מחקר: ניצולי שואה בסיכון יותר מכפול לחלות בסרטן
מחקר ישראלי מצא שכרבע מיליון ניצולי השואה שחיים בישראל נמצאים בסיכון מוגבר, של עד פי 2.4 לחלות בסרטן, בהשוואה לבני גילם שהיו בארץ בתקופת מלחמת העולם השנייה. הסיבה העיקרית קשורה, לפי החוקרים, למחסור התזונתי ממנו סבלו. עוד נמצא שמי ששרדו את מחנות הריכוז מתקשים להתגבר על המחלה הממאירה. מסקנות המחקר ממליצות על ערנות מוגברת בקרב ניצולי שואה לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן
המחקר נערך על ידי חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, במימון האגודה למלחמה בסרטן ובסיוע רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות.
סיכון גבוהה פי 2.4 לחלות בסרטן
במהלך המחקר, שהוא המקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום זה, הושוו נתוני שכיחות הסרטן בקרב 1.8 מיליון ילידי אירופה אשר נולדו בין השנים 1920-1945 ועלו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה (שנת העלייה הוגבלה עד 1989, למרות ש-92% מניצולי השואה עלו לארץ עד 1965). הנתונים הושוו למי שעברו את תקופת המלחמה בארץ: 463 אלף ילידי אירופה שנולדו בין השנים 1920-1939 ועלו לארץ עד 1939.
החוקרים מצאו כי שכיחות כלל סוגי מחלות הסרטן בקרב גברים ניצולי שואה הייתה גבוהה עד פי 2.4 לעומת גברים שעלו לארץ לפני המלחמה. בקרב הנשים עמד יחס זה על עד פי 2.3 מקרי סרטן בקרב הניצולות.
סוגי הסרטן השכיחים: המעי הגס והריאות
סוגי הסרטן השכיחים הם סרטן המעי הגס וסרטן השד (שהם גם הנפוצים ביותר באוכלוסייה הכללית). סרטן המעי הגס התגלה בשכיחות הגבוהה עד פי 9 בקרב הניצולים ועד פי 2.25 בקרב הניצולות. סרטן השד התגלה בשכיחות הגבוהה עד פי 1.5, כאשר הסיכון אצל נשים שהיו ילדות בזמן המלחמה היה גדול פי 2.
סוג סרטן נפוץ בקרב אוכלוסיית הניצולים הוא סרטן הריאות. סרטן שנמצא באופן מובהק פחות באוכלוסיית הניצולים הוא מלנומה של העור.
ההסבר לממצאים נעוץ בתזונה הדלה בגטאות ובמהלך המלחמה. "כידוע לנו", אומר ד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות ומרצה בכיר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, "החיים בגטאות ובמחנות הריכוז באירופה בתקופת השואה אופיינו בצפיפות קשה, מחסור באמצעי קיום, תנאים סניטרים וסביבתיים קשים, רעב מתמשך, הכולל תת-תזונה ומחסור במרכיבי מזון שונים, קור, תשישות ודחק נפשי. תנאים קשים אלה, ובעיקר ההגבלה הקלורית וחוסר ברכיבים תזונתיים, מהם סבלו ניצולי השואה לאורך שנות המלחמה, עשויים להיות בין הגורמים העיקריים לממצאים".
מחקר דומה, שנערך בהולנד והקיף אוכלוסייה שהיתה במצור ובתנאי רעב בתקופת מלחמת העולם השניה גילה גם הוא עודף תחלואה בסרטן.
אחוז ההישרדות של הניצולים שחלו בסרטן - נמוך יותר
נעמי ווין רביב, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הוסיפה: "ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שאלו שעברו את מלחמת העולם השנייה בגיל צעיר יותר (ילידי 1940-1945) היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן. החשיפה לרעב וחסר תזונתי במהלך הילדות ובגיל ההתבגרות, בהם נמצא הגוף בתהליך גדילה מואץ, התגלו כגורם המגביר את הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן".
עוד מצאו החוקרים כי אחוז ההישרדות ממחלות ממאירות בקרב ניצולי שואה היה נמוך ב-5-13 אחוזים לעומת שיעור ההישרדות בקרב ילידי אירופה שעלו ארצה לפני המלחמה וגם שניצולי שואה מאובחנים באופן יחסי, בשלבים מאוחרים יותר של המחלה.
לדברי ד"ר ברחנא, "הממצא שנגע להישרדות הנמוכה של הניצולים הפתיע אותנו. אני האמנתי שניצולי השואה, אלו שהצליחו לשרוד והם אנשים מיוחדים יישרדו גם את מחלת הסרטן. אני מניח שאולי יש אצלם כבר עייפות נפשית מההתמודדויות, הם מזניחים את הגילוי המוקדם והמחלה מתגלה אצלם בשלב המתקדם".
זו הסיבה שעורכי המחקר מדגישים את חשיבות עריכתן של בדיקות לגילוי מוקדם אצל 238,600 הניצולים החיים היום בישראל.
"חשוב שבני המשפחה של הניצולים, רופאיהם והסובבים אותם יהיו ערים וקשובים לתלונותיהם ויסייעו בידם לבצע את הבדיקות לגילוי מוקדם, גם אם לא התגלו סימפטומים כלשהם".
לפנייה לכתב/ת 
