"כולם גיבו את הגננות, הרגשתי הכי לבד בעולם"

"אני שמחה על הבשורות המדהימות ועל כך שהאמת יצאה סוף סוף לאור. אני לא שמחה שהדברים התגלגלו עד למצב הזה, אבל אולי פשוט לא היתה ברירה אחרת להפסיק את מה שקרה. אני מנסה להמשיך בחיי, אבל המקרה הזה יישאר חקוק על ליבי" - כך אמרה היום (ה') אורטל זעפרני, הסייעת שחשפה את התעללות הגננות בילדי גן נעמת ברחובות וסיפרה על המתרחש בו להורי הפעוטות ול-ynet שפרסם את הדברים לראשונ ה.

בעקבות הכרעת הדין שהרשיעה היום את הגננת השנייה בגן, הסכימה היום זעפרני להיחשף לראשונה. גיבורת היום היא בחורה מסורתית, צעירה כבת 22, שלומדת עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. בין דמעות האושר והשמחה, כשהיא נושמת לרווחה, חזרה היום זעפרני כשנתיים אחורה לתחילתה של הפרשה שחשפה: "בהתחלה הציגו אותי כמישהי שמדמיינת והוזה דברים, אבל ההכרעה היום היא ההוכחה שהדברים לא היו ניסיון להעליל עלילות שווא. אני נרגשת מאד ומקווה שיינתן עונש מתאים - למען יראו וייראו".

במשך שנתיים שימשה זעפרני כעדה המרכזית במשפט מסובך, שבמרכזו הואשמו שתי המטפלות, תמר הנגבי וסיגל שרעבי, בשורה של סעיפים חמורים בגין התעללות פיזית ונפשית בפעוטות בנישה וחצי. היום הפרשה כמעט הגיעה לסיומה כשהגננת תמר הנגבי הורשעה בהכרעת דין, כשנה לאחר שהמטפלת השנייה, סיגל שרעבי, הודתה באישומים המיוחסים לה והורשעה גם היא.

על פי עדויותיה של אורטל, שתי המטפלות במעון נהגו להתאכזר באופן קבוע לילדים עליהם היו מופקדות. כך למשל, כשהתינוקות היו בוכים ומסרבים לישון - הן נהגו להטיחם בחוזקה במיטת הלול ולהחזיקם בכוח מרותקים למיטה, כדי שלא יקומו, עד שהיו נרדמים. כשאחד הילדים היה ניגש לחבק את אחת מהן, היא היתה בועטת בו ברגלה וצועקת עליו. זעפרני סיפרה כי היחס כלפי הילדים השתנה בהתאם למידת חיבתה של המטפלת לפעוט. כשאחד הילדים הגיע עם כינים לגן, התעלמה ממנו המטפלת וסירבה לגעת בו, תוך שהיא קוראת לו "מלוכלך, תעוף ממני מסריח".

לפי העדות, המטפלות אף נהגו להעניק כינויים קולניים לכל אחד מהילדים, בעיקר כדי לשעשע את עצמן. אחת מהפעוטות נקראה בפיהן "אסתי המכוערת" ולתינוק אחר שנהג לאכול הרבה קראו "חזיר". פעוט נוסף בגן זכה לכינוי "מכוער", "ראש גרוזיני" ו"פרצוף תחת", פעוטה אחרת נקראה "מסריחה".

"המקרה נשאר חקוק בליבי"

כתוצאה מעדותה ומאבקה במטפלות זכתה זעפרני ללא מעט הערכה מההורים, אולם גם ללעג ולבוז מקרב מטפלות במעון, כולל הנהלת נעמ"ת, שפקפקה בעדותה. דאגתה של זעפרני לילדי הגן הובילה אותה להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה והיא נאלצה במשך שנתיים להוביל את המאבק בגננות המתעללות כמעט לבדה. "ההנהלה לא היתה מוכנה לפעול נגד הגננות. מבחינתה הן היו קדושות. הברירה היחידה שלי היתה לפנות להורי הגן ולהסביר להם מה קורה במעון".

היא משחזרת את שיחת הבירור שנערכה מול המטפלות והנהלת נעמ"ת. לדבריה, רק מטפלת אחת הסכימה לחבור

 אליה ולתקוף את שתי המטפלות האחרות. "בישיבה הציגו אותי כמישהי שמדמיינת והוזה דברים. הן טענו כלפיי 'את מספרת סרט שישבת לביים במוחך'. כולם גיבו את המטפלות והרגשתי הכי לבד בעולם". זעפרני מספרת כי במהלך השיחה חברי הה× הלה צחקו ולגלגו עליה ועל גילה הצעיר.

"בהנהלה ידעו טוב מאוד שאני דוברת אמת. אבל נראה לי שהם מעולם לא האמינו שאני אפנה גם למשטרה. הם ניסו להשתיק הכל, לטייח. קיבלתי בעיטות וסטירות לאורך כל הדרך בניסיון לסגור את הדיון בגן", אומרת זעפרני.

עכשיו, כשהכל כמעט נגמר, מנסה זעפרני לשים את הפרשה מאחוריה: "מעולם לא חשבתי שהסיפור יגיע לכאלה ממדים. כל מה שרציתי זה שהבעיות בתוך הגן תיפתרנה. אבל אחרי שהודעתי להורים על המתרחש, הבנתי שזה לא ייפתר. אני לא שמחה שהדברים התגלגלו עד למצב היום, אבל אולי פשוט לא היתה ברירה אחרת להפסיק את מה שקרה. כיום אני מנסה להמשיך בחיי, למרות שהמקרה הזה נשאר חקוק על ליבי. אני זוכרת כמה כוחות הייתי צריכה לאסוף כדי באמת לחשוף את מה שראיתי".

למרות מה שעברה, ואולי בגלל, זעפרני מתכוונת להמשיך לעבוד גם בעתיד עם ילדים. במסגרת עבודת הסטאז' בלימודי העבודה הסוציאלית, זעפרני מסייעת לנערים במצוקה. "אם אתקל חס וחלילה בהתעללות נוספת בעתיד, לא אחשוב פעמיים ולא ואפחד להתלונן על כך. לא צריך לחשוש לחשוף כאלה דברים", היא אומרת בביטחון מלא.

"אני מקווה לשמש דוגמה לאנשים אחרים שיילכו להתלונן במקרים של התעללות. לא ברור לי מאיפה היו לי את הכוחות, אבל אין לי ספק שאנשים צריכים לדווח בכל מסגרת על עוולות, ולא רק עם ילדים. אני קוראת גם למטפלות אחרות שהיו עדות להתעללות בחסרי ישע לצאת ולדבר על כך. אני כבר לא תמימה, בהרבה מאוד מערכות מנסים לשמור על השם על חשבונם

 של החלשים, אבל צריך לנסות ולהילחם. אם כולם ישתקו, נחיה בחברה חולה".

ועוד דבר אחד זעפרני רוצה להדגיש: "חשוב לי שמטפלות יחשבו פעמיים לפני שהן בכלל מרימות יד על ילד. לפני שצועקים או נוגעים בילד, צריך להיזהר ולחשוב טוב טוב. אני מקווה שגננות שקוראות היום את הכתבה, יפנימו את זה".

יש לציין כי כשנה לפני תלונתה של זעפרני, שיגרה גננת אחרת בגן מכתב תלונה לנעמת בו דיווחה על ההתעללויות, אך למרות זאת, שום דבר לא השתנה בגן.

בתגובה לדבריה של זעפרני אומרים בנעמת: "ברמת ההנהלה ומטה, מהרגע שהגיע המידע לשולחננו, התחלנו לפעול לתיקון התלונה הספציפית ברחובות, וגם ברמה המערכתית. בעקבות ההאשמות שהגיעו לידינו מנהלת המעון ברחובות הועברה מתפקידה. מרגע שנודעו הדברים, פעלה נעמת ללא טיוח וללא משוא פנים.

"לגבי מכתב התלונה שנשלח שנה לפני כן ובו התרעה על המטפלות - מכתב זה לא נגיע למטה נעמת ולכן לא ננקטו צעדים כלשהם".