וילנאי תוקף את פרץ: העבודה נכשלה בבחירות
פחות מחודש אחרי הבחירות, ובעבודה מורידים את הכפפות נגד פרץ. השר לשעבר מתן וילנאי יוצא בגלוי נגד יו"ר המפלגה ואומר ל-ynet: "אני לא חושב ש-19 מנדטים זה ניצחון מהולל". ומונה כמה סיבות לכישלון: "אסור היה להיפטר משמעון פרס, הוא מביא מנדטים. הבעיה השניה היא ששמו את פרץ בחזית". על האווירה הקשה במפלגה הוא אומר: "תחת פרץ אסור למתוח ביקורת"
- מתן וילנאי, מה הסיבה למתקפה החריפה הזאת שלך הבוקר?
"אני לא מוכן שהמפלגה תיפול בשבי בידי אף אחד. כל מה שאני אומר זה מה שאתה שומע כל הזמן מכל החברים, שמדברים בשם בכירים. אני פשוט יוצא ואומר את אותם דברים באופן פומבי. אני לא מסתתר מאחורי שום דבר כשאני אומר שצריך שיהיה סגן שר ביטחון. אני לא אומר כ'בכיר'. אני אומר את זה בשמי, על השולחן. אני לא חושב ש-19 מנדטים זה ניצחון מהולל. זה כישלון של המפלגה. במאזן של כמה אנשים הגיעו וכמה אנשים יצאו מהמפלגה - יצאו הרבה יותר ממה שהגיעו".
- אתה חושב שאנשים עזבו בגלל הנושא העדתי, בגלל מוצאו של עמיר פרץ?
"אני אדיש לגמרי - והלוואי שכולם היו כמוני - לנושא העדתי. אם הוא מרוקאי או רומני זה ממש לא מזיז לי. אני תמיד שואל כמה הבן אדם שווה ומה הוא שווה. אני לא שואל מאיפה הוא בא. אני שואל לגופו של עניין. בצבא שיבצתי אלפים, ואף פעם לא שאלתי אנשים מאיפה הם באו".
- אז ממה נובע הכישלון לדעתך, ומי אשם בו?
"הכישלון הוא ברור לגמרי, הוא ממש ברור. היינו מפלגה של 19 מנדטים. התחברו אלינו שלושה של עם אחד. יחד זה 22. דיברנו על 25 או 26 מנדטים. זה מה שקיווינו לקבל בבחירות. דיברנו שסביר לקבל עוד 3 מנדטים מעבר למה שהיו לנו. לזכותו של עמיר ייאמר שהוא באמת הביא אוכלוסיות חדשות שהמפלגה לא ראתה. עד כאן זה מצויין. אבל זה מצויין עד הרגע שמי שעזב אותנו היו יותר ממה שהגיעו אלינו. להציג את זה כהצלחה - זה לא. אמרנו אחר כך ש-21 או עשרים מנדטים זה משהו שנוכל לחיות איתו. וגם את זה לא קיבלנו. זה כישלון".
- ובכל זאת - איפה נכשלה מפלגת העבודה?
"אני אומר שני דברים: אחד, אסור היה להיפטר משמעון פרס. שמעון פרס מביא מנדטים. אני אישית ממש מופתע מזה. הופתעתי כמה אנשים הלכו לקדימה בגללו. 'אבל שמעון שם', הם אמרו לי, 'בגלל זה אנחנו מצביעים קדימה'. הוא מייצג יותר מכל אחד אחר את מפלגת העבודה המהותית.
"הבעיה השניה זו ההתנהגות של עמיר פרץ. הוא הביא נבחרת, ואתן את אבישי ברוורמן ואת עמי כדוגמה לשתי דמויות בולטות. הוא שם אותם בחזית הקמפיין, כל אחד בתחום שלו. והוא שם את עצמו גם. עד הרגע שהתברר שעמיר לא יהיה ראש ממשלה. ואז, במקום להבליט את כל האחרים בקמפיין - הבליטו את עמיר. פשוט המשיכו להבליט את עמיר. זו היתה טעות להסתיר את הנבחרת. היה צריך לשמור גם על שמעון פרס, וגם לשים את הנבחרת בחזית. הדוגמה של מרצ היא דוגמה טובה, פשוט לשים את האנשים, שיראו אותם".
- למה לא דיברת עד עכשיו?
"שמע, אסור לתת אצלנו ביקורת. עמיר לא יודע לקבל ביקורת. אבל כל אחד צריך לדעת להקשיב לאחרים, לא רק לעצמו. מה שאני אומר, אני לא המצאתי. האנשים הנבונים במפלגה יודעים, מדברים על זה ואומרים את זה בשקט. הם לא מדברים על זה בחוץ. במהלך הקמפיין לא דיברנו, ועם זה אני מסכים. אבל אחרי הקמפיין אי אפשר להישאר אדישים ושקטים. לכן אני אומר את הדברים עכשיו".
- גם ההישגים של עמיר פרץ במשא ומתן הם כישלון?
"אני חושב שבנושא החברתי השגנו הרבה דברים. אני חושב שאסור שנהיה חלק מממשלה מנופחת. חד וחלק. באשר לשר הביטחון, אני חושב שעמיר צריך ללמוד את התפקיד הזה, ובסוף זה יהיה בסדר. אני לא נבהל מזה".
לפנייה לכתב/ת 
