הדו"ח שמשרד התרבות לא רצה שתראו

דו"ח ביקורת חיצוני חמור על התנהלותה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד לא הובא לידיעת חבר השופטים שהעניק לתזמורת  את פרס ישראל על מפעל חיים, כך נחשף בתחקיר ynet שפורסם ב-6 באפריל. היום אנו חושפים את עיקרי הדו"ח שהוסתר.

משרד החינוך והתרבות סירב למסור את הדו"ח או להתייחס לתכניו, וזאת למרות שממצאיו מעלים סימני שאלה בכל הנוגע לאופן ניהול התזמורת האנדלוסית והשמירה על סדרי מינהל תקין. במשרד אישרו אומנם כי הדו"ח הצביע על ליקויים, אך טענו בתגובה כללית ש"מדובר בדו"ח פנימי משנת 2001 ולנוכח תיקון הליקויים שנעשו, אין מקום למסור אותו לגורם חיצוני". מתגובת המשרד לא ניתן היה ללמוד אילו מהליקויים שצוינו בדו"ח אכן תוקנו. בניגוד לתגובת משרד החינוך, שטען כי "לתזמורת האנדלוסית קיים אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות מדי שנה בשנה", על פי נתוני רשם העמותות שנמסרו לבקשת ynet נמצא כי ליקויים שנמצאו גם ב-2004 הובילו לשלילת "אישור ניהול תקין" מהתזמורת. מתגובת המשרד לא ברור אם החלטת רשם העמותות לשלול מהתזמורת אישור ניהול תקין ב-2004 קשורה לתוצאות הדו"ח הקודם.

ברשימת הליקויים שמפרט הדו"ח, שהגיע לידי ynet, עולה בין היתר חשש לרישום כוזב במסמכי תאגיד. בכך מתייחס הבודק, רו"ח רמי אלחנתי, מבקר חיצוני שמונה מטעם מינהל התרבות במשרד החינוך, לדו"חות כספיים שהוגשו מטעם העמותה ושונו מאוחר יותר על ידי אנשיה.

"עולה החשד שהרישומים בוטלו על מנת להקטין את הגירעון המדווח", כותב המבקר. יצוין, כי נתונים אלה הם הבסיס לדיווחים הכספיים המוגשים מדי שנה לגופים המתקצבים את התזמורת, ובהם מינהל התרבות.

תקציב מיוחד של 70 אלף שקל, שהוקצה לתזמורת על-ידי מינהל התרבות לשם שיפוץ המבנה המשרת את התזמורת והתאמתו לאולם חזרות, שימש בפועל - כך על פי הדו"ח - לתשלום שכר דירה. "התוצאה היא שבפועל לא היו לעמותה כל הוצאות בגין שיפוץ האולם ולכן הדו"ח שהוגש למינהל התרבות אינו נכון", כתב המבקר אלחנתי, והוסיף: "בסיכומו של עניין, העמותה לא שילמה את עלויות השיפוץ, ועל כן גם לא יכלה לבקש בגינם הקצבה ממינהל התרבות".

ליקויים נוספים שעלולים היו להשפיע על תקצוב התזמורת מצביעים בין היתר על היעדר בקרה נאותה על ההכנסות ממכירת כרטיסים למופעים, כמו גם רישום לקוי של היקף רוכשי המנויים.

הדו"ח מתייחס במקביל לשכירת מבנה חדש ונרחב, בשטח של 560 מ"ר, בסכום של כ-350 אלף שקל בשנה. "שטחי המינהלה מוגזמים, וחלקם בדרך כלל לא בשימוש", כותב המבקר ומציין כי גם ועדת הצמצומים שהיתה אמונה על הקטנת הגירעון שעמד באותה שנה על 600 אלף שקל (וקפץ שנה מאוחר יותר לסכום של יותר מ-3 מיליון שקל), היתה מודעת לבזבוז, והמליצה להקטין ב-200 מ"ר את השטח המושכר.

בנוסף, הצביע המבקר על ליקויים בהליך ההצבעה של חברי הוועד המנהל בעמותה בכל הנוגע לשכירת המבנה, ועל דיווח מסולף שנמסר אודות המו"מ שהתנהל בין בעלי הנכס לבין הנהלת התזמורת. יש לציין כי המבקר בדק טענות לפיהן יש קשר בין שכירת המבנה למשכנה החדש של התזמורת מהקבלן שמעון צרפתי (חברת צרפתי בע"מ), לבין העובדה שהנ"ל בנה את ביתו החדש באשדוד של מנכ"ל התזמורת, מוטי מלכא. "ערכנו בדיקה אצל הקבלן לבדיקת מחירי הדירות בפרויקט ומבדיקתנו עלה שמחירי הדירות בפרויקט נעו סביב מחיר הרכישה של המנכ"ל... מבדיקתנו נראה שאין כל שחר לטענה שמחיר הדירה הושפע מעסקת ההשכרה", נאמר בדו"ח.

עוד נקבע בדו"ח, כי מאות אלפי-שקלים הופנו למסע הופעות של התזמורת בחו"ל. מחיר כרטיסי הטיסה בלבד נאמד בסכום של 230 אלף שקל. את מסע התזמורת בחו"ל ליוו גם המנכ"ל, מנהל השיווק, יו"ר העמותה, ושני חברי הנהלה נוספים. "הנסיעה הסתיימה בגירעון של כ-172 אלף שקל", כתב המבקר. סעיף אחר מתייחס להלוואה של 30 אלף שקל שניתנה למנכ"ל התזמורת ללא אישורו של הוועד המנהל או כל גוף מפקח אחר. בתגובה לסעיף זה השיבה הנהלת התזמורת: "העובד חויב בריבית כחוק עבור הלוואה שקיבל מהעמותה".

ניסיון למחטף או בקשה לגיטימית?

לצד עיקרי דו"ח המבקר, שנחשפים כאן לראשונה, חושף ynet פנייה יוצאת דופן של מנכ"ל התזמורת לשר החינוך והתרבות המכהן, מאיר שטרית, אשר עוררה לאחרונה את קצפם של שאר מנהלי התזמורות בישראל. זמן קצר לאחר כניסתו של שטרית לתפקיד שר החינוך והתרבות, התקבלה במשרדו פנייה לפעול להגדלה משמעותית של משקל משתנה הייחודיות בהקצאות לתזמורות. "אנו מבקשים התערבותך המיידית עוד בימים אלה שלפני הבחירות לכנסת ה-17 לתיקון העיוות בכל הקשור למתן ביטוי ראוי והולם לרב תרבותיות בחברה הישראלית שנעשה על ידי קביעת הקריטריונים החדשים", כתב מנכ"ל התזמורת האנדלוסית מלכא לשטרית. לטענת מלכא, בעת גיבוש הקריטריונים דובר על הקצאה של 10% למשתנה הייחוד המיועד לתזמורות שעוסקות במוזיקה קלאסית לא מערבית, אך בסופו של דבר הוסכם על 4% בלבד.

מנהלי התזמורות שהתבקשו לחתום על המכתב מיהרו לחסום את הבקשה. "מכתב זה, למרות היותו סימן לקוליגיאליות בין מנהלי הגופים המוזיקאליים, שזהו מצב מבורך, מעלה בקשה שלא זו בלבד שאינה ראויה, כי אם גם מקוממת", כתבו במכתב משלהם לשטרית, "הרוב המוחלט של התזמורות במדינת ישראל נמצא במשבר כלכלי הנמשך שנים ארוכות בשל חוסר תקציב ממשלתי לתרבות בכלל ולמוזיקה בפרט. תזמורות המקבלות תקציב נמוך בהרבה מ'תזמורות מגזריות' כתזמורת האנדלוסית, ומבצעות פעילות רבה יותר הן מבחינת כמות ההופעות והן בכמות הקהל אליהן הן נחשפות - קורסות". מנהלי התזמורות החתומים על המכתב, בהם מזכ"ל הפילהרמונית אבי שושני, מנכ"לית סימפונט רעננה אורית פוגל, מנכ"ל הסימפונית ראשל"צ אהוד גרוס, מנכ"ל הסימפונית ירושלים יוסי טלגן ומנכ"ל הקאמרית הישראלית אריה בר דרומא, ציינו כי 4% מתוך סכום התמיכה בתזמורות בחלוקתו הנוכחית מועבר ברובו המוחלט לאנדלוסית. "מדובר בסכום גבוה שניתן על פי קריטריון לא שיוויוני ולא יעלה על הדעת שחוסר השיוויון הזה יגדל ואף ישולש", הם כותבים, "הגדלת המשתנה כמוה כהעברת כספים יחודיים לתזמורת האנדלוסית. אנו מאוחדים כולנו בחיזוק ידי השר בהגדלת תקציב התרבות ובברכתנו למינהל תרבות על הענקת כספים בזכות ולא בחסד".

מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, יוסי טלגן,מתנגד נחרץ לקריטריון הייחודיות: "אין לזה סוף. מחר יתייחסו לבעלי צבע עור מסוים, או לעולים ממדינה מסוימת ומחרתיים ידברו על פריפריה. המדיניות צריכה להיות כוללת ולהתייחס למספר מסוים של תזמורות שפועלות במדינה בסדר גודל כשלנו וההקצאות צריכות להינתן בהתאם להיקף קהלים, היקף פעילות, פריסה ארצית ואיכות. ההתייחסות צריכה להיות גיאוגרפית לא עדתית".

 מנכ"לית תזמורת הסימפונט רעננה, אורית פוגל, אמרה: "ה-Raison D'etre של האנדלוסית הוא הייחודיות שלה.

זה גוף שהוקם מלכתחילה כמגזרי ולכן אין שום סיבה לתת לו תוספות על זה. ראוי היה שמשרד החינוך ישקול תיגמול של כלל התזמורות בעבור פיתוח של יצירות הקשורות במורשת ישראל ולא יסגור את העשייה הזו בגטו ובזה אני מתייחסת לעדות שונות". פוגל הוסיפה ואמרה: "בתזמורת האנדלוסית טוענים שהם ראויים לקבל יותר בגלל משתנה הייחודיות וזאת כיוון שהמוזיקה האנדלוסית, בניגוד למוזיקה קלאסית מערבית, אינה מתועדת בארכיונים והם צריכים ליצור את התיעוד. זה לא נכון. לאנדלוסית אין מונופול על המוזיקה האנדלוסית, לצדה פועלת התזמורת המזרחית באוניברסיטת בר אילן שמתעסקת בחומרים האלה ויש את המכון למוזיקה קלאסית מן המזרח הפועל בירושלים בניהולו של אבי שושני. הבקשה שלהם מתורגמת לסכום של 600 אלף שקל. סכום כזה מתוך העוגה הכללית המצומצמת יכול היה להחזיק תזמורת נוספת".

מתנגד נחרץ נוסף לבקשת האנדלוסית הוא מנכ"ל התזמורת הקאמרית הישראלית, אריה בר דרומא: "לא היתה לנו שום התנגדות שהתזמורת האנדלוסית תקבל תקציבים מפליגים אם היא היתה פועלת במסגרת המוזיקה האתנית או מוזיקת עולם. ברגע שהיא מתוקצבת בתחום המוזיקה הקלאסית, המשמעות של הגדלת תקציבה היא נגיסה מהתקציב הקטן בלאו הכי של תחום זה. בוודאי שמדובר בתזמורת ייחודית מהסיבה הפשוטה שמיסודה היא אינה שייכת לתחום המוזיקה הקלאסית האירופית. באה תזמורת חיצונית ומתחלקת איתנו בתקציבים ועוד מבקשת כספים ייחודיים? זה כמו לאכול פעמיים מאותה העוגה. אנחנו חיים עם התזמורת האנדלוסית כחלק מהנוף המוזיקלי כעובדה. אבל להשתמש בחריגות שלה בתחום הקלאסי כעילה לקבלת הטבות זה מופרך ואבסורדי -  ולא נכון יהיה לתת לזה יד". 

ירון גוטפריד, מנהל התזמורת הקאמרית הקיבוצית, אמר בתגובה: "הבקשה הזו יוצרת אפליה כזו שאין שום אפשרות להתמודד מולה. מה אני יכול לעשות בכדי לקבל תוספת תקציב? אנחנו הגוף היחיד שמקיים סדרות מנויים בנהריה, בית שאן, דורות, עין השופט ועין החורש. למה לא נותנים לזה דגש? סדר העדיפויות לקוי ויש פה הרבה עניינים שמהותם פוליטית לגמרי. כשמסתכלים על הקריטריונים אפשר לראות החלטות כמעט תפורות למידות מסוימות. התזמורת האנדלוסית עובדת מראש בסצינה מוזיקלית אחרת. אני לא רואה מה התרומה הגדולה של האנדלוסית מול תרומתם של תזמורות אחרות ולכן לא מבין מדוע צריך להעדיף אותה".