יו"ר עמותת יתומי צה"ל: אל תפרידו בין דם לדם

הרעיון של האלוף אלעזר שטרן להבחין בין חיילים שמתו בנסיבות מבצעיות לאחרים הוא חוליה נוספת ביחס המזלזל של המדינה כלפי היתומים, שכל יום סוחבים את הכאב הנורא. מיציאה לקרב הירואי, דרך תאונת אימונים ועד תאונת דרכים בחופש, מותו של חייל הוא מותו של חייל. ההצעה לקבור את זה פה ואת זה שם זו אפלייה, על סף הגזענות.

המחוקק ראה בשעתו ביתום דבר קטן ומציק, שלא צריך להתייחס אליו. החוקים של שנות ה-50 חוקקו על סמך ההבנה של התקופה ההיא, אבל התקופה השתנתה, חלק מהחוקים השתנו אבל החוקים הנוגעים ליתומי צה"ל - לא.

בא אדון שטרן ואומר לנו שעכשיו יש פטנט חדש. דרך חדשה לחסוך כספים. הרי זה מתיישב בקנה אחד עם מדיניות של הזנחה, השפלה ואפלייה חוזרת ונישנית לאורך כל השנים.

אני מסרב להפריד בין דם לדם משום שהמציאות הצבאית היא לא מציאות חברתית. אם מפקד מתעלל בחייל והחייל מתאבד, הוא לא מת במסגרת תפקידו הצבאי? החייל שנהרג בתאונת דרכים כשחזר מפעילות הוא חייל לכל דבר ועניין, הוא היה מגויס. הרי האנשים הללו היו בשירות צבאי. אם היו קוראים להם לקרב, הם היו מסכנים את חייהם. לך תפריד בין עניין לעניין ובין מקרה למקרה.

אנחנו מדברים על סבל בלתי נסבל למשפחה. אנשים מתמוטטים, משפחות נהרסות. זה נכון שיש את השרלטנים, השקרנים והפרזיטים שמנסים להיתלות על החברה ועל המדינה ולהוציא הטבות שלא מגיעות להם, אבל אלה מיעוט לא משמעותי ולא יכול להיות שבגללם כל יתומי צה"ל בישראל לא יקבלו את התמיכה הכלכלית והנפשית לה הם זכאים. בגלל כמה תפוחים רקובים לא זורקים את הסל.

אנחנו, משפחת השכול, הקרבנו את האנשים הכי יקרים וחשובים לנו בחיים, ואנחנו צריכים להתחנן על זכויותנו. זה לא משנה איך חייל נהרג, זה משנה שהוא היה חייל. ולכן כל חלל הוא חלל מעצם היותו חייל.

עדי כספי הוא מייסד ויו"ר עמותת יתומי מערכות ישראל וצה"ל. דעתו אינה מייצגת בהכרח את דעת העמותה