ניחוח עכבישה

עונת החיזור בעיצומה ובקרב העכבישים האוסטרלים אדומי הגב יש תכונה רבה. רבים מהם נמצאים כעת במסע תובעני בדרך לאיתור הנקבה המושלמת שתהיה מוכנה להזדווג עימם. העכביש האוסטרלי אדום הגב (Latrodectus hasselti) הוא בן דודה של האלמנה השחורה, מגיע לגודל של 3-4 מ"מ בלבד. נקבת העכביש שוקלת פי 100 עד 200 מן הזכר, שמסוגל להאריך חיים בין ארבעה לשמונה שבועות. הנקבה זוכה לתוחלת חיים ארוכה יותר ומסוגלת לחיות גם שנתיים.

חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה ערכו ניסויים בעכבישים האוסטרלים אדומי הגב על מנת לבדוק כיצד משפיעה נוכחות "נשית" על התפתחותם המינית.

העכביש הזכר נוטה להשאר בדרך כלל בסביבת קורי הרשת בה נולד והוא נוטש אותה רק לאחר שתנאי מזג האוויר מתאימים למעבר, על מנת שיוכל לטוות לעצמו את דירת הרווקים החדשה שלו. לאחר שסיים להתאקלם בין קורי הדירה, העכביש מתחיל לאגור מלאי מספיק של שומנים, שיעזרו לשרוד את המסע המפרך באיתור הנקבה הפוטנציאלית ובאנרגיות הרבות הדרושות על מנת לחזר אחריה.

לאחר שהעכביש הגיע לבגרות מינית הוא מפסיק לאכול ומקדיש את כל שיגרת יומו על מנת למצוא את בת הזוג המושלמת. אין לו את האפשרות להתחבר לרשת ולאתר עכבישות באתרי היכרויות, עליו להיאבק בעולם האמיתי מול יותר משמונה זכרים עקשניים במירוץ ללכוד את תשומת ליבה של נקבת העכביש היחידה בסביבתם.  

החוקר מייקל קאסומוביץ', דוקטורנט מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, סיפר לאתר "אנימל פלאנט" על הישגי המחקר. "מצד אחד, העכבישים רוצים לספק לעצמם אמצעי מחייה רבים בכדי לשרוד את מסע ההזדווגות, מצד שני, הם מחוייבים להתפתח במהירות רבה כדי שיהיו בשלים מבחינה מינית, בדיוק בזמן להזדווג עם הנקבות הבתולות, לפני שהן תיזדווגנה עם זכרים אחרים".

החוקרים אנדרייד וקאסומוביץ' גילו כי העכביש האוסטרלי אדום-הגב מסוגל לקבוע בגיל מוקדם מתי יהיה המועד המוצלח ביותר להאצת התפתחותו המינית ומתי יהיה זה נבון יותר מצידו להמשיך ולהתמקד בבניית מאגרי שומן גדולים. כיצד יודע העכביש מתי להפעיל את "מתג התאוצה"? החוקרים מכנים את המנגנון בשם "ניחוח אישה". "העכבישים עושים זאת מבלי ליצור קשר עם הנקבות, אלא פשוט מריחים שיש נקבות רבות סביבם".

קאסומוביץ' גידל עכבישים אוסטרלים אדומי-הגב ממין זכר, במעבדה באוניברסיטת טורונטו. העכבישים גודלו ללא נוכחות של נקבות סביבם ולא היתה להם אפשרות לראות או לגעת אחד בשני. הסימן היחיד לנוכחות הנשית היה בהורמון הפרומן, שאמור לעורר את תגובת הזכרים. "ניסינו לשחזר מצב בו הזכר הצעיר מתפתח בסביבה בה ישנן נקבות רבות בקרבתו, כך שהוא לא צריך להיות בעל אספקת שומנים גבוהה, להבדיל במצבים בהם הנקבות נמצאות במרחק גדול המחייבים אותו להצטייד באמצעי מחייה רבים על מנת שיוכל לשרוד את המסע החיפושים", אמרו החוקרים.

ברגע שהזכרים יכלו להריח את הנקבות, הם החלו להתפתח במהירות והעדיפו לוותר על גודל גופם על מנת לשפר את יכולת התנועה שלהם. הצורך להגיע ראשונים לנקבות הינו קריטי, על מנת שיוכלו להפקיד מעין "התקן זרע" בגופה של הנקבה, שימנע משאר הזכרים לעבר אותה. רק באמצעות הגעה ראשונית יוכל העכביש להעביר את הגנים שלו האלה, וזאת במידה וישרוד את תהליך ההזדווגות.

"הדבר מספק הסבר מצויין מדוע ישנן וריאציות שונות בגדלי העכבישים בטבע", אמר קאסומוביץ'. "כולם תמיד מצהירים כי עכבישים זכרים קטנים הם כתוצאה מהעובדה שאינם מסוגלים להשיג מספיק משאבים כמו מזון, אך הוכחנו כי הם בכוונה תחילה בוחרים את דרך ההתפתחות המיוחדת הזו".