בערוץ יחסים אנחנו מתרועעים עם האויבים
אלמלא האינטרנט, דעות רבות היו נשארות ספונות בנבכי התאים האפורים שלנו, או בשיחות סלון של שישי בערב. מצד אחד זה טוב, כי דעות שאולי הן פוגעניות לא היו נחשפות, ומי שעלול להיפגע מהן לא היה שומע אותן ונעלב. מצד שני, אולי זה לא טוב. כי רק כשהדעות האלה נחשפות, ניתן להגיב עליהן, להשמיע את הדעה הנגדית, לפתח דיון, להבהיר, לאוורר
כשאתה מדבר בבית או בבית קפה עם החברים שלך, אז הם יכולים להסכים איתך, או לא, והאמירות האלה שלכם יכולות להעביר ערב נחמד, או לפחות כמה דקות שיחה ערה. יש להניח שהחברים שלך יהיו פחות או יותר שותפים לדעותיך, אחרת הם לא היו חבריך לאורך זמן. וגם אם יש בך "גזענות" מסוימת, ובינינו, מי לא "גזען" כלפי מגזר זה או אחר, זה יעבור לך בשלום, כי זה חלק ממך, החברים יודעים לקבל אותך עם השטויות שלך.
מה זה "גזענות" במרכאות? כי לרוב זה בכלל לא קשור ב"גזע". וגם כי לכל היותר אנחנו רוצים להתעלם מהאחר, להשמיץ אותו, או לפחות לקטר עליו. בין זה לבין האנלוגיות על תורת הגזע, או על גרמניה הנאצית, אין שום קשר.
בעיקר סטיגמה, דעה קדומה, סטריאוטיפית, נגד האחר והשונה
גזענות במרכאות היא בעיקר סטיגמה, דעה קדומה, סטריאוטיפית, נגד האחר והשונה. לכל אחד יש את זה בראש. אם אתה מזרחי, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על האשכנזים. אם אתה פולני, אתה יכול להגיד דברים על המרוקאים. ואם אתה רזה, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על שמנים. ואם אתה חכם, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על טפשים, או על פחות חכמים ממך. ואם אתה רוסי או אתיופי, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על הישראלים. ואם אתה ישראלי, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על הרוסים ועל האתיופים, ואם אתה הומו, אתה יכול להגיד דברים "גזעניים" על הסטרייטים, ולהפך, כמובן, וכן הלאה.
בזמן האחרון נחשפתי, ואפילו הייתי חלק, לסוגיה הזאת מכל מיני צדדים. רשימה שכתבתי על העדפתי האישית והרדודה לגברים גבוהים עוררה את זעמם של הלא-גבוהים. כעורכת, אישרתי פרסום מאמר פילוסופי שהעלה שאלות לגבי הורות חד-מינית וגרר מצד אחד מתקפות על הסטרייטים "השמרניים", מצד שני על ההומואים והלסביות "הסוטים", ומצד שלישי - על הפילוסופים שמזיינים את השכל ואיזה מין מקצוע מופרך זה בכלל. ורשומה שפרסם בבלוגו חבר שלי על התנהגות בהמית של אשה שמנה מאוד בבית קפה גרמה לכך שכל פורום "שמנות ויפות" הוקיע אותו כגזען בעל מוח אפונה.
אלמלא האינטרנט, דעות רבות היו נשארות ספונות בנבכי התאים האפורים שלנו, או בשיחות סלון של שישי בערב. מצד אחד זה טוב, כי דעות שאולי הן פוגעניות לא היו נחשפות, ומי שעלול להיפגע מהן לא היה שומע אותן ונעלב. מצד שני, אולי זה לא טוב. כי רק כשהדעות האלה נחשפות, ניתן להגיב עליהן, להשמיע את הדעה הנגדית, לפתח דיון, להבהיר, לאוורר.
בהנחה שבדיונים האלה משתתפים אנשים אינטליגנטיים ותרבותיים (ואני מקווה שזו אינה אמירה גזענית נגד הפחות אינטליגנטים והפרימיטיביים, אבל גם אם כן - נדמה לי שלפחות לגבי אמירה אינטליגנטית יש קונצנזוס, לעומת אמירה סתמית וריקה מתוכן), אני חושבת שיש בכך רק תועלת. במקום שאותן מחשבות "גזעניות" שיש לכל מגזר/עדה/מבנה גוף/צבע שיער כלפי השונים מהם ימשיכו לקנן בראש, או להישמע רק בחדרי-חדרים, אפשר לדבר עליהן בגלוי.
אז יש או אין מלחמת מינים?
בערוץ יחסים יש כתבות לא מעטות שמעוררות באזור התגובות מעין "מלחמת מינים". מטבע הדברים, כשכותבים על משהו מחדדים אותו, מבליטים, מקצינים, אחרת זה יהיה משעמם. לפעמים, כדי לצאת משעשעים, כי אחרי הכל אנחנו במדיום שאמורים להעביר בו את הזמן בכיף, אנחנו אפילו די מגזימים. וכך יוצא שרשימות ה"עשרה דברים שצריך לדעת על נשים", "עשר המכות בדייטינג", "הפורנו מקלקל את הגברים" וכדומה נקראות כמו מערכון או קטע סטנד-אפ ומשמשות קרקע פוריה להתכתשויות מילוליות בין זכרים לנקבות.
אחת המגיבות הקבועות, מיכלי מותק, כתבה כאן פעם שאין מלחמה בין המינים, ושהוויכוחים האלה מיותרים. אני נוטה להסכים עם הרישא של המשפט הזה. נכון, אין מלחמה בין המינים, להפך, אנחנו די מחבבים אלה את אלה, ולא כל כך ברור מה היינו עושים אלמלא היה עולמנו מורכב מפרטים משני המינים (ויסלחו לי הקוראים החד-מיניים).
ואם אכן יש מלחמה כזאת, אז אף אחד לא ינצח בה, כי אנחנו כל הזמן מתרועעים עם האויב, כלשונו של הנרי קיסינג'ר. אבל אני חולקת על הסיפא של דברי מיכלי מותק. אני לגמרי לא חושבת שהוויכוחים האלה מיותרים. לדעתי, הם דווקא חשובים ומאירי עיניים. כי פתאום, בזכות המדיום הזה, כולנו זוכים להיות "זבובים על הקירות" במלתחות של האחר.
בדיונים האלה, גם אם הם גולשים לעיתים לגסות רוח ולמתקפות אישיות, נשמעים גם הרבה מאוד דברי טעם. אנחנו לומדים להכיר את האחר, ולראות בו מעבר לסטריאוטיפ, לטוב ולרע. ומי יודע, אולי אפילו ייצא מכאן גם איזה שידוך יפה.
לפנייה לכתב/ת 
