13 שנים אחרי: תיק חנית קיקוס ייפתח?

שמונה שנים לאחר שנשלח למאסר עולם מתכוון סולימאן אל-עביד, שהורשע באונס וברצח הנערה חנית קיקוס ז"ל, להגיש בקשה למשפט חוזר על הרשעתו בפרשה. 

אל-עביד, תושב רהט, מרצה את עונשו בכלא איילון שברמלה. לכל אורך הדרך טען כי הוא חף מפשע וכי ההודאה במעשים, בהם הורשע בסופו של דבר, הוצאה ממנו בכוח ולאחר עינוי והתעללות מצד חוקריו. גורמים המעורבים בפרשה אמרו ל"ידיעות אחרונות" כי לאחרונה חלה תפנית בפרשה, לאחר שהוא שב על טענותיו אלו באוזניה של עובדת סוציאלית. ייתכן שגם מצבו הרפואי ישמש עילה לבקשה למשפט חוזר.   

את הבקשה לפתוח בהליך המורכב של הוראה על משפט חוזר צפוי להגיש בקרוב עו"ד אביגדור פלדמן ליועץ המשפטי לממשלה. במשפחת אל-עביד הביעו השבוע תקווה כי אכן יתקיים משפט חוזר בפרשה, וסולימאן יזוכה מכל אישום. גם הוריה של קיקוס ז"ל, שעברו בשנים האחרונות להתגורר בראשון לציון, תומכים בפתיחת התיק, כדי להסיר כל צל של ספק בשאלה הטעונה, מיהו האדם שאנס ורצח את בתם.  

רפי קיקוס, אביה של חנית ז"ל, נכח בכל אחד מהדיונים בבתי המשפט ולדבריו יש לעשות הכל כדי לגלות את האמת. "אני נותן אמון במערכת המשפטית של מדינת ישראל כי אני חי פה, אבל זה עדיין לא אומר שלא יכולות לקרות טעויות", אמר היום ל-ynet. "לדעתי, יכול להיות שבמקרה הזה הייתה טעות. אני יכול להגיד בפה מלא שלא הייתה שום הוכחה חותכת שיכולה לקשור את אל-עביד באופן ישיר לרצח. גם השופטים עצמם לא היו בטוחים.

"ברור שלמשטרה לא קל היום לבוא ולהגיד 'טעינו'. הם גם לא יגידו את זה על סמך השערות. הבעיה שלהם תהיה אם יהיו הוכחות שאיתן אי אפשר להתכווח. זה לא שאני נלחם נגד המשטרה או בית המשפט, אני בסך הכל רוצה צדק ושהאמת תהיה ברורה בלי ספקות".

חילוקי דעות בקרב השופטים

הרצח שהסעיר את המדינה התרחש ביוני 1993. חנית קיקוס, נערה בת 17, יצאה מביתה שבאופקים לכיוון באר-שבע. הפעם האחרונה בה נראתה בחיים הייתה בטרמפיאדה שביציאה מאופקים. מאז נעלמו עקבותיה, וכוחות המשטרה ומתנדבים פתחו בחיפושים נרחבים.

שמונה ימים לאחר ההיעלמות נעצר אל-עביד, בעקבות דיווח ולפיו באותו יום נראה באתר הפסולת דודאים. לאחר מספר ימי חקירה, במהלכה הוכנס גם מדובב משטרתי לתא המעצר, הודה אל-עביד באונס וברצח, אך לא ידע להצביע על המקום שבו הטמין את הגופה.

משפט הרצח היה מן המורכבים שידעה המערכת המשפטית בישראל, וכלל מספר שלבים. תחילה הורשע אל-עביד בבית-

המשפט המחוזי בבאר-שבע ברצח ובאונס. שני שופטים הרשיעו אותו, ואילו השלישי ביקש לזכותו מחמת הספק. הוא נשלח למאסר עולם. לאחר מכן עירער לבית-המשפט העליון, ובסמוך לדיון נתגלו באקראי שרידי גופתה של הנרצחת בבור ניקוז בבאר-שבע. בעקבות כך הוחזר התיק למחוזי, שם הורשע אל-עביד בשנית ברוב קולות.

אל-עביד עירער שוב לעליון, שם הגיע כל אחד מהשופטים למסקנה שונה: אחד ביקש להותיר את ההרשעות ברצח ובאונס, שני ביקש להרשיעו באונס בלבד ושלישי - לזכותו מכל האישומים. לבסוף הורשע רק באונס, התיק הוחזר שוב למחוזי ושם נגזרו עליו 12 שנות מאסר. אלא שלאחר מכן, לבקשת המדינה, התקיים דיון נוסף בעניינו בהרכב מורחב בבית-המשפט העליון, ושם פסק רוב של 6 שופטים מול 3 כי הוא רצח ואנס את קיקוס - והעונש תוקן שוב למאסר עולם.