להם, ולא כולם גמלאים, עולה שמצב הרוח הזה מבוסס על סיבות רציניות ועל צרות אמיתיות. האנשים אומרים: 'מגיע להם, דפקו אותם, אני מצביע בשביל סבא שלי ובשביל הפנסיה שלי. אני לא יודע הרבה על המפלגה מהבחינה הפוליטית והאם היא תתקן את העוולות, אבל הזעקה לשינוי שהצמיחה את המפלגה הזאת היא צודקת ואותנטית'.

"תוצאות הבחירות מוכיחות שבניגוד למה שאמרו פרשנים רבים במהלך המערכה, הנושא החברתי-כלכלי אכן עלה לראש סבר היום", מסכם פרופ' ארנון.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

שלחו כתבה שתף ב- שתף ב-

פתיחת כל התגובות סגירת כל התגובות

תגובה חדשה

הצג: