ועדת מרידור: להיערך לעימותים לא-קונבנציונליים וטרור

ירידת משקלו של האתגר הקונבנציונאלי - עימות בין צבאות סדירים - ועליית משקל האיומים בשימוש בנשק בלתי קונבציונלי וטרור, זאת אחת המסקנות העיקריות של ועדת מרידור לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל. על פי דו"ח הוועדה, יש צורך לרכז מאמץ מול שני האיומים האחרונים תוך שימור היתרון היחסי של ישראל בעימות בין צבאות סדירים.

שר הביטחון שאול מופז, באחת ההחלטות האחרונות שלו בתפקיד, אימץ אמש (יום א') את הדו"ח הסופי המתפרש על פני כ-250 עמודים, וזה יובא בפני מערכת הביטחון והקבינט ויהווה מסמך מרכזי בכל הקשור למדיניות הביטחון של ישראל בעשור הקרוב.

מטרת הדו"ח, הראשון מסוגו, עליו עמלו החל מאז קיץ 2004, דן מרידור ובכירים במערכת מתחומי הביטחון, הכלכלה והאקדמיה. הוא בעיקר לעשות סדר, להסתכל על כל התמונה ממבט על, לבחון את השינויים וההתפתחויות בסביבה האסטרטגית-ביטחונית של ישראל, ובעיקר להמליץ על שינויים בפרדיגמה הקיימת נוכח המציאות המשתנה. הדו"ח עצמו מסווג בעיקרו, אולם מספר סוגיות בולטות בו, שאינן סודיות, מבהירות לאן מועדות פניה ישראל בשנים הקרובות.

מלחמה קלאסית בין ישראל לצבאות סדירים של מדינות ערב, אינה נחשבת לאפשרות סבירה בשנים הקרובות, ולפי הדו"ח, אין כעת קואליציה של מדינות שעשויות לאיים על ישראל בהיבט זה. עם זאת, האיום המרכזי והמוכר ביותר הוא הטרור הפלסטיני, שעשוי גם להתרחב לטרור מצד ארגוני טרור עולמיים.

הוועדה מתייחסת גם לשימוש בנשק בלתי קונבציונלי כאיום עימו תצטרך להתמודד ישראל. איום אחר, רחוק יותר אך מרכזי הוא הנשק הגרעיני האיראני. שמוגדר כאיום מוחשי וקיומי. לפי הדו"ח, יש לתת את הדעת על הנושא במלוא כובד המשקל כולל היערכות נכונה לקראת האיום, לרבות התגוננות נכונה. בנושא זה עלה גם חשש כי הצלחת איראן בתחום הגרעיני תשפיע על מדינות נוספות ללכת בדרכה.

הוועדה דנה גם בשורת נושאים אחרים, כמו תהליכי קבלת ההחלטות והמודיעין הלאומי. בנושא זה ההמלצות הן לחזק את המועצה לביטחון לאומי.

כמו כן, בנושא התקציבי קבעה הוועדה כי מערכת הביטחון צריכה להתקיים מתקציב רב שנתי ידוע מראש, וכך ניתן יהיה עם השנים לחסוך חלק מהכסף. גם בנושא "צבא העם" דנה הוועדה וקבעה כי יש במושג חשיבות רבה שיש להמשיך וליישם את תוכנו. עם זאת, בעקבות קיצור השירות לפי החלטת ועדת בן בסט, יש למצוא את הדרך הטובה ביותר בין השניים, נקבע.